השופט א' שהם:
1. ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת, בתפ"ח 50314-09-11, שניתן על-ידי כבוד השופטים: נ' מוניץ; ש' אטרש; ו-י' אברהם, ביום 31.5.2012.
2. המערער הורשע, על-פי הודאתו, בעבירות מין במשפחה, לפי סעיף 351(ג)(1) בצירוף סעיפים 348(א) ו-345(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין). בעקבות הרשעתו בדין, גזר עליו בית משפט קמא את העונשים הבאים: 4 שנות מאסר לריצוי בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 15.9.2011 ועד יום 1.2.2012; 3 שנות מאסר על תנאי, למשך 3 שנים, לבל יעבור את העבירות בהן הורשע בתיק זה; כמו כן, חוייב המערער בתשלום פיצויים למתלוננת בסך 100,000 ש"ח, ב-20 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.8.2012, סכום שיופקד בידי הוריה של המתלוננת ויעשה בו שימוש לצורך שיקומה.
המערער משיג על חומרת עונש המאסר שהושת עליו, ומבקש להורות על פריסה רחבה יותר של סכום הפיצויים שבו חוייב.
עובדות כתב האישום המתוקן שהוגש נגד המערער
3. כתב האישום המתוקן מתאר סדרה של עבירות מין שביצע המערער בנכדתו, קטינה ילידת 7.1.2000 (להלן: המתלוננת). המערער, יליד 1938, מתגורר ביחד עם אשתו בשתי דירות שבבעלותם בבית מגורים בעיר צפת. המתלוננת, הוריה ואחיה מתגוררים בדירה אחרת בצפת, וכפי שצוין בכתב האישום, הם נוהגים לבקר, מעת לעת, את המערער ורעייתו, ואף להתארח לארוחת שישי, בבית בני הזוג.
נטען בכתב האישום, כי בהזדמנויות שונות שיפורטו להלן, ביצע המערער במתלוננת מעשים מגונים, בעת שהיא ביקרה בביתו "ובעת שהתאפשר [למערער] להיוותר עם הילדה בחדרו ביחידות, בעודה שוכבת עמו ובעוד יתר הנוכחים בביתו של [המערער] לא נמצאים בסמוך". להלן תמצית המקרים הפרטניים המתוארים בכתב האישום:
א. במהלך שנת 2009 במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, כאשר המתלוננת שכבה עם המערער במיטתו, הוא ליטף ועיסה, שוב ושוב, את חזה מתחת לגופיה. בשלב כשלהו, הדפה המתלוננת את ידו של המערער מעליה, אולם הלה המשיך במעשיו. לאחר מכן, הכניס המערער את ידו מתחת למכנסיה ותחתוניה של המתלוננת, ליטף ועיסה את איבר מינה. לאחר ביצוע מעשים אלה, הוציא המערער את ידו מאיבר מינה של המתלוננת, ליקק אחת מאצבעות ידו ונגע באיבר מינו, מתחת לשמיכה בה התכסה. בהמשך, עיסה המערער בידו את גבה של המתלוננת. בתום המעשים, מסר המערער לקטינה סכום של 50 ש"ח וביקש שלא תראה את הכסף לאיש.
ב. באחד מימי שישי של שנת 2009, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, כאשר המתלוננת שכבה עם המערער במיטתו, ביצע המערער במתלוננת מעשים דומים לאלו שתוארו בסעיף הקודם, בתוספת ליטוף ועיסוי ישבנה של המתלוננת. המערער פסק ממעשיו לאחר שהמתלוננת הדפה אותו מעליה, וכאשר אחיה נכנס במפתיע לחדר.
ג. בתאריך 9.9.2011 בשעות הערב, סעדו המתלוננת ובני משפחתה בבית המערער, ביחד עם אשתו ואחד מבניו. המערער עצמו לא נכח בסעודה ונשאר בחדרו, בדירה האחרת המצויה בקומה השניה באותו בנין. בתום הסעודה, התבקשה המתלוננת על-ידי אמה לרדת לדירת המערער על-מנת לומר לו שלום, בטרם תשוב לביתה. המתלוננת ירדה לדירתו של המערער ונכנסה לחדרו, שעה שהמערער שכב במיטתו וצפה בטלויזיה. המתלוננת נשכבה עם בגדיה במיטתו של המערער וצפתה עמו בטלויזיה. בשלב זה, החל המערער לעסות את גבה של המתלוננת ולאחר מכן את חזה, מעל לבגדים, ובהמשך מתחת לחולצה ולגופיה שלבשה. לאחר מכן, הכניס המערער את ידו מתחת למכנסיה ותחתוניה של המתלוננת והחל מלטף ומעסה את אבר מינה. בהמשך, ליקק המערער אחת מאצבעותיו ונגע באיבר מינו. המערער לא הסתפק בכך, והמשיך ללטף ולעסות את חזה של המתלוננת מעל לבגדיה. בשלב זה, נכנסה אמה של המתלוננת לחדרו של המערער, על-מנת לאסוף את בתה, ומשהבחין בכך המערער הוא חדל ממעשיו ומסר למתלוננת, בנוכחות האם, סכום של 50 ש"ח.
נטען בכתב האישום, כי בכל זמן ביצוע המעשים שפורטו בסעיף זה, ניסתה המתלוננת למנוע מהמערער לבצע בה את זממו, כאשר היא "דוחפת והודפת את ידו מעליה", אך הוא התעלם מכך והמשיך בביצוע המעשים. במעשיו אלה, כך נטען, ביצע המערער "לאורך תקופה מעשים מגונים בילדה שהנה קטינה בת משפחתו, מתחת לגיל ארבע עשרה שנים, ושלא בהסכמתה החופשית".
גזר דינו של בית משפט קמא
4. טרם מתן גזר הדין, הורה בית משפט קמא על הגשת תסקיר נפגעת עבירה בעניינה של המתלוננת ודו"ח הערכת מסוכנותו של המערער, מטעם המרכז להערכת מסוכנות.
מתסקיר נפגעת העבירה עולה כי המערער ואשתו הרבו לשמור ולהשגיח על המתלוננת, אשר חשה קרבה רבה לסבה וסבתה. לדברי המתלוננת, החל המערער לגעת וללטף איברים שונים בגופה, מאז היותה כבת 6 שנים, ואולם רק לאחר מספר שנים היא הבינה כי הוא מנצל אותה, אך לא גילתה את הדבר להוריה, בשל חששה כי הוא יפגע בה, יותר מכפי שהוא עושה. מעשיו של המערער נחשפו רק כאשר אמה של המתלוננת נכנסה במפתיע לחדרו של המערער והבחינה בו, כשהוא מלטף את חזה של המתלוננת. מאז חשיפת המעשים, נהרסו חיי המשפחה כולה, הילדים ובראשם המתלוננת נפגעו, ונוצר נתק בין משפחתה הגרעינית למשפחה המורחבת, בשל הטענה כי המתלוננת מנסה, כביכול, לסחוט כספים מהסבא והסבתא. מאז האירועים, חלה התדרדרות קשה במצבה של המתלוננת, היא ממעטת לבקר בבית הספר, והפסיקה להשתתף בחוגי מחול או בשיעורי ספורט. רמת השגיה בלימודים ירדה פלאים והיא נתונה בבידוד חברתי ובמרבית הזמן היא שוכבת במיטתה ובוכה. היא סובלת ממצב דכאוני קשה ומתסמינים פוסט טראומטיים, ועדיין מצויה בסכנה אובדנית. הקטינה זקוקה להשגחה מתמדת, דבר אשר מקשה מאד על תפקוד הוריה, אשר על-פי התסקיר, אף הם נפגעו נפשית וכלכלית. הקטינה זקוקה לטיפול נפשי אינטנסיבי ומתמשך, והשלכותיה של הפגיעה הקשה תלווה אותה, כך נאמר בתסקיר, לשנים רבות.
5. מדו"ח הערכת המסוכנות עלה כי מדובר במערער יליד 1938, נשוי ואב לשבעה ילדים, סב ל-25 נכדים ולו ששה נינים. עד לפרישתו לגמלאות, עבד המערער כסוהר בשב"ס. בהתייחסו למעשים בהם הודה בבית המשפט, טען המערער כי מדובר בעלילה שנרקמה נגדו על-ידי כלתו, אשר ביקשה לסחוט את כספו. המערער הפגין חוסר אמפתיה כלפי המתלוננת, והוא אינו מקבל כל אחריות על מעשיו. בשל הכחשתו את המעשים, מצדדים בו מרבית בני משפחתו והם תומכים בו ובעמדתו.
מניתוח גורמי הסיכון הסטאטיים והדינאמיים, עולה כי רמת מסוכנותו של המערער לקורבנות מזדמנים היא נמוכה, ולקורבנות הנמנים על משפחתו הקרובה, רמת המסוכנות היא בינונית-נמוכה.
6. בית משפט קמא ראה בחומרה רבה את מעשיו של המערער, אשר ניצל את תמימותה של נכדתו, הרכה בשנים, ואת האמון שנתנה בו, וביצע בה מעשים מגונים, במספר הזדמנויות. הוא פגע בה פיזית ונפשית וגרם לה לנזק קשה עד מאד, לה ולבני משפחתה. עוד קבע בית משפט קמא, כי יש להעדיף, במקרה דנן, את האינטרס הציבורי שעניינו הגנה על קטינים מפני פגיעה מינית, וליתן משקל נכבד, בין יתר שיקולי הענישה, לשיקולי ההרתעה, הגמול "והסלידה החברתית הקשה שיש כלפי מעשים כאלה".
לצד הקולא, זקף בית משפט קמא לזכותו של הנאשם את העובדה כי הוא נותן את הדין בפני בית משפט בפעם הראשונה בחייו; את גילו המתקדם; את מצבו הרפואי, לפיו הוא "חולה רב מערכתית", שעבר מספר ניתוחים, ונזקק להמשך טיפול רפואי; ואת רמת מסוכנותו המינית, אשר הוערכה כנמוכה כלפי קורבן מזדמן ובינונית-נמוכה כלפי בן משפחה.
לאחר בחינת כלל השיקולים לקולא ולחומרה, גזר בית משפט קמא על המערער את העונשים המפורטים בפסקה 2 לעיל.