השופט א' שהם:
1. לפנינו שני ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, שניתן על-ידי כב' השופטים ש' דותן - אב"ד, ד' גנות, ו-ש' שוחט. שמעון והבה (הוא המערער בע"פ 3834/10) (להלן: המערער 1) ושמעון לוי (הוא המערער בע"פ 3953/10) (להלן: המערער 2) מערערים על הכרעת הדין ועל חומרת העונשים אשר נגזרו עליהם. מדינת ישראל היא המשיבה. בד בבד עם הגשת ערעורו, הגיש המערער 1 בקשה להגשת ראיות נוספות.
2. בהכרעת הדין, מיום 10.2.2010, הורשעו המערערים בביצוע העבירות הבאות:
א. המערער 1 - הורשע בביצוע עבירה של רצח בכוונה תחילה, לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); קשירת קשר לפשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין; ניסיון שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, בקשר עם סעיף 25 לחוק העונשין; החזקת נשק שלא ברשות על-פי דין, לפי סעיף 144(א) רישא לחוק העונשין; ונשיאת נשק בלא רשות על-פי דין, לפי סעיף 144(ב) רישא לחוק העונשין.
ב. המערער 2 - הורשע בביצוע עבירה של רצח במזיד תוך ביצוע עבירה (מבצע בצוותא), לפי סעיף 300(א)(3) לחוק העונשין, בקשר עם סעיף 29 לחוק העונשין; קשירת קשר לפשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין; ניסיון שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, בקשר עם סעיף 25 לחוק העונשין; החזקת נשק שלא ברשות על-פי דין, לפי סעיף 144(א) רישא לחוק העונשין; ונשיאת נשק בלא רשות על-פי דין, לפי סעיף 144(ב) רישא לחוק העונשין.
במסגרת הכרעת הדין, זיכה בית משפט קמא את המערער 2 מביצוע עבירה של ניסיון לרצח, אשר יוחסה לו בכתב האישום, והרשיעו תחתיה, בביצוע עבירה של ניסיון לחבלה חמורה, לפי סעיף 333 לחוק העונשין, בנסיבות סעיפים 335(א)(1) ו-25 לחוק העונשין.
1. בגזר הדין, מיום 27.4.2010, השית בית משפט קמא על המערער 1 עונש של מאסר עולם, בגין עבירת הרצח; 6 שנות מאסר אשר ירוצו במצטבר, בשל יתר העבירות בהן הורשע; והפעלת עונש מאסר על תנאי למשך 8 חודשים, אשר ירוצה במצטבר אף הוא. על המערער 2 הוטל עונש של מאסר עולם, בגין עבירת הרצח, ו-5 שנות מאסר, בגין העבירה של ניסיון לחבלה חמורה, אשר ירוצו במצטבר. כמו כן, חויבו המערערים במתן פיצוי למשפחת המנוח בסך של 150,000 ש"ח, כל אחד.
טרם שנפנה לדיון בשאלות העולות מן הערעורים, נעמוד על עיקרי העובדות, ההליכים הקודמים ועל טענות הצדדים, כפי שהובאו בפנינו.
עובדות כתב האישום
2. לבית משפט קמא הוגש כתב אישום מתוקן נגד המערערים ונגד נאשם נוסף, אפרים כהן (להלן: הנאשם 3) (להלן, ביחד: הנאשמים), אשר, כמתואר בהמשך, זוכה מחמת הספק על-ידי בית משפט קמא. להלן תמצית הדברים:
3. על-פי המתואר בכתב האישום, בתקופה הרלבנטית להתרחשויות המפורטות בו, שימש מאור כהן (להלן: מאור), מכרו של הנאשם 3, כמנהל מחלקת הדגים בסופרמרקט "חצי חינם" הממוקם ברחוב המרכבה 33 בחולון (להלן: הסופרמרקט).
בכתב האישום נטען, כי במהלך חודש ינואר 2007, או בסמוך לכך, קשרו הנאשמים קשר, בצוותא חדא עם מאור, לבצע מעשה שוד אלים, תוך שימוש בנשק חם, בסניף הסופרמרקט. במסגרת הקשר, מסר מאור לנאשמים אינפורמציה מלאה אודות נהלי האבטחה הפנימיים בסופרמרקט, בכלל זה: מספר המאבטחים הניצבים בכניסה למקום; שעות פתיחה וסגירה של הסופרמרקט בסופי שבוע וימי חג; סכומי הפדיון המתקבלים בסופרמרקט בימים ספציפיים; אפשרויות הכניסה למשרדי הסופרמרקט; וכיוצא באלו (להלן: מידע הפנים).
4. לשם קידום הקשר ומימושו סיכמו הנאשמים, בצוותא חדא, תוכנית פעולה מפורטת לביצוע מעשה השוד, על סמך מידע הפנים שסיפק מאור. הנאשמים סיכמו עם מאור מבעוד מועד, כי יבצעו את תוכנית השוד באמצעות נשק חם, על מנת לגבור על המאבטחים הניצבים במקום, או על כל אחד אחר, אשר יבקש לסכל את מימוש התוכנית. כמו כן, סיכמו הנאשמים מבעוד מועד, את חלוקת התפקידים ביניהם. על המערערים הוטל להיות מבצעי השוד בפועל, תוך שימוש בנשק חם אשר יישאו בידיהם. בתוך כך, לאחר נטרולם של המאבטחים, יהא תפקידו של המערער 2 לקחת בכוח, תחת איומי הנשק, מהקופה הראשית את כספי הפדיון, בעוד שתפקידו של המערער 1 יהיה לעמוד כשהוא חמוש בפתח הסופרמרקט ולחפות על המערער 2, תוך שימוש בנשק חם.
עוד סיכמו הנאשמים ומאור, כי יוציאו את תוכנית הקשר מן הכוח אל הפועל ביום ה' הסמוך לערב חג הפסח תשס"ז (להלן: יום השוד). זאת, על סמך מידע הפנים שמסר מאור, לפיו שלל הפדיון הכספי של הסופרמרקט בעיתוי זה יהיה רב. כן סוכם, כי באם תצלח תוכניתם יחלקו ביניהם את כספי שלל השוד, חלוקה שווה, במועד מאוחר יותר, ועוד סוכם כי מאור יגיע לעבודתו בסניף הסופרמרקט ביום השוד, כהרגלו, כשהוא לובש חולצה כהה. לשם קידום הקשר ומימושו, הצטיידו המערערים בשני אקדחים גנובים, האחד מסוג "יריחו" (להלן: האקדח) והשני מסוג "סמית-וות'סון"; באופנוע שטח גנוב מסוג "הונדה" (להלן: האופנוע), עליו הרכיבו המערערים לוחיות רישוי הנושאות מספר מזויף; בזוג קסדות כהות; ובמסכות סקי שחורות, למניעת כל אפשרות לזיהויים (להלן: המסכות).
5. ביום 29.3.2007, בשעה 17:30 לערך, הגיע הנאשם 3 אל הסופרמרקט וביצע במקום סיור מקדים כהכנה למעשה השוד. במועד זה, היה סניף הסופרמרקט פתוח לקהל קונים, אשר סיים לערוך את קניותיו לרגל החג. מספר שעות לאחר מכן, ביום 30.3.2007, בשעה 01:30 בלילה, הגיעו המערערים, כשהם רכובים על גבי אופנוע, אל החניון האחורי של הסופרמרקט, בהיותם חמושים באקדחים. עם הגיעם למקום, החנה המערער 2 במהירות את האופנוע והשניים עשו את דרכם אל עבר רחבת הכניסה של הסופרמרקט, כשהם נכנסים למקום דרך שער צדדי. בדרכם פנימה, עטו המערערים את מסיכות הסקי, שהכינו מבעוד מועד, על ראשיהם. במועד זה, עת ששהו במקום קונים, עובדי הסופרמרקט וקופאיות, אשר עסקו בספירת פדיון היום, ניצבו בפתחו של הסופרמרקט שני מאבטחים חמושים באקדחים. המאבטח יום טוב דוויק ז"ל, יליד 1951, נשוי ואב לשלושה (להלן: המנוח), וכן המאבטח יצחק יונייב (להלן: יונייב).
6. המערערים הגיעו לפתחו של הסופרמרקט, נכנסו במהירות מבעד לדלתות הזכוכית והסתערו, כשאקדחים שלופים בידיהם, על המנוח והמאבטח יונייב. המערערים הדפו את המנוח ואת יונייב לאחור תוך שהם צועקים לעברם: "לשכב על הרצפה!". המערערים החלו להכות באכזריות את המנוח ואת יונייב בראשיהם, באמצעות קתות האקדחים שנשאו בידם, עד אשר הופלו המאבטחים על הרצפה, האחד ליד השני. בסמוך לאחר מכן, עת שהמנוח שוכב על בטנו כשפניו מופנות כלפי הרצפה, לקח המערער 1 מהמנוח את האקדח שנשא על גופו, רכן לעברו, כשרגלו האחת מונחת על גופו, הצמיד את האקדח שנשא לראשו של המנוח וירה לעבר ראשו ירייה אחת, מטווח קצר. כתוצאה מירי זה, נפטר המנוח במקום עקב נזק חמור למוח, שארע כתוצאה ממעבר קליע דרך הראש.
7. משראה המערער 2 כי המנוח נורה בראשו על-ידי המערער 1, הוא החל לעשות את דרכו פנימה בריצה פרועה עם האקדח שלוף בידו, תוך שהוא יורה לכל עבר, וצועק: "כולם אחורה, על הרצפה! מי שלא זז הוא מת!" המערער 2 רץ ישירות לעבר הקופה הראשית של הסופרמרקט במטרה ליטול את שק הכסף, שהיה מונח במקום, והכיל את פדיון היום, סכום של כ-800,000 ש"ח במזומן (להלן: שק הכסף). כל אותה העת, עמד המערער 1 בפתח הסופרמרקט, כשהוא מחפה על המערער 2, תוך שהוא יורה לכל עבר בשני האקדחים אשר אחז בכל יד, וממתין לשובו של המערער 2, עם שק הכסף בידיו.
8. בהמשך דברים אלו, עת שהמערער 2 ניכנס בריצה אל תוך הקופה הראשית כשאקדחו בידו, הגיח מאחורי גבו עובד הסופרמרקט, מיכאל סופייב (להלן: סופייב), ולפת את גופו בחוזקה. המערער 2 החל להיאבק באלימות עם סופייב ולהכותו, תוך שהוא מנסה לחמוק מאחיזתו ולקחת את שק הכסף מתחת לקופה. במהלך המאבק ביניהם, ירה המערער 2 ירייה אחת לעבר גופו של סופייב, באמצעות האקדח שאחז בידו, ואולם, הודות לזריזותו של סופייב, אשר הצליח להסיט את גופו, חלף הכדור מבעד לחולצתו של סופייב בלבד, ולא חדר את גופו. במהלך המאבק ביניהם, הצליח סופייב, בצוותא עם עובדים נוספים של הסופרמרקט, להשתלט על המערער 2, לחלץ את האקדח מידיו ולקרוע את המסכה מעל פניו.
9. כל אותה העת, המתין המערער 1 בפתח הסופרמרקט לבואו של המערער 2 עם שק הכסף. משהבחין המערער 1 כי המערער 2 נלכד, הוא מיהר להימלט בריצה מן המקום. באותה העת, רותק המערער 2 לרצפת הסופרמרקט על-ידי העובדים, וזאת עד לבואם של כוחות משטרה וצוותים רפואיים, אשר הוזעקו למקום.