ע"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
|
30598-06,30385-06
31/10/2006
|
בפני השופט:
יעקב צבן
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל - הוועדה לתכנון ובניה
עו"ד הרצל קדש
|
הנתבע:
אלקאדר גברין אחמד עבד
עו"ד ספדי
|
| פסק-דין |
ערעור על החלטת בית משפט לעניינים מקומיים בירושלים (כבוד השופט א' בן זמרה) מיום 21.8.06 בת"פ 5422/98, בה דחה עד ליום 1.3.2007 ביצוע צווי הריסה והתאמה שהוצאו כנגד המשיב, כדי לאפשר לו למלא את כל תנאי החלטת הוועדה המחוזית.
1. ההליכים הפליליים כנגד המשיב בגין בנייה ללא היתר בנייה החלו לפני שנים רבות. בתחילת שנות ה-90 בנה המשיב ללא היתר מבנה בשטח 130 מ"ר, הוא הועמד לדין וניתן גזר דין הכולל צו הריסה. בשנת 1998 בנה המשיב 95 מ"ר נוספים ללא היתר, ואף בגינו הוא הועמד לדין בת"פ 5053/98. באותה שנה הוגש נגדו כתב אישום בת"פ 5422/98 בגין הפרת צו הפסקת העבודות. הדיונים בשני תיקים אחרונים אלה אוחדו וביום 11.5.99 הורשע המשיב בשני התיקים וניתן גזר דין משותף. בגזר הדין נכלל, בין השאר, צו להריסת המבנה עם אורכה עד ליום 1.6.2000.
2. מאז שנת 2000 החלה מסכת נוספת וארוכה של בקשות לדחיית מועד ההריסה. בקשה ראשונה למתן אורכה נדחתה והמשיב הגיש ערעור לבית משפט זה בע"פ 2482/01. ביום 14.5.2002 הגישו הצדדים, קרי המשיב והמערערת, הודעה על הסכמה בערעור, לפיה ניתנת אורכה נוספת של ארבעה חודשים (קרי עד ליום 14.9.2002) להריסת המבנה. כן הוסכם כי "
האורכה תהיה אחרונה וסופית ובשום מקרה לא תתבקש ואף לא תינתן דחייה נוספת לביצוע ההריסה, היה ולא יינתן היתר כאמור." הסכמה זו קיבלה תוקף של פסק-דין. למרות האמור, פנה המשיב וביקש אורכה נוספת ביום 1.10.2002 ובקשתו נדחתה על-ידי בית המשפט המחוזי. חלפו חודשים ושנים, וביום 19.4.2004 הגיש המשיב בקשת התלייה לבית המשפט לעניינים מקומיים, אולם הבקשה נדחתה בהחלטה מיום 6.5.2004. על החלטה זו הגיש המשיב ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים והערעור נדחה. לא נחה דעתו של המשיב, הוא חזר ופנה לבית המשפט לעניינים מקומיים ושוב בקשתו נדחתה בשלהי שנת 2004, ולמרות זאת חזר ופנה בקיץ 2005 והבקשה שוב נדחתה. על המשיב הושתו הוצאות נכבדות. למרות האמור, ביום 15.8.2005 שב המשיב והגיש בקשת התלייה, שנדחתה שוב. כעבור שבועות ספורים חזר ושנה ושוב נדחתה הבקשה.
ביום 22.3.2006 הגיש המשיב בקשת התלייה נוספת. הבקשה נדחתה בהחלטה של בית המשפט לעניינים מקומיים (כבוד השופטת ייטב) מיום 15.6.2006. המשיב הגיש ערעור על החלטה זו בע"פ 30385/06 לבית המשפט המחוזי. בקשה לעיכוב זמני של צו ההריסה נדחתה אף היא, על-ידי כבוד השופט שפירא בבית משפט זה ביום 29.6.2006.
3. המשיב לא הסתפק בכך וביום 2.7.2006 הגיש בקשה נוספת לבית המשפט לעניינים מקומיים להתליית ההריסה. ביום 30.7.2006 החליט כבוד השופט ארנברג לדחות הבקשה.
4. ביום 3.8.2006 הגיש המשיב בקשה לעיון חוזר בבקשת ההתלייה בטענה כי התוכנית בניין ערים אושרה להפקדה. בקשה זו נידונה לפני כבוד השופט בן זמרה, שנתן החלטה נשוא ערעור זה.
5. הדיון בשני הערעורים, הראשון שהוגש על-ידי המשיב בע"פ 30385/06 והשני שלפנינו ע"פ 30598/06, אוחד בהחלטה מיום 3.10.2006. הדיון בשני הערעורים נקבע להיום 31.10.2006.
6. בפתח הדיון היום הודיע ב"כ המשיב, כי הוא חוזר בו מהערעור בע"פ 30385/06 וזאת נוכח החלטתו של כבוד השופט בן זמרה. לפיכך נותר לדון בערעורה של המדינה בע"פ 30598/06.
7.
ב"כ המערערת פרש בכתב הערעור וטיעוניו את היריעה והצביע על פסקי דין סופיים להריסת המבנה הבלתי חוקי ועל כך הוסיף עוד טענות על חוסר תום לבו של המשיב, זלזולו בחוק ועל כך שבטווח הזמן הנראה לעין אין סיכוי להשגת היתר בנייה.
ב"כ המשיב טען כי יש אישור להפקדת התוכנית ולפיכך לא ירחק היום שיהיה ניתן לקבל היתרים ולהכשיר בכך את הבנייה הבלתי חוקית.
8. דין הערעור להתקבל. אינני מוצא מקום להאריך יתר על המידה בטעמים לכך, ודי בפירוט ההליכים שצוינו לעיל. קיימים פסקי דין חלוטים בעניין ההריסה, אחד מהם מבוסס גם על הסכמה מפורשת של המשיב. כל בקשות התליית ההריסה שהוגשו מאז נדחו, פרט לזו האחרונה, עליה נסוב הערעור. המשיב זלזל בנורמות בסיסיות של אכיפת החוק ואף התעלם מהסכמה מפורשת שנתן הוא עצמו לביצוע ההריסה בשנת 2002.
בשורה של פסקי דין שניתנו על-ידי בית המשפט העליון נקבע כי רק מקום שהיתר הבנייה נמצא
בהישג יד מיידי, אפשר לעכב צו הריסה (ראה למשל רע"פ 3774/04
יוסוף אלסאנע נ' מ"י, תקדין עליון 2004(3)). השופט קמא ציין בהחלטתו במפורש כי ההערכה של ב"כ המשיב כי ההיתר למבנה מצוי בהישג יד, אינה מקובלת עליו, ורק מטעם זה היה מקום לדחות הבקשה להתליית צווי ההריסה. בטענות המשיב אין נתונים חדשים ואף אם התוכנית אושרה להפקדה אין פירוש הדבר כי כבר הופקדה או כי ההיתר נמצא בהישג יד. להיפך, ברור כי הדרך לקבלת היתרי בנייה, אם בכלל, ארוכה מאוד.
9. לאור האמור הערעור מתקבל והחלטת בית המשפט לעניינים מקומיים מיום 21.8.2006 בטלה.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
ניתן היום, ט' בחשון התשס"ז (31 באוקטובר 2006), בהעדר הצדדים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
הורד קובץ
לרכישה
הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
| הודעה |
Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|