פסק-דין בתיק ע"פ 25612-01-12

1.      המערערת 1 (להלן: " המערערת"), חברה המנהלת תחנת מעבר לחומרים מסוכנים באזור התעשיה סגולה בפתח תקווה; המערער 2, מנהל החברה ובעל היתר הרעלים והמערער 3, אחראי רעלים בהיתר אצל המערערת, הועמדו לדין בת"פ 7169-05-09 (בית משפט השלום בפ"ת), בעבירות של אי קיום הפרת תנאי בהיתר הרעלים והפרת תנאים ברישיון עסק. המערערים הורשעו בעבירה של הפרת תנאי בהיתר הרעלים וזוכו מעבירה של הפרת תנאים ברישיון עסק.

2.      הערעור מכוון כלפי הרשעת המערערים בעבירה של הפרת תנאים בהיתר הרעלים ככל שהם נוגעים לאיסור המופיע בסעיף 6.5 בפרק ד' של התוספת השנייה להיתר הרעלים הקובע רשימת קבוצות בהן אסור העירוב בין חומרים מקבוצה אחת לחומרים בקבוצה אחרת.

3.      הטענה העיקרית בפי ב"כ המערערים בהודעת הערעור ובטיעוניו בפנינו היא שלא הייתה בפני בימ"ש קמא ראיה לפיה המערערים הם אלה שערבבו את הסוללות הרגילות ואת סוללות הליתיום שנמצאו באחת החביות במשאית שהגיעה מהמערערת לאתר ברמת חובב, אשר נקנתה ע"י אלכסנדר קוסטיוקוביץ, ואשר עירבום אסור.

          תימוכין לטענתו מוצא ב"כ המערערים במה שנראה על גבי תמונה 9 בתמונות ת/3 שצולמו על ידי חגי בלכר, במהלך סיור יחד עם אלכסנדר קוסטיוקוביץ, אשר אמר לו כי הסוללות והחביות הגיעו יום קודם לכן מהמערערת.

על גבי התמונה מופיעה תווית של המערערת ועליה רשום בכתב יד "אלאופ - סוללות - 01.10.08".

4.      עיון בחומר הראיות, לרבות עדותו של העד קוסטיוקוביץ ועדויותיהם של המערערים 2 ו- 3 בפני בימ"ש קמא, מעלה כי אף אחד מהם לא העלה אפשרות שמקורה של אותה חבית היא מחברת אלאופ, כפי שטען ב"כ המערערת לראשונה בסיכומיו בפני בית משפט קמא וחזר על כך בטיעוניו לפנינו.

משכך, לטענתו, לא הייתה חובה על המערערים לבדוק את תכולתה של החבית ואין בעובדה שנמצאו בה סוללות רגילות וסוללות ליתיום כדי לגרום להרשעתם בעבירה שבה הורשעו על ידי בימ"ש קמא.

5.      ב"כ המערערים תמך טענתו גם בתעודת המשלוח שצורפה להודעתו של מערער 2 ת/1, אך באותה תעודת משלוח מופיעים יצרנים של הסוללות, אך חברת אלאופ איננה נמנית עליהם. כך שאין בעובדה ששמה של חברת אלאופ מופיע על החבית הנראית בתמונה ת/9 כדי להוכיח שהיא זו שיצרה את הסוללות שהיו בתוך אותה חבית.

6.      עיון בתמונות של החביות האחרות המופיעות בתמונות ת/3, כמו תמונות 7, 8      10, 11 ו-12 מעלה כי על גבי אותן חביות מופיעות התוויות של המערערת בלבד ואין עליהן כל אזכור לגורם נוסף המעורב בתכולתה של כל חבית.

7.      עיון בהודעתו של מערער 2 מעלה כי באף מקום לא העלה אפשרות שהחבית שבה נמצאו הסוללות על ידי קוסטיוקוביץ מקורה בגורם אחר שאינו המערערת.

כאשר הוצגו בפני המערער 2 התמונות 1-12 בקובץ התמונות ת/3, אמר לגבי החבית הנראית בתמונה 7, כי "חבית של טביב, שילוט של טביב סוללות"; לגבי החבית המופיעה בתמונה 8 אמר "חבית טביב עם שילוט גם של טביב"; לגבי החביות המופיעות בתמונות 9 ו- 10 אמר "חבית עם שילוט של טביב"; לגבי החבית המופיעה בתמונה 11 אמר "חבית עם שילוט טביב" ולגבי החביות המופיעות בתמונה 12 אמר "חביות עם שילוט של טביב כמו אלפי חביות הנמצאות באתר".

בהודעתו ת/1 לא העלה מערער 2 כל טענה בדבר מקור אחר של החביות וכל שאמר היה שיש למערערת סכסוך עסקי עם החברה לשירותי איכות הסביבה וייתכן שהם שמו את הסוללות המעורבות בחבית וקראו ליחידה החוקרת.

8.      התמונות הנ"ל הוצגו גם לפני המערער 3 במהלך הודעתו ת/2, וגם הוא לא טען כי מקור החבית שבה נמצאו הסוללות המעורבות הוא יצרן אחר ולא המערערת (ראה גיליון 8 להודעה).

9.      לאור כל האמור לעיל, די היה בעובדה כי בחבית שנבדקה, ואשר הגיעה יחד עם חביות אחרות במשאית של המערערת, נמצאו סוללות רגילות וסוללות ליתיום כדי להביא להרשעתם של המערערים בעבירה שבה הורשעו ע"י בית משפט קמא.

          גם אם היה על המשיבה מוטל נטל הראייה להוכיח את מקור הסוללות נושא ההרשעה, הרי היא עמדה בנטל הראשוני בכך שהסוללות נמצאו בחבית שעליה מופיעה תווית עם שמה של המערערת ובמשאית שהגיעה מהמערערת.

לאור דברי המערערים 2 ו-3 בהודעותיהם ובעדויותיהם בבית המשפט, התמלא נטל הראייה כי הסוללות שנמצאו בחבית הן סוללות של המערערת, שכן מדובר בעובדות המצויות בידיעתם של המערערים.

10.    לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את הערעור.

<#12#>