פסק-דין בתיק ע"פ 10414/03

השופטת ד' ביניש:

           בפנינו שני ערעורים הקשורים בפרשה עבריינית אחת ומטעם זה החלטנו לשמוע אותם במאוחד. המערער בע"פ 10414/03 (להלן: טוויל) והמערער בע"פ 7781/03 (אשר עקב גילו בעת ביצוע העבירה יכונה להלן: הקטין), הורשעו עקב כך שחברו במשותף, עם אחרים, לביצוע עבירות חמורות של קשירת קשר לביצוע פשע, סחר בנשק והחזקת נשק וכן בעבירות הכרוכות בביצוע עבירות אלה. במסגרת התכנית העבריינית חבר הקטין לבן-דודו החייל, כדי לגנוב כלי נשק שהיו מאופסנים בתוך נגמ"שים של צה"ל כחלק מציוד דרוך ומוכן לשעת חירום. השניים קשרו קשר בינם לבין עצמם וכן עם טוויל ושותף נוסף וזאת במטרה לסחור בנשק הגנוב. במסגרת הקשר נכנס הקטין בלווית החייל לבסיס צבאי במרכז הארץ ובשלוש הזדמנויות שונות גנבו מהנגמ"שים בבסיס, עשרה כלי נשק - מקלעים מסוג מא"ג, וכן מקלע אחד מסוג מק"כ. את כלי הנשק הגנובים העבירו הקטין ובן-דודו לטוויל ושותפו ואלה מכרו חמישה מתוך עשרת המא"גים לאחרים וקיבלו בתמורה סכום כולל של 54,000ש"ח וכן מכונית מסוג שברולט לומינה. טוויל ושותפו שילמו לקטין עבור גניבת כלי הנשק סך של 19,000ש"ח אשר מהם העביר 9,000ש"ח לבן-דודו החייל. המעורבים בפרשה, לרבות הקונים של כלי הנשק, הועמדו לדין והוטלו עליהם עונשים שונים על פי מידרג החומרה שקבעו בתי המשפט.

           עקב חלקו של טוויל בפרשה גזר עליו בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט ג' קרא) עונש של 7 שנות מאסר לריצוי בפועל כשעונש זה מצטבר לעונש של 30 חודשי מאסר שהוטלו עליו בגין עבירות סמים וכן שנתיים מאסר על תנאי. ואילו הקטין אשר נשפט בנפרד ממנו נידון ל-72 חודשי מאסר לריצוי בפועל מיום מעצרו וכן ל-18 חודשי מאסר על תנאי.

           לפנינו טענו סניגוריהם של המערערים כל שניתן כדי שנקל בעונש מרשיהם. טיעוניו של סניגורו של טוויל - עורך דין דואני - התמקדו בעיקר בכך שמן הראוי להטיל על מרשו ועל הקטין עונש זהה וכי טעה בית המשפט כשהחמיר עם טוויל מעבר לעונשו של הקטין. בא כוחו של הקטין - עורך דין ג' חריש - מיקד את טיעונו בנסיבותיו האישיות של מרשו ובעיקר בשינוי החיובי שחל בו מאז מעצרו. באת-כוח המדינה ביקשה לדחות את שני הערעורים בעומדה על החומרה המיוחדת שבעבירות ועל מידרג העונשים היחסי שנקבע בין כל המעורבים בפרשה.

           שקלנו את טענות המערערים וכל הטענות האישיות מתגמדות אל מול חומרתן של העבירות שביצעו המערערים. למרבית הצער, באים בפני בתי המשפט מקרים רבים של גניבת נשק מצה"ל ומכירתו של הנשק הגנוב. מבין המקרים הללו, הפרשה שנפרשה בפנינו בתיק זה היא מן החמורות ביותר. כלי הנשק שנגנבו ונמכרו כסחורה בשוק פתוח הינם כלי נשק התקפיים שהינם בעלי עוצמה רבה ומן המסוכנים שבכלי הנשק. גניבת הנשק היתה מתוך בסיס של צה"ל בו הוחזק הנשק מוכן מבצעית ודרוך למצב של חירום. תמורת בצע כסף ובעזות מצח מכרו טוויל ושותפו את כלי הנשק הגנובים למרות הוודאות שהנשק יגיע לידי גורם עברייני או פח"עי שיבקש להשתמש בו. קשה להגזים בחומרה הנעוצה במעשים אלה ובסיכון הרב הטמון בהם לשלומו ולבטחונו של הציבור; לפיכך, מצווים בתי המשפט להחמיר בעונשם של הסוחרים בנשק שהושג שלא כדין, ועל אחת כמה וכמה בנשק שנגנב מצה"ל שהוא נשק בעל עוצמה רבה. על רקע חומרה זו ניתן לקבוע כי העונשים שהושתו על המערערים אינם מחמירים עימם כלל.

           לאחר ששמענו את טענות הסנגורים, בחנו אם יש בטיעוניהם כדי ללמד על נסיבות כלשהן שיכולות להצדיק הקלה בעונש מעבר להתחשבות שהתחשבו בהם בתי המשפט בגוזרם את דינם. אשר לטוויל, מדובר בעבריין בעל הרשעות קודמות אשר ביצע את העבירות תוך הפרת תנאי מעצר בית שהיה נתון בו. נסיבותיו האישיות הקשות שהביאוהו על פי טענת סניגורו לדרכו העבריינית, אין בהן כדי להצדיק התחשבות עד כדי הקלה בעונש שהושת עליו. גם ביחס למידרג העונשים שנגזרו על יתר המעורבים בפרשה אין לומר כי עונשו חמור יתר על המידה, וזאת בהתחשב בחלקו ובתפקידו במערך העברייני שנטל חלק בביצוע העבירות.

           באשר לקטין, הוא היה אמנם בעת ביצוע העבירות בגיל צעיר מ-18 אך לא רחוק מגיל הבגירות; הקטין אמנם לא נטל חלק במכירת הנשק אך הוא היה שותף פעיל בגניבתו מתוך המחנה הצבאי ואין מדובר במעידה חד פעמית אלא בגניבה בשלוש הזדמנויות שונות. הובא לידיעתנו מפי באת-כוח המדינה כי שותפו של הקטין לגניבות הנשק, החייל, נידון בבית משפט צבאי לעשר שנות מאסר בפועל. גם בעניינו של הקטין ניתן לומר כי על פי מידרג העבירות והעבריינים העונש שהושת עליו אינו חמור יתר על המידה. עם זאת, שקלנו את הנסיבות המאוד מיוחדות של הקטין כפי שבאו לידי ביטוי בתקופת ריצוי עונשו והבאנו בחשבון גם את המאמצים שהוא עשה, ועדיין עושה, בהיותו בכלא על מנת לעלות על דרך הישר. על פי תסקיר שירות המבחן חל בקטין שינוי ניכר במהלך מאסרו ועתה נבחנת אפשרות התאמתו לטיפול בשיקום כאשר התחזית של הגורמים הטיפוליים נראית אופטימית. בנסיבות אלה, ורק כדי לעודד את הקטין במאמציו, ראינו להתערב כדי להקל במידת מה בעונשו ולהפחית ממנו 6 חודשי מאסר כך שעונשו יועמד על סך של 66 חודשי מאסר בפועל. יתר חלקי גזר הדין יעמדו בתוקפם.  

           בכפוף לאמור ביחס לקטין הערעורים נדחים.

ניתן היום, כ"ח בתמוז התשס"ה (4.8.2005).

ש ו פ ט ת                                      ש ו פ ט                                    ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /צש