פסק-דין בתיק ע"ע 52949-05- 10

1.         לפנינו תביעתה של ברסוטסקי אולגה (להלן - התובעת) כנגד מכרות היהלומים אילת בע"מ (להלן - הנתבעת) לתשלום שכר עבודה, גמול שעות נוספות, חופשה שנתית, דמי הבראה, דמי חגים, הפרשות לקרן פנסיה ופיצויי פיטורים בגין עבודתה בנתבעת.

2.         מטעם התביעה העידה התובעת בלבד. מטעם הנתבעת העיד יעקב יצחק - מנכ"ל הנתבעת (להלן - יצחק) ויונית בר לב - מנהלת חשבונות בנתבעת (להלן - בר לב).

העובדות הצריכות לענייננו -

3.         התובעת הועסקה כדיילת אצל הנתבעת מיום 1.12.09 ועד להתפטרותה ביום 15.5.11 וסה"כ 17.5 חודשים.

4.         ביום 15.5.11 מסרה התובעת לנתבעת מכתב התפטרות בו כתבה -

            "הריני להודיע על הפסקת עבודתי במכרות היהלומים. מסיבות אישיות אני מפסיקה את עבודתי החל מהיום 15.5.11".

5.         לאחר עזיבתה פנתה התובעת, באמצעות בא כוחה, אל הנתבעת וביקשה לקבל זכויות אשר לא שולמו לה, לטענתה, בגין עבודתה אצל הנתבעת בסך כולל של 14,240 ש"ח.

6.         הנתבעת סירבה לשלם לתובעת תשלום כלשהו. לטענתה, התובעת התפטרה מעבודתה מיוזמתה ולאלתר מבלי שנתנה הודעה מוקדמת ועל כן, גם אם ייפסקו לזכותה סכומים כלשהם, יש לנכות מהם סך 2,395 ש"ח בגין חלף הודעה מוקדמת.

מכאן התביעה מושא פסק הדין.

נדון להלן ברכיבי התביעה אחד לאחד -

לתביעה לדמי הבראה -

7.         אין מחלוקת בין הצדדים שעם סיום עבודתה של התובעת נותר חוב בסך 822.50 ש"ח בגין דמי הבראה (ר' עדותה של בר לב בעמוד 6 לפרוטוקול, שורות 5-3).

 לתביעה לפדיון חופשה -

 8.        לטענת התובעת על הנתבעת לשלם לה סך 993.60 ש"ח בגין 6.7 ימי חופשה שצברה ואשר לא שולמו לה כאשר עזבה את עבודתה.

            הנתבעת הודתה כי לא שילמה לתובעת את מלוא ימי החופשה להם היא זכאית אולם לטענתה, נותרה חבה לתובעת תשלום בגין 3.25 ימי חופשה בלבד המסתכמים בסך 543.92 ש"ח.

9.         במסגרת עדותה, הסבירה בר לב - "בתלוש מאי 2011, התלוש האחרון שהתובעת קיבלה, אכן יש יתרה של 5.83 ימים. אבל בתלוש דצמבר 2010 שולם לתובעת פדיון יומיים חופשה בסך 331.20 ש"ח וזה לא ירד במצטבר. אפשר לראות בתלוש ששולם פדיון אבל בנתונים המצטברים לא הורידו יומיים.בתלוש האחרון של מאי 2011 יש לה תוספת של 1.16 ימי חופש, אולם היא עבדה חצי חודש בלבד, זאת אומרת צריך להוריד לה חצי יום. סה"כ יש יתרת ימי חופשה של 3.25 ימים שהינם סך 543.92 יום" (צ"ל ש"ח - א.ס).

10.        עיון בתלושי השכר שצירפה התובעת לכתב התביעה מעלה כי במהלך עבודתה אצל הנתבעת שולמו לתובעת 13 ימי חופשה לפי הפירוט - 8 ימים בחודש 8/10, 2 ימים בחודש 12/10, 2 ימים בחודש 2/11 ועוד יום אחד בחודש 4/11. כן עולה שבתלוש 5/11 נזקף לזכות התובעת, ביתר, חצי יום חופש. משכך, נותרו לזכות התובעת 3.75 ימי חופשה - בסך 621 ש"ח.

לתביעה לדמי חגים -  

11.        לטענת התובעת על הנתבעת לשלם לה סך 694.19 ש"ח בגין ימי חג שלא שולמו לה.