ע"ו
בית המשפט המחוזי בחיפה
|
31797-12-12
17/02/2013
|
בפני השופט:
ר. למלשטריך- לטר
|
- נגד - |
התובע:
עדואן דיאב עו"ד פסקל
|
הנתבע:
קצין תגמולים עו"ד תום
|
פסק-דין |
1. המערער יליד 1973. בשנת 2003 נפגע במהלך שירותו בגבו תוך כדי קפיצה של הרכב שבו נסע. המערער הוכר כנכה תחילה בדרגה של 5% בגין הגבלה מזערית בתנועות עמוד שדרה מותני , ללא חסר נוירולוגי. לאחר פניה להחמרת הנכות בשנת 2008 היא הועלתה ל - 10%. בשנת 2009 המערער ביקש לזמנו לועדה מחודשת כדי לקבוע כי בעיותיו בתחום האורולוגי נובעות מהנכות המוכרת.
ועדה מחוזית מיום 3.2.10 קבעה כי אין קשר בין התלונות האורולוגיות לבין הנכות המוכרת, ממצא שאושר גם בועדה רפואית עליונה על אף חוות דעת של ד"ר קוריטני שהמציא המערער מטעמו.
הענין האורולוגי איננו חלק מערעור זה.
2. בנובמבר 2011 הגיש המערער בקשה להכיר בפגיעה שורשית כנכות מוסבת לפי תקנה 9 וצרף מסמכים רפואיים שונים. ועדה מחוזית מיום 14.12.11, לאחר שבדקה את המערער קבעה כי לא נמצאה עדות קלינית לפגיעה שורשית. עוד ציינה כי בדיקות ההדמיה הראו עדות להתפתחות בלטי דיסק שלא אירעו עקב החבלה ומקורם בחבלה ניוונית ראשונית שאיננה קשורה לנכות המוכרת. לפיכך נקבע כי אין קשר בין הנכות המוכרת בגב ובין השינויים הניווניים המאוחרים.
המערער ערער לועדה רפואית עליונה וצרף את חוות דעתו של ד"ר מחאג'נה. ד"ר מחאג'נה, המומחה מטעם המערער, ציין כי קיימת בעיה שורשית דו צדדית בפזור 4-5L - S1 וסבר שניתן לראות אותה כנובעת מהתאונה משנת 2003.
3. הועדה הרפואית העליונה התכנסה לדון בעניינו של המערער ביום 7.6.12 וביום 27.9.12 . הועדה שמעה את טיעוני בא כוחו של המערער שביקש להתבסס על בדיקת EMG חדשה מיום 28.3.12 (שהיתה בפני ד"ר מחאג'נה) וכן שמעה את תלונות המערער עצמו. הועדה בדקה את המערער ורשמה את ממצאי בדיקתה בפרוטוקול. "בבדיקה מסרב להתהלך על בהונות ועקבים עקב כאבי גב תחתון. כיפוף לפנים מספר מעלות מועט. עולה למיטה בכוחות עצמו. מתיישב על המיטה עד 80 מעלות. כוח תקין לסג חיובי מימין ב - 40 מעלות. החזרי ברך שמורים, החזר אכילס ירוד מימין".
הועדה ביקשה לעיין בדיסק MRI מותני מיום 23.10.09 והתכנסה שוב לצורך עיון בו. הועדה ציינה כי הבדיקה מראה בלט דיסקאלי ימני עם לחץ קל על השק הדוראלי בגובה L1 - D12 ובגובה 4-5L בלט דיסקאלי מרכזי עם לחץ על השק התקאלי קל,
ללא לחץ על השורשים. עוד ציינה כי בדיקת ה - EMG מיום 28.3.12 מראה תמונה נוירופיזיולוגית המתאימה לפגימה שורשית 4-5L, 1S דו צדדי
ללא סימני דנרבציה פעילה.
הועדה ציינה כי עיינה בחומר הרפואי ובחוות הדעת של ד"ר מחאג'נה והיא מתרשמת כי ההגבלה המותנית היא קלה בלבד. הכוח המוטורי תקין, החזרי הברך שמורים והחזר אכילס ירוד מימין. הועדה סבורה שתמונת ה - MRI אינה מסבירה את תלונותיו לגבי הכאב הרדיקולרי כך גם תמונת ה-EMG אינה תומכת בבעיה פעילה רדיקולרית. כמו כן ציינה הועדה כי איננה מקבלת את הפירוש שנתן ד"ר מחאג'נה לבדיקה הנוירולוגית אשר לטענתה גם הוא לא מצא בבדיקתו ממצאים אובייקטיבים ובדיקת ה - MRI איננה תומכת בחוות דעתו. הועדה דחתה את הערעור.
4. המערער טוען להעדר הנמקה בהחלטת הועדה הרפואית העליונה. לטענתו לא התייחסה לנימוקי ד"ר מחא'גנה בחוות דעתו. לא נימקה מדוע אין ביטוי קליני לפגיעה השורשית ולא הסבירה מדוע בדיקת ה - MRI לא תומכת בקביעת הקשר הסיבתי.
5. הועדה מצאה בבדיקתה מצב נוירולוגי תקין למעט החזר אכילס ירוד מימין. הועדה ציינה בצורה מפורשת כי בדיקת ה - MRI מלמדת שלא קיים לחץ על השורשים וגם בדיקת ה - EMG מראה שאין סימני דנרבציה פעילה. כל זאת ביחד עם מצבו הקליני של המערער הביא אותה לגיבוש חוות דעתה, כפי שעולה בצורה מפורשת מהפרוטוקול. הועדה ציינה כי גם ד"ר מחג'אנה בבדיקתו לא מצא ממצאים אובייקטיביים שונים מהבדיקה של הועדה.
הקביעה של קשר מוסב לפי תקנה 9 הינה קביעה רפואית השמורה לועדה המקצועית שמתכנסת לצורך זה. וראו לענין זה רע"א 4652/04
אואקנין נ. משרד הבטחון (15.6.05)-
"....שיקוליה הם שיקולים רפואיים מקצועיים, ובית המשפט אינו אמור לשים עצמו בנעלי הועדה לנקוט עמדה בעניינים שבמקצוע הרפואה. החוק קבע מנגנון מקצועי מבוקר לצורך מתן ההחלטות המקצועיות בנושא זה ומעורבותו של בית המשפט מקובלת לבחינת תקינותם של ההליכים בפני הועדה הרפואית ולשאלות בעלות גוון משפטי העשויות לעלות אגב הליכים אלה".
וכן ראו לענין זה ע"א 459/89
קצין התגמולים נ' צבי חריטן, פ"ד מה(5)374:
"קיומו של הקשר הבלתי אמצעי בין שתי הפגימות הוא שאלה רפואית מובהקת...על הקשר בין הפגימה המסוימת החדשה לבין הפגימה המוכרת מן הבחינה הרפואית תחליט הוועדה הרפואית".
הועדה התייחסה לחוות הדעת של ד"ר מחאג'נה ולא היה עליה לפרט באופן מפורט על שום מה היא איננה מאמצת את חוות דעתו. די שהתייחסותה תהיה עניינית וקצרה וניתנת להבנה. ראו לעניין זה בדיון (ארצי) ל"ב/120-0
צבי מנחם נ' המוסד לביטוח לאומי ד1 073 (1972) שם נקבע -
"אין להסיק שועדה רפואית חייבת לפרט ארוכות על שומה שוללת היא את חוות הדעת שהוגשה לה. הדרוש הוא שהתייחסותה תהא עניינית ומנומקת, וניתן להוסיף: מנומקת בנסיבות המקרה. יש בתעודה הרפואית שאינה משקפת עוד את מצבו של הנפגע תדחה במילים קצרות או אף מהנימוק שהנאמר בה, אינו משקף יותר מצב קיים ויש שתידרש להקדיש דיון מעמיק ומפורט בסוגייה, הכל לפי נסיבות המקרה".
הועדה רשאית להעדיף ממצאים קליניים על פני תוצאות בדיקות דימות מסויימות.
ראו לעניין זה ברע"א 4668/09
דוד חזוט נ' משרד הביטחון, מיום 30.7.09, שם נקבע כדלקמן:
"השאלה העיקרית שמעלה המבקש היא האם רשאית הייתה הוועדה להעדיף את ממצאי הבדיקה הקלינית שהיא ערכה למבקש על פני תוצאות הבדיקות שנערכו לו (בדיקת מיפוי עצמות והולכה עצבית).
ברע"א 9737/03 זיגלמן נ' משרד הביטחון - קצין התגמולים (לא פורסם, 4.7.2005) נפסק כי השאלה כיצד תקבע הוועדה הרפואית את ממצאיה, אם תסמוך על ממצאי הבדיקה הקלינית או על בדיקות אחרות, כיצד תשקלל את כלל הממצאים שבידה ואיזה משקל תייחס לכל אחת מהבדיקות, הוא עניין רפואי מובהק הנתון לשיקול דעתה שלה וועדה הרפואית. בית המשפט לא ישים שיקול דעתו במקום שיקול דעתה המקצועי שלה ועודה [ראו גם:
רע"א 8449/01 ברק נ' קצין התגמולים (לא פורסם, 4.12.2005);
רע"א 3625/05 סלמאן נ' קצין התגמולים (לא פורסם, 2.4.2006)]. גם מטעם זה אין מקום ליתן רשות ערעור במקרה דנן".