פסק-דין בתיק ע"ו 22872-01-13

1.         המערער יליד 1943. בשנת 1963, בהיותו חייל בסדיר, היה מעורב בתאונת דרכים. כתוצאה מהתאונה הוכרה נכות כדלקמן:

מצב אחרי שבר עצם הבריח מימין                      1%.

שינויים במפרק הירך לאחר שבר                                    10% ומשנת 2007 - 30%.

            מצב אחרי שבר בירך שמאל                                5%.

2.         בפברואר 2010 הגיש המערער בקשה להכיר בכאבים בכתף ימין ובאגן ככאבים הנובעים מהנכות המוכרת. נושאים אלו הינם מושא ערעור זה.

3.         ועדה מחוזית מיום 23.5.10, קבעה כי ההגבלות בתנועות כתף ימין קשורות לשינויים ניווניים במפרק ולא קשורות לנכותו המוכרת.

4.         בחודש אוגוסט 2010 פנה המערער, כשהוא מיוצג, בבקשה לזמן ועדה רפואית שתכיר בהחמרה במצב כתף ימין, וכן בקשר סיבתי על פי תקנה 9 בין פגימתו המוכרת במפרק ירך שמאל לבין התפתחות פתולוגיה בעמ"ש מתני. ועדה מחוזית מיום 26.10.10 קבעה כי אין כל החמרה במצב הכתף. מבחינת הגב נקבע כי יש הגבלות תנועה קשות הקשורות לנכות המוכרת רק באופן חלקי, כאשר הוועדה ייחסה רק 20% מההגבלה לנכות המוכרת. וכך כתבה הוועדה המחוזית:

                        "בשנת 1999 נבדק על ידי ועדה כאן. אז יוחס למפרק הירך נכות של 10% כלומר רמת המוגבלות הקשורה לירך השמאלי לא הייתה גבוהה. בשנת 2001 נמצאה הגבלת תנועה בינונית וב-2008 נמצאה הגבלה משמעותית בתנועות הירך. מכאן שרק ב-10 השנים האחרונות הפכה ההפרעה בירך לדומיננטית מבחינת יכולת התפקוד והתנועתיות כלומר האימפקט הצפוי, מהתפתחות שינויים ניווניים בגב משנית לתבנית הליכה לקויה, הינו גבוה".

            מעבר לייחוס של 20%, קבעה הוועדה כי שאר ההפרעות קשורות לגיל ולפתולוגיות אחרות.

5.         המערער ערער לוועדה רפואית עליונה הן בנושא הכתף והן בנושא הקשר הסיבתי בין מפרק ירך שמאל למוגבלות בתנועות עמוד שדרה מתני. ועדה רפואית עליונה התכנסה לדון בנושאים אלו בימים 23.3.11 + 25.1.12 + 12.9.12.

            המערער הציג בפני הוועדה את חוות דעתו של ד"ר ברוסקין מיום 20.9.07, וכן מיום 6.1.11, וזאת בשל הודעת הוועדה מיום  23.3.11 שהיא סבורה כי אין קשר על פי תקנה 9 בין הנכות המוכרת במפרק הירך לבין התפתחות שינויים ניווניים בעמוד השדרה. הוועדה עצרה את הדיון בנושא זה על מנת לאפשר למערער להביא טענותיו בנושא.

לעניין הכתף - קבעה הוועדה על בסיס בדיקתה, עיון בבדיקת MRI, והתייחסות לחוות הדעת של ד"ר ברוסקין כי המגבלה בתנועות הכתף נתרמת ברובה במפרק הגלנו-הומראלי ובחלקה הקטן יחסית במפרק AC  ששניהם לוקים בשינויים ניווניים ניכרים. הוועדה ציינה כי על פי הספרות מוכר קשר בין שברי קלוויקולה לשינויים ניווניים של ה-AC  אך לא לשינויים ניווניים במפרק הגלנו-הומראלי. הוועדה קבעה כי הנכות הנוכחית בכתף הינה בשיעור 20% , וזקפה שליש מנכות זו לשינויים הניווניים במפרק ה-AC , דהיינו נכות הקשורה על פי תקנה 9 לשבר בעצם הבריח. נקבע כי שני שליש הנותרים מהנכות נתרמים מהשינויים במפרק הגלנו-הומראלי, שאינם קשורים לנכותו המוכרת.

לעניין הגב התחתון - הוועדה בדקה את המערער ורשמה את פרטי התרשמותה בפירוט בפרוטוקול. הוועדה עיינה בחוות הדעת של ד"ר ברוסקין וכן במאמרי הספרות שציין (שלושה מקורות). הוועדה קבעה כי על פי הממצאים הספרותיים כאבי גב לא היו בעיה עיקרית של חולים שעברו ניתוח ואיחוי של מפרק הירך, שכן ממוצע תחילת התלונות על כאבי גב היה 25 שנים אחרי הניתוח, ונמצא כי הממצאים לא שונים באופן ניכר מכאבי הגב באוכלוסיה הכללית.

בהתייחס לחוות הדעת של ד"ר ברוסקין ציינה הוועדה כי למערער אין ולא היה מצב של ארתרודזיס או אנקילוזיס. נכותו לאחר פציעתו הייתה 10% ולפי בדיקה משנת 1967, היה לו טווח תנועות מלא. בשנת 2000 חוות דעת של המערער מעידה על מגבלה בינונית בתנועות מפרק הירך. הוועדה מציינת כי גם אם הייתה מניחה שיש למערער מצב של ארתרודזיס או אנקילוזיס, הספרות בכלל והמאמר שהוצג בפרט, אינם קובעים שיש קשר בין מצב זה לכאבי גב תחתון ו/או לשינויים ניווניים למניהם בעמוד השדרה. הוועדה מציינת כי קשר כזה לא הוכח והיא דוחה את חוות דעתו של ד"ר ברוסקין בעניין זה.

6.         המערער טען בערעורו כי הוועדה העליונה לא נימקה מדוע הנכות בגין הכתף מוכרת רק בחלקה בגין השבר שהיה. עוד טען כי החלטת הוועדה הרפואית העליונה לגבי העדר קשר סיבתי בין הנכות המוכרת במפרק הירך לבין עמוד השדרה המתני איננה מנומקת דיה, במיוחד נוכח הקביעה של הוועדה המחוזית שהכירה בקשר כזה ולו חלקית.

7.         אקדים ואציין כי דין הערעור להידחות.

            הוועדה נימקה בצורה מפורטת ומנומקת מדוע הנכות בגין הכתף מוכרת רק בחלקה והקטע הרלוונטי הובא לעיל. הנימוק בהיר ומובן ואין צורך להוסיף עליו.

            באשר לקשר הסיבתי בין מפרק הירך לעמוד השדרה - גם כאן פירטה הוועדה בצורה רחבה את שיקול דעתה ואת נימוקיה. הוועדה עיינה במאמרים שתמכו את חוות דעתו של ד"ר ברוסקין ולא התרשמה כי הם תומכים במסקנה אליה הגיע. הועדה ציינה במפורש כי למערער אין ולא היה מצב של ארתרודזיס או אנקילוזיס, נושאים אליהם התייחסו המאמרים שהובאו בחוות הדעת של ד"ר ברוסקין. הוועדה הרפואית מפעילה שיקול דעת מקצועי רפואי ואין עליה חובה לאמץ חוות דעת שמביא המערער מטעמו.

וראו לענין זה רע"א 4652/04 אואקנין נ. משרד הבטחון (אתר נבו) -