ע"א
בית המשפט המחוזי חיפה
|
4536-07
09/09/2008
|
בפני השופט:
1. ש. ברלינר (אב"ד)
2. י. עמית
3. ר. סוקול
|
| - נגד - |
התובע:
1. אדוארד ג'ובראן חורי
2. אדואר חורי מיכאיל
3. אדואר חורי וסאם
עו"ד כרכבי בסאם
|
הנתבע:
דוד יוסף עספור
עו"ד איברהים נביל-חנא
|
| פסק-דין |
ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט וגנר) מיום 26.4.07 בת"א 11407/00.
השופט יצחק עמית:
העובדות הצריכות לעניין
1. המשיב (להלן "
עספור") הוא תושב ואזרח ארה"ב. עספור ירש מדודו חלקים בחלקות שונות באיזור שפרעם (להלן: "
המקרקעין") , וביקש מהמערער 1 (להלן: "
חורי") שיטפל עבורו בנכסי המקרקעין שירש. לשם כך נתן עספור לחורי יפוי כח בשנת 1983 על מנת לרשום אותו כבעלים של המקרקעין על פי צוואת דודו. בשנת 1991 נתן עספור לחורי יפוי כוח נוסף ומסמכים שונים לצורך הטיפול בחלקה 27 בגוש 10297 (להלן: "
החלקה"), ומכירת חלקים ממנה לצדדים שלישיים.
חורי ביצע פעולות רבות במקרקעין עבור עספור לרבות: רישום המקרקעין על שמו מכוח צו הירושה; חלוקת החלקה כך שלאחריה החזיק עספור בשטח מסוים של כ-27 דונם ברוטו (כ-24 דונם נטו); שינוי ייעוד של החלקה מאדמה חקלאית לבנין; טיפול בעניני מס רכוש ומכירת המגרשים שנוצרו בעקבות החלוקה בחלקה.
2. בתחילת שנת 1996 או בסמוך לכך, פרץ סכסוך בין הצדדים וביום 15.4.96 ביטל עספור את יפוי הכח הנוטריוני מיום 10.9.91.
עספור טען שחורי הונה אותו או חרג מסמכותו, בכך שמכר לצדדים שלישיים מגרשים תוך חריגה מהנחיותיו הן לגבי כמות המגרשים שניתן למכור והן בכך שמכר את המגרשים במחירים שאינם משקפים את מחיר השוק. בנוסף, מכר חורי מגרש בשטח של 500 מ"ר לשני בניו, המערערים 2-3 ללא ידיעתו והסכמתו של עספור. עוד טען עספור, שחורי מכר את המגרשים במחיר גבוה מזה שדיווח עליו לעספור ולרשויות מס שבח, ואת ההפרש שילשל לכיסו.
לאחר תכתובת שהתנהלה בין חורי לעספור ובין בא כוחו של עספור בישראל לבא כוחו של חורי, הגיש עספור כנגד חורי תביעה בבית המשפט המחוזי בנצרת (ת"א 667/98), שבה עתר לחייב את חורי במתן חשבונות ובתשלום פיצויים בסכום של כ-2 מליון ש"ח. בכתב התביעה נטען, בין היתר, שחורי חרג מסמכותו, מכר מגרשים שלא בידיעתו ושלא בהסכמתו של עספור, ושילשל כספים לכיסו.
חורי הכחיש האשמות אלו. לטענתו, מכר במהלך השנים שטח של כעשרה דונם בסכום של כמאה אלף דולר (סעיף 12 לכתב ההגנה מוצג 273). המכירות נעשו במחירי שוק, על פי הנחיותיו של עספור, בתחילה במחיר של 5,000$ לדונם, לאחר מכן במחיר של 10,000$ לדונם ובהמשך במחיר של כ-20,000$ לדונם, וכי הנחיותיו של עספור התייחסו לשטח של דונם ולא למגרש בשטח קטן יותר. כן טען, כי יש להבחין בין מחיר נטו ששולם על ידי הרוכשים, לבין מחיר "ברוטו" הכולל מס שבח והיטל השבחה.
לאחר שנשמעו חלק מהראיות בתיק, הגיעו הצדדים להסכמה לטעון בעל-פה על דרך הפשרה. בפסק דין קצר ולא מנומק מיום 20.3.00 חייב כב' השופט אברהם את חורי לשלם לעספור 170,000 ש"ח (להלן: "
פסק הדין הראשון").
3. עספור פתח תיק הוצאה לפועל כנגד חורי, ומספר ימים לאחר מכן, הגיש חורי כנגד עספור את התביעה מושא הערעור שבפנינו. בכתב התביעה טען חורי כי עספור התחייב בתמורה לעמלו ולטרחתו בטיפול במקרקעין, להעביר מגרש בן דונם אחד ללא תמורה לשני בניו, הם המערערים 2, 3. כפיצוי על הפרת התחייבותו להעביר את המגרש, תבעו אפוא חורי ובניו הסך של 70,000 $ על פי ערך המגרש (כ-282,000 ש"ח בעת הגשת התביעה).
פסק הדין של ערכאה קמא
4. בפסק דינו, דחה בית משפט קמא את הטענות הבאות שהועלו על ידי עספור:
טענת התיישנות - לטענת עספור רישום המקרקעין על שמו הסתיים בשנת 1985 וחלוקת חלקה 27 הסתיימה בשנת 1987, בעוד שהתביעה הוגשה בשנת 2000. לכן, לטענתו, יש לדחות התביעה מחמת התיישנות.
הטענה נדחתה מן הטעם שהתחייבותו של עספור הועלתה על הכתב במכתבו מיום 30.1.96 והוא התכחש לראשונה להתחייבותו רק במהלך שנת 1996.
מעשה בית דין - עספור טען כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת יוצר מעשה בית דין, ולמצער, "מבליע" כל טענה שיש לחורי כנגד עספור.
בית משפט קמא דחה את הטענה, מאחר שפסק הדין ניתן על דרך הפשרה ללא הנמקה, ומאחר שטענת חורי כי הוא זכאי לקבל מגרש בתמורה לעמלו לא הועלתה כלל.
חורי פעל בהתנדבות - עספור טען כי חורי פעל כמתנדב, לאור הקרבה המשפחתית ביניהם, ושלא על מנת לקבל תמורה.
בית משפט קמא קבע כי אין ממש בטענה שחורי פעל בהתנדבות וללא ציפיה לתמורה או לשכר.