ע"א
בית המשפט המחוזי מרכז
|
25450-12-10
25/07/2011
|
בפני השופט:
פרופ' עופר גרוסקופף
|
| - נגד - |
התובע:
יוסי פנחס
עו"ד גיל בריצמן
|
הנתבע:
נירסול בע"מ
עו"ד דן קוליאס
|
| פסק-דין |
1. לפני ערעור על פסק דינה של כבוד השופטת הלית סילש בת"א (ראשל"צ) 4441-09
פנחס נ' נירסול בע"מ, בו נדחתה תביעת המערער לחייב את המשיבה לשלם לו סכום של 86,677.57 ש"ח בגין הסכם שנכרת ביניהם, ונוא חויב בהוצאות ההליך בסך 6,000 ש"ח.
רקע עובדתי
2. העובדות שעולות מחומר הראיות הן אלו:
עיריית נתניה פרסמה בתחילת שנת 2009 מכרז לביצוע עבודות נירוסטה של מעקות בחוף הים. טופסי המכרז היו אמורים להיות מוגשים עד ליום 6.2.2009.
ביום האחרון להגשת המסמכים למכרז פנה המערער למנכ"ל המשיבה, מר ברק סלומון (להלן: "
מנהל המשיבה"), ומסר לו כי אף אחד לא ניגש למכרז, ועל כן כדאי שיגישו הצעה למכרז. מנהל המשיבה הסכים, ובעקבות זאת בוצעו באותו יום (6.2.2009) שתי פעולות משפטיות: ראשית, הוגשה הצעה על ידי המשיבה למכרז (להלן: "
הצעת הקבלן"). שנית, מנהל המשיבה חתם בשמה על מסמך המופנה למערער (להלן: "
המסמך"). וזו לשון המסמך:
הנדון: ע' נתניה מעקות
בהמשך למכרז שמלאנו מחיר מ"א [מטר אורך - ע.ג.]
מעקה יהיה במכרז 1856 ש"ח למ"א.
מחיר מ"א שינתן על ידי נירוסול יהיה 1585 ש"ח.
ההפרש בין הסכומים
X כמות המ"א יועבר ליוסי פנחס תמורת חש' מס כחוק + מע"מ
המשיבה זכתה במכרז וביצעה את העבודות, ללא כל סיוע מצד המערער, החל מחודש מרץ 2009. העבודות הסתיימו בין החודשים מאי-יולי 2009.
המערער פנה במאי וביולי 2009 למנהל המשיבה, ודרש לקבל את התשלום המגיע לו לפי ההסכם, דהיינו 86,677.57 ש"ח. משסורב, הגיש תביעה בסדר דין מקוצר תוך התבססות על המסמך.
3. המשיבה הגישה בקשה לתת לה רשות להתגונן. טענת ההגנה שהעלתה הייתה כי הסיכום בעל פה בין הצדדים היה לשיתוף פעולה ביניהם ביחס לביצוע העבודות, כאשר המשיבה אחראית לייצור מעקות הנירוסטה והמשיב אחראי ל"
ניהול אקטיבי של הפרוייקט". לאחר שהמשיבה זכתה במכרז, פנה מנהל המשיבה בטלפון מספר פעמים למערער, וביקש ממנו "להגיע להסכם ו/או לבצע את התחייבותו". המערער התחמק מהתחייבותו לניהול הפרויקט, וכתוצאה מכך נאלצה המשיבה לנהלו בעצמה. לאור זאת אין המערער זכאי לשיטתה לכל תשלום בגין המכרז.
4. ביום 23.2.2010 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר דיוני לפיו "
תינתן למשיבה רשות להתגונן רק בסוגיה האם המשיב אמור היה לעבוד, לנהל או להפעיל את פרוייקט המעקות של עיריית נתניה, כתנאי לתשלום הסכום" (שהוא עצמו אינו שנוי במחלוקת). ביום 13.10.2010 התקיים דיון הוכחות, במסגרתו הסכימו הצדדים לקיים חקירה קצרה בלבד של עדי הצדדים, ולהגיש לבית המשפט את המסמכים שגולו במסגרת ההליכים המקדמיים. חקירות הצדדים אכן היו קצרות, והן משתרעות על שני עמודי פרוטוקול בלבד. בעקבות זאת סיכמו הצדדים את טיעוניהם, וביום 1.11.2010 ניתן פסק הדין.
פסק הדין קמא
- כאמור, המחלוקת בין הצדדים נגעה לשאלה אחת: האם הוסכם ביניהם כי התשלום ישולם למערער בגין המידע שמסר על המכרז, או שמא נדרש "לעבוד, לנהל או להפעיל את הפרוייקט" כתנאי לכך שיקבל את חלק התשלום שהובטח לו. במחלוקת זו הכריע בית המשפט קמא לטובת המשיבה, וזאת בהתבסס על הנימוקים הבאים:
א. נטל ההוכחה הוא על המערער (התובע) להוכיח את תביעתו, ובנטל זה לא עמד.
ב. טענת המערער כי היה זכאי לתשלום בעבור מסירת המידע היא תמוהה, שכן לאחר קבלת המידע, ובטרם מסירת המסמך (שנשלח לאחר הגשת ההצעה למכרז), יכלה המשיבה להודיע למערער כי אין בכוונתה לשלם לו דבר.
ג. המכרז בו מדובר הוא מכרז פומבי של רשות ציבורית, ומנהל המשיבה העיד, מבלי שעדותו נסתרה, כי היה מודע לקיום המכרז עוד לפני שהדבר נמסר לו על ידי המערער. לפיכך בעצם מסירת המידע לא היה כדי להועיל למשיבה.
ד. המערער לא שלח למשיבה הודעה או חוזה מפורש המזכים אותו בדמי תיווך. העדר מסמכים חוזיים ברורים, בהעדר יחסי אמון מיוחדים, פועל לחובת המערער.