ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב, שניתן ביום 14.07.09 על ידי כב' השופטת דליה אבי-גיא (תיקים מאוחדים: ת.א. 48619/06, ת.א 55679/07, ת.א. 15422/08 ות.א. 40956/08), במסגרתו נדחתה ברובה הודעת צד ד' שהגישה המערערת,
הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ (להלן:
"המערערת" או
"המבטחת") כנגד משיב 1, עאסם מסארווה (להלן:
"סוכן הביטוח").
ראשיתה של התביעה בנזקי פח (שנגרמו לצדדים שלישיים בעקבות פגיעת רכב המבוטח, שתבע בגינם את המבטחת) שמבוטח תבע בגינם את המבטחת ואת סוכן הביטוח שטיפל בהוצאת הפוליסה, לאחר שתביעתו נדחתה בטענה שהנהג הפוגע היה בעת התאונה בן 18, בעוד הפוליסה מקנה כיסוי ביטוחי לנהגים מעל גיל 24 בלבד.
תמצית העובדות ופסק דינו של בית משפט קמא
1. מדובר במספר תביעות בגין נזקי פח שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים מיום 25.09.05 (להלן:
"התאונה"), בה היו מעורבים מספר רכבים, כאשר הרכב (אוטובוס זעיר) בו נהג הנהג הפוגע היה האחרון בשרשרת, ונטען כי הוא האחראי לקרות התאונה ולנזקים שנגרמו בגינה.
יצוין, כי לרכב הפוגע הוצאה על ידי המערערת פוליסת ביטוח צד ג' על שם אביו של הנהג הפוגע (להלן:
"המבוטח").
2. בעקבות דחיית תביעת המבוטח על פי הפוליסה על ידי המערערת, הוגשה על ידי המבוטח הודעת צד ג' כלפי המערערת וכן כלפי סוכן הביטוח, במסגרתה נטען כי המבוטח ביקש מסוכן הביטוח לערוך פוליסה המכסה גם נהג חדש, וכי מאחר והסוכן מייצג את המבטחת ומאחר והתבקש כיסוי לנהג חדש, הרי שיש לקבוע כי הפוליסה תקפה, ולחייב את המערערת.
המערערת הגישה הודעת צד ד' כלפי סוכן הביטוח, בטענה כי ככל שייקבע כי סוכן הביטוח התבקש לערוך פוליסה לנהג חדש ולא עשה כן, יש לחייבו לשפות אותה בגין כל סכום בו תחוייב.
יובהר, כי פסק הדין נשוא הערעור דן בהודעות צד ג' וצד ד' בלבד, והכריע בשאלת הכיסוי הביטוחי, ולא בתביעות הנזק לגופן, וכי הערעור הינו רק לגבי ההכרעה בהודעת צד ד' שהגישה המערערת.
3.
בית משפט קמא קבע, כקביעה עובדתית, לאחר ששמע ובחן את כל הראיות, ולאחר שקיבל את עדות המבוטח כמהימנה, כי
המבוטח אכן דרש מסוכן הביטוח לערוך פוליסה הכוללת כיסוי גם עבור נהג חדש, וכי סוכן הביטוח, שפעל כשלוח של המערערת ומטעמה, התרשל בכך שלא דאג להוצאת פוליסה כמבוקש (יצוין, כי על קביעות אלה לא הוגש ערעור על ידי מי מהצדדים). לפיכך, קבע בית המשפט כי
"הפוליסה שהונפקה למבוטח הקנתה כיסוי ביטוחי לנהיגת הנתבע ברכב במועד התאונה" וכי
"הפוליסה מכסה את הנזקים שנגרמו לרכבי צד ג' בתאונה", ובהתאם חייב את המערערת לשלם למבוטח
את מלוא הנזקים שנגרמו בתאונה, מכוח אחריות שילוחית למעשי סוכן הביטוח.
בהודעה לצד ד' שהגישה המערערת נגד סוכן הביטוח, קיבל בית משפט קמא את טענת המערערת כי רק בשל רשלנותו של סוכן הביטוח ולאור אחריותה השילוחית למעשיו היא חוייבה לשלם הנזקים שעל פי הפוליסה לא הייתה חייבת לשלמם, וכי על כן היא זכאית לשיפוי מהסוכן. מנגד,
דחה בית המשפט את טענת המערערת כי היא זכאית לשיפוי מלא בגין הסכומים ששילמה מכוח הפוליסה, ותחת זאת קיבל את טענת סוכן הביטוח (שנטענה על ידי חברת הביטוח שבאה בנעליו מכוח פוליסת ביטוח מקצועי), לפיה כל הנזק שנגרם למערערת מתמצה בהפרש הפרמיה שהייתה מקבלת חברת הביטוח לו הייתה מנפיקה פוליסה ללא חריג של נהג צעיר (הפרש של כ-300 ש"ח בו חוייב המבוטח). בית המשפט נימק זאת בכך שאין להניח שהמערערת הייתה מסרבת להוציא פוליסה המכסה גם נהג חדש לו נתבקשה, ועל כן כל הנזק שנגרם למבטחת מסתכם רק בהפרש הפרמיה ובהוצאות.
עיקרי טענות הצדדים בערעור
4. לטענת המערערת, מרגע שחוייבה במלוא הנזק שנגרם לרכבים כתוצאה מהתאונה, ומרגע שנקבע עובדתית כי המבוטח ביקש כי הפוליסה תכסה כל נהג וכי סוכן הביטוח התרשל, הרי שהיה מקום לחייב את סוכן הביטוח לשפותה במלוא הנזק שנפסק נגדה.
5. מנגד, טוען סוכן הביטוח כי בצדק קיבל בית משפט קמא את טענותיו בדבר הנזק למערערת, המסתכם בהפרשי פרמיה ובהוצאות שהוצאו במסגרת ההליך בלבד, ואין לחייבו בשיפוי בגין מלוא הסכומים ששילמה המערערת מכוח הפוליסה, אותם הייתה משלמת בכל מקרה, אלמלא טעותו של סוכן הביטוח. בהקשר זה ולחילופין, טען ב"כ המערערת, כי מדובר בטענה שהיה צריך להוכיח, ולא נעשה כן.
ד י ו ן
6. השאלה נשוא המחלוקת בענייננו הינה האם יש לחייב את סוכן הביטוח לשפות את המערערת במלוא הסכומים בהם חויבה לשלם בגין נזקי התאונה, או כפי שקבע בימ"ש קמא, רק באותו סכום זעיר של הפרשי פרמיה שהייתה מקבלת המערערת לו היתה נדרשת להוציא פוליסה ללא חריג של נהג צעיר.
7. ככלל, כאשר נתבע חוייב לשאת בנזק שנגרם לניזוק בשל אחריותו השילוחית לרשלנותו של צד ג',
זכאי הנתבע לשיפוי מלא מצד ג'. הודעה לצד שלישי היא תביעתו של נתבע כנגד צד שלישי, במטרה להעביר אליו את האחריות, כולה או מקצתה, בגין התביעה שהגיש התובע נגדו. העיקרון הבסיסי של הודעת צד ג' הינו כי מדובר בתביעה על תנאי, כאשר אם הנתבע לא יחוייב בתשלום לתובע, יהיה הצד השלישי פטור משיפוי הנתבע, בעוד ש
"חיובו של הצד השלישי יוטל עליו רק אם זכה התובע בתביעתו כנגד הנתבע" [א' גורן
סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שמינית, תשס"ה) (להלן: "גורן"), בעמ' 412]
.
8.
בענייננו, המערערת טענה בהודעה ששלחה לסוכן הביטוח, שהיה וייקבע שהוא התרשל, ובשל כך, על אף החריג לפוליסה, היא תחוייב במלוא הנזק - הרי שהיא זכאית לשיפוי מלא ממנו.
9. משקבע בית משפט - כקביעות עובדתיות שאין להתערב בהן, ושלמעשה אין עליהן ערעור - כי סוכן הביטוח הינו שלוח של המערערת בכל הנוגע למו"מ לכריתת חוזה הביטוח, ומשנקבע כי סוכן הביטוח התרשל ולא דאג להנפקת פוליסה שתכלול כיסוי ביטוחי גם לנהג צעיר מתחת לגיל 24, כפי שהתבקש לעשות על ידי המבוטח, ומשחייב בית המשפט את המערערת בתשלום מלוא נזקי התאונה כאילו הוצאה הפוליסה שהתבקשה - הרי שלאור אחריותה השילוחית להתנהגות הסוכן - התוצאה אליה הגיע בית משפט קמא, לפיה המערערת אינה זכאית לשיפוי מלא בגין הסכומים אותם חוייבה לשלם מכוח הפוליסה - אינה סבירה.
מרגע שקבע בית המשפט כי הסוכן התרשל
וכל האחריות נופלת על שכמו בלבד, הרי שהמערערת זכאית לשיפוי מלא על מלוא הנזקים שנגרמו לה בשל רשלנותו.
"סוכן ביטוח שלא וידא כי קיימת התאמה בין דרישת הכיסוי של המבוטח לבין הפוליסה שהונפקה לו, התרשל גם כלפי המבטח ולא רק כלפי המבוטח" [י' אליאס דיני ביטוח (כרך ב', תשס"ט), בעמ' 1052] .