ע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
1088-08,1123-08
14/07/2011
|
בפני השופט:
1. שנלר אב"ד
2. לבהר-שרון
3. טובי
|
| - נגד - |
התובע:
1. אמירה בהט
2. חגי כרמון
3. חברת חלקה 15 בגוש 7173 בע"מ
עו"ד עדנה יוסף-קוזין
|
הנתבע:
1. שרה צ'ריקובר
2. ענת צ'ריקובר
3. שאול צ'ריקובר
4. מיכל טאוב
5. חגי טאוב
6. יותם טאוב
7. רשם החברות
8. שאול דינאי
9. שאול חלמי
10. אידה כרמון ז"ל
11. צבי סלנט
12. משה סטרכילביץ
|
| פסק-דין |
כב' השופט ישעיהו שנלר, אב"ד:
ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום ת"א-יפו (כב' השופט מ' יפרח) מיום 30.11.2007. במסגרתו הוכרעה תביעה עיקרית, שתי תביעות שכנגד והודעת צד ג', שעניינם עסקת מכר מקרקעין כושלת, שבה היו מעורבים הצדדים השונים (
ת.א. 23188/96).
ביום 1.3.2010 ניתן פסק דין חלקי, בהסכמת הצדדים, המורה על מחיקת הערעור ביחס למרבית הצדדים למעט משיב 7 (להלן:
הרשם או
רשם החברות), והמורה על מחיקתו של ע
"א 1123/08.
רקע עובדתי
1. מסכת העובדות הינה ארוכה ופתלתלה ועל כן נציגה בתכלית הקיצור, והרוצה להרחיב יעיין בפסק דינו של בית משפט קמא.
מרדכי ניומן המנוח (להלן:
ניומן) היה בעלים של מגרש. ניומן מכר את המגרש בשנת
1963 למר כרמון המנוח (להלן:
כרמון). העברת הבעלות במגרש נעשתה באופן הבא: ניומן ורעייתו הקימו חברה (המשיבה 3, להלן:
החברה). ניומן העביר את המגרש לחברה ללא תמורה, והחברה נרשמה כבעלת המגרש בלשכת רשם המקרקעין. החברה הקצתה מניות חדשות לכרמון ולרעייתו, ואילו מניותיהם של בנה"ז ניומן הפכו למניות נדחות. בהתאם לאמור הועברו השליטה והניהול בחברה מידי בנה"ז ניומן לבנה"ז כרמון.
שתי ההחלטות הנ"ל (העברת השליטה בחברה בדרך של הקצאת מניות, והשינוי הניהולי) דווחו לרשם החברות, ונרשמו בתיק החברה המנוהל אצלו, עוד בשנת 1963.
עו"ד בילו, שהיה פרקליטם של בנה"ז כרמון, טיפל בכל הקשור לשינויים בחברה, ואף דיווח לרשם אודות ההחלטות הנ"ל, כך גם כי משרדו של עו"ד בילו הינה כתובת משרדה הרשום של החברה.
בשנת
1979 נמחקה החברה בהתאם לסעיף 242 ל
פקודת החברות, המאפשר את מחיקתה של חברה בשל אי ניהול עסקים או העדר פעילות.
2. המנוח ניומן הסתלק לבית עולמו בשנת
1980. יורשיו על פי צוואתו הם המשיבים
6-1 (להלן:
יורשי ניומן).
ודוק, בצוואתו של המנוח לא בא זכרו של המגרש, ולא בכדי, כאמור.
3. המנוח כרמון נסתלק לבית עולמו בשנת
1982.
יורשיו, הם המערערים 1 ו-2 דנן, ביקשו
מעו"ד בילו לטפל בכל ענייני העיזבון, שכללו, בין היתר, את העברת זכויות הבעלות בחברה על שמם. בפועל לא טיפל עו"ד בילו בהעברת הזכויות בחברה על שם יורשי המנוח כרמון, ואף לא יידע את היורשים כי החברה נמחקה עוד בשנת 1979.
4. בשנת
1987 איתר
מר הר-נוי, שפעל כ"צייד קרקעות", את החברה. הר נוי ניסה ליצור קשר עם ניומן המנוח, לאחר שראה בתדפיס שהוצא מרשם החברות כי הוא בעל המניות בחברה (נ/7; להלן:
התדפיס), על מנת לעניין אותו במכירת זכויותיו במגרש. הר-נוי הגיע למר צ'ריקובר, חתנו של ניומן ובעלה המנוח של המשיבה 1, שהפנה אותו אל
עו"ד סטרכילביץ. הר-נוי שוחח עם עו"ד סטרכילביץ, נפגש עמו והציג בפניו את התדפיס. השניים סיכמו ביניהם כי הר-נוי יגיש בקשה להחייאת החברה, על מנת שניתן יהיה למכור את המגרש. הבקשה הוגשה לבית המשפט המחוזי בת"א, כשהיא נתמכת בתצהיר מטעם צ'ריקובר. בבקשה נכתב, בין היתר, כי בנה"ז ניומן היו בעלי מניותיה של החברה עת נמחקה, כי מר צ'ריקובר הוא אחד מהיורשים, וכי המגרש מצוי בבעלות החברה. בית המשפט אישר ביום 10.11.1987 את הבקשה לאחר שקיבל את עמדת רשם החברות, שלא התנגד לבקשה (
המ' 11143/87). בפועל החברה הוחייתה והוחזר שמה לספרי רשם החברות, רק ביום
9.5.1989.
5. יוער כי עו"ד סטרכילביץ לא בדק, עובר להגשת הבקשה לבית המשפט, את תיק החברה המתנהל אצל רשם החברות, ואף לא ביקש לבדוק את תיק החברה המתנהל במענה הרשום (משרדו של עו"ד בילו), כך שהבקשה התבססה אך ורק על האמור בתדפיס.
6. לאחר מתן צו ההחייאה, נערכו מספר פרוטוקולים המתעדים אסיפות כלליות של בעלי מניות החברה. במסגרת האסיפות נתקבלו מספר החלטות שתכליתן לאפשר את הכשרת מכירת המגרש לאחרים כפי שיפורט להלן.
7. אולם, עוד טרם החייאת החברה בפועל, עוד בשנת
1988 החל משא ומתן למכירת המגרש עם ה"ה שאול דינאי ושאול חלמי, המשיבים 8 ו-9 (הם התובעים בבית משפט קמא, ולהלן:
הרוכשים) ובהתאם לאשר יפורט בהמשך. ב"כ של הרוכשים,
עו"ד סלנט, ניהל את המשא ומתן מטעמם מול עו"ד סטרכילביץ. במסגרת המשא ומתן ביקש עו"ד סלנט לעיין במסמכים שונים כדי לעמוד על טיב זכויותיהם של המוכרים. מסמכים אלה לא כללו את מסמכי החברה, שהיו אצל רשם החברות או בתיק החברה במשרד עו"ד בילו, ושלא נתבקשו לעיון ע"י עו"ד סלנט.
לקראת השלמת המשא ומתן, נערך פרוטוקול נוסף של החלטת החברה, במסגרתה הוחלט למכור את המגרש, וכן הוחלט למנות את צ'ריקובר לחתום על המסמכים הנחוצים לביצוע העסקה. בשולי הפרוטוקול אישר עו"ד סטרכילביץ כי "
החברה בהתאם לתזכירה ותקנותיה מוסמכת להיכנס לעסקת מכר מקרקעין הנ"ל".
8. ביום
13.6.1988 נכרת חוזה המכר בין המשיב 8 לבין החברה (ודוק, בשלב זה טרם הוחייתה החברה בפועל). במועד זה הצהיר המשיב 8 כי רכש מחצית מהמגרש בנאמנות עבור המשיב 9. ביום
26.3.1989 נרשמו הזכויות במגרש על שם הרוכשים בלשכת רישום המקרקעין, וביום
13.4.1989 נרשמה משכנתא מדרגה ראשונה לטובת בנק המזרחי המאוחד בע"מ (להלן:
הבנק), ללא הגבלה בסכום, להבטחת הלוואה שנטלו הרוכשים לשם רכישת המגרש.