1. התובעת, חברת קיבוץ בית זרע, מורה במקצועה, עבדה בבית הספר העל יסודי שבקיבוץ בית זרע בשם "בקעת כנרות" - המוסד החינוכי של השומר הצעיר (להלן: "
בית הספר") החל מיום 1.1.1997 עד ליום 31.8.2010, מועד בו נכנסו לתוקף פיטוריה. הנתבעת מפעילה את בית הספר החל מיום 1.9.2005, לפני כן הוא הופעל על ידי עמותת בקעת כנורות (להלן:
"העמותה") והתובעת המשיכה לעבוד באופן רצוף עת הועבר בית הספר לנתבעת.
התובעת טענה בתביעתה כי עד למועד הגשתה היא לא קיבלה פיצויי פיטורים המגיעים לה לאור הפסקת עבודתה. התובעת קיבלה טופס 161 לשחרור כספים מקרן פנסיה "מקפת" דרך סוכנות הביטוח "מבטח סימון" (להלן:
"סוכנות הביטוח"), אולם התברר כי הנתבעת לא נרשמה כבעלת הפוליסה, ולכן, לא ניתן היה לעשות שימוש בטופס למען שחרור כספי הפיצויים. התובעת מתארת בכתב התביעה את המאמצים שעשתה כדי לשחרר את הכספים, שלא נשאו פרי, וקבלת טפסים שלא השיגו את המטרה.
צוין כי בנוסף לעבודתה כמורה, עבדה התובעת החל מחודש נובמבר 2005 בחצי משרה נוספת בתפקיד מנהלתי, כרכזת חינוכית של הפנימייה הסמוכה לבית הספר ובגין פיטוריה ממשרה זו קיבלה התובעת סך של 8,761 ש"ח בחודש אוקטובר 2010 - סכום שאינו רלוונטי לתביעה דנן. כמו-כן ציינה התובעת כי בחודש יולי 2011 העבירה הנתבעת לתובעת סכום שהתקבל עבורה מאת משרד החינוך בגין "פיצויים מוגדלים" וחודשי הסתגלות בסך 62,937 ש"ח, אשר בגינו שיפה משרד החינוך את הנתבעת - גם סכום זה אינו קשור לתביעה.
התובעת ביקשה בתביעתה לחייב את הנתבעת בתשלום של פיצויי פיטורים בתוספת פיצויי הלנת פיצויי פיטורים.
כמו כן, ביקשה התובעת פדיון חופשה בגין 24.5 ימים - יתרת חופשה לפי תלושי השכר וכן, פיצוי מיוחד בגין עוגמת נפש, הנזק והסחבת שנגרמו לה עקב התנהגות הנתבעת.
בתביעה לא נקוב הסכום הנתבע בגין "עוגמת נפש". בדיון כימת ב"כ התובעת את הרכיב הזה בסך של 15,000 ש"ח.
2. הנתבעת הגישה כתב הגנה ולאחר כימות הסכום הנדרש בגין עוגמת נפש הגישה כתב הגנה מתוקן.
הנתבעת הודתה בתקופת העסקת התובעת ופיטוריה.
לדברי הנתבעת, עם סיום העסקת התובעת הועבר אליה טופס 161 וכן טופס העברת בעלות בפוליסה, כאשר במהלך כל התקופה לא בוצע הליך של העברה מהבעלות הקודמת (העמותה). רק מספר חודשים לאחר מכן מסר ב"כ התובעת לנתבעת כי סוכנות הביטוח טוענת שהכספים שהופרשו על ידי הנתבעת שויכו על ידם לבעלות הקודמת- העמותה - ולפיכך אין אפשרות להעביר את הקופה על שם התובעת. לאחר פניות לסוכנות הביטוח חתמה הנתבעת על טופס העברת בעלות רטרואקטיבית מחודש 9.05. לאחר מכן, לבקשת ב"כ התובעת, חתמה הנתבעת על טופס 161 מעודכן, בחודש 6.11, ורק לאחר כארבעה חודשים פנתה התובעת אל הנתבעת בטענה כי הטופס אינו תקין. בטרם הסתיימה בדיקת הנתבעת על מנת להוציא טופס מתוקן הגישה התובעת את התביעה לבית הדין. מיד לאחר קבלת כתב תביעה, העבירה הנתבעת לתובעת ביום 10.1.12 טופס 161 עם מספר תיק ניכויים מתוקן. אולם, לתדהמת הנתבעת גם הטופס השלישי היה לשיטת סוכנות הביטוח לא תקין. לאחר מתן הסבר בכתב לב"כ התובעת, שלחה הנתבעת טופס רביעי לסוכנות הביטוח. לאחר מכן, גילתה הנתבעת לראשונה כי התובעת העבירה את כל הכספים שהיו מצויים בקופת "מקפת" לקופת "מבטחים" וזאת מבלי להודיע לאיש. בשל כך, שוב לא ניתן היה לשחרר את הכספים. בסופו של דבר, נודע לנתבעת כי הכספים שוחררו על ידי התובעת ביום 15.2.12.
הנתבעת טענה כי היא עשתה כל שיכלה על מנת שהתובעת תקבל את פיצויי הפיטורים.
הנתבעת הפרישה עבור התובעת סך כולל של 33,645 ש"ח בגין פיצויי פיטורים (בנוסף לסך של 8,761 ש"ח בגין המשרה המנהלית שלגביו אין מחלוקת), זאת בנוסף לסך של 53,058 ש"ח שהופרש על ידי העמותה - סה"כ סך של 86,703 ש"ח בגין פיצויי פיטורים, כך שלתובעת הופרשו כל כספי הפיצויים להם היא זכאית.
באשר לדרישה לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים, נטען כי אלה התיישנו. הנתבעת הכחישה את זכאות התובעת לפיצוי בגין עוגמת נפש.
לעניין התביעה בגין פדיון חופשה, טענה הנתבעת כי במסגרת עבודת התובעת כמורה היא זכתה לימי חופשה של מורים (במהלך החגים ומה- 20.6 עד ל- 31.8 בכל שנת לימודים), תקופות בהן קיבלה שכר מלא. לכן, אין התובעת זכאית לימי חופשה נוספים.
3. בדיון המוקדם שהתקיים בתיק הודיע ב"כ התובעת כי בחודש פברואר 2012 שוחחר סך של 66,604.31 ש"ח, ולדעתו ישנה יתרה בסך של 7,000 ש"ח. באותו דיון ניתן צו ל"מנורה מבטחים" על מנת שימציאו אישור לגבי הסכומים שהופקדו על שם התובעת על ידי הנתבעת ועל ידי העמותה, בגין פיצויי פיטורים. כמו-כן, הוצא צו לעמותה על מנת שתפרט לאיזה קופות הופרשו פיצויי פיטורים בגין תקופת העבודה של התובעת.
לאחר שהתקבלו תשובות לצווים, התקיים דיון מוקדם נוסף, שבו נכח גם נציג העמותה, אשר נדרשה להמציא מידע נוסף לגבי הסכום שהופרש.
ב"כ הצדדים הסכימו בדיון שלא קיימת מחלוקת עובדתית בתיק, ולכן, אין צורך בשמיעת הוכחות. לכן, ניתנה החלטה על הגשת סיכומים בכתב.
ב"כ הצדדים הגישו סיכומים, להם צורפו מסמכים, והתיק הועבר להכרעה.
4.
זכאות התובעת לפיצויי פיטורים:
אין מחלוקת כי התובעת עבדה באותו בית הספר החל מיום 1.1.1997 ועד ליום 31.8.2010, כאשר השכר האחרון, שהוא השכר הקובע לפיצויי פיטורים, היה בסך 5,337 ש"ח.