1. התובעת הועסקה אצל הנתבעת - חברה לייצור מטבחים, אלומיניום ונגרות בעבודות מזכירות החל מ- 2.1.12. בתביעה מבקשת התובעת לקבל זכויות סוציאליות שלטענתה מגיעות לה בגין תקופת עבודתה, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין בשל הריונה וכן השלמת שכר בגין פיטוריה בתקופת הריון עד לחודשיים לאחר תום חופשת הלידה. תביעת התובעת עומדת על סך של 56,269 ש"ח.
2. התובעת טוענת שביום 6.5.12 הודיעה למנהל הנתבעת, מר דוד קוסקס, שהיא בהריון ובסמוך לכך ביום 14.5.12 הודיע לה מר קוסקס כי היא מפוטרת והיא יכולה להמשיך לעבוד עד לסוף חודש מאי 2012, התובעת טוענת שסיימה את עבודתה באותו יום 14.5.12. התובעת קיבלה שכר עד סוף חודש יוני 2012. כאמור, התובעת טוענת כי פוטרה על רקע הריונה והפיטורים היו שלא כדין.
3. מנהל הנתבעת טוען כי התובעת פוטרה כבר ביום 1.3.12 ובאותו יום הפסיקה להתייצב לעבודה. לטענתו אין קשר בין פיטוריה לבין ההריון, מאחר שהתובעת עצמה ידעה אודות ההריון רק בסוף חודש אפריל. לטענתו התובעת פוטרה בשל חוסר מקצועיות, והנתבעת המשיכה לשלם לה שכר עד לחודש יוני בשל טוב ליבו בלבד, לאור זאת מבקשת הנתבעת לדחות את התביעה.
4. התובעת טוענת כי מכתב הפיטורים שנושא את התאריך 1.3.12 נמסר לה רק בחודש ספטמבר 2012 וממילא לטענתה פוטרה רק בחודש מאי 2012.
5. בדיון בפנינו העידה התובעת, בעלה וכן עדה מטעמה גב' סבן. מטעם הנתבעת העיד מנהל הנתבעת וגב' אושר בן סימון. התובעת צירפה לכתב תביעתה את מכתב הפסקת העבודה שכאמור לטענתה נמסר לה בספטמבר 2012, אישור מעסיק מתאריך 13.9.12 בו יש אישור שהיא עבדה בחודשים ינואר עד יוני 2012 ואת תלושי השכר לחודשים ינואר עד יוני 2012.
6. השאלה העומדת בפנינו היא האם פיטוריה של התובעת היו כדין.
7. כאמור, הצדדים חלוקים על תקופת העבודה ועל סיבות סיום יחסי העבודה. התובעת טוענת שעבדה מיום 2.1.12 ועד אמצע מאי 2012 ואילו הנתבעת טוענת שהתובעת עבדה עד 1.3.12. התובעת טוענת כי פוטרה בשל הריונה והנתבעת טוענת שהתובעת פוטרה מאחר ולא היתה מקצועית. התובעת קיבלה שכר עד לסוף חודש יוני 2012 וקיבלה תלושי שכר לחודשים הללו.
8. הנתבעת העידה שעבדה עד לאמצע חודש מאי, העדה מטעמה גב' מזל סבן העידה כי ביום 25.4.12 היא הגיעה למשרדי הנתבעת כדי לשלם חוב לנתבעת ושילמה את החוב לידי התובעת שנכחה במקום. היא גם העידה שב-6 במאי היא התקשרה אל משרדי הנתבעת ושמעה ברקע את התובעת.
מצאנו להביא את דברי העדה בעניין זה:
"ש. תסבירי לי מתי הזמנת חומרים מהנתבעת?
ת. אני קניתי בית בפרויקט של האחים אוזן ואת המטבח עשיתי אצל הנתבעת. אני לא זוכרת בדיוק מתי התחלתי להזמין את המטבח אבל מה שאני כן זוכרת זה שבחודש אפריל 2012 הגעתי לשיחה עם דוד וסגרנו על מחיר והייתי צריכה לשלם לו הפרש של 2,600 ש"ח מה שנשאר על המטבח. ב-25.4.12 הגעתי למקום, עליתי למעלה אושר לא היתה והתובעת היתה, אמרתי לה שסגרתי עם דוד לשלם לו 2,600 ש"ח היא התקשרה אליו לוודא והוא אמר לה לקחת ממני את הכסף והוא ישלח לי קבלה. זה אומר שב-25.4.12 היא היתה שמה. יותר מזה, משהו שאתמול נזכרתי בו, אני קיבלתי מפתח ב-6.5 ובאותו יום עשיתי את כל הסידורים של מי שבע ואמישרגז וקיבלתי טלפון מאושר בשעות הצהריים שהיא ביקשה ממני שאני צריכה לבוא ולשלם עוד 4,000 ש"ח, הסברתי לה שאני לא אמורה לשלם וסגרתי עם דוד מחיר היה להט דברים ושמעתי את שנהב ברקע ואמרתי לה שאני לא רוצה לדבר איתה ואני רוצה את שנהב, ביקשתי את שנהב להסביר לה מה היה ב-25.4.12 שהתקשרנו לדוד וזה היה ההפרש ופה הסתיים החוב ביני לבינו.
" (עמ' 6 לפרוטוקול מיום 9.9.13 , שורות 1-12)
9. התובעת צירפה פירוט שיחות שיצאו ממספר הטלפון ששייך לנתבעת, מפירוט השיחות ניתן ללמוד שבמהלך חודש מאי ואפריל התבצעו שיחות טלפון לביתה של התובעת. התובעת הסבירה שעובדה זו מחזקת את טענתה שנכחה במשרדי הנתבעת. בעניין זה אמר מנהל הנתבעת שיתכן והתובעת הגיעה למשרדים כדי לבקר ובאותם ימים התקשרה לביתה.
10. הנתבעת לא הציגה דו"חות נוכחות, לא הציגה חוזה עבודה וזאת בניגוד לחוק הודעה לעובד תנאי עבודה ובניגוד לחוק הגנת השכר. מנהל הנתבעת בתצהירו הצהיר שביום 1.3.12 מסר את מכתב הפיטורים לתובעת בנוכחות הגברת אושר בן סימון, הוא הוסיף באותו תצהיר כי התובעת חייבת לו אלפי שקלים בגין הזמנת מטבח ומוצרים נוספים שהזמינה ממנו.
11. עובדת הנתבעת, גב' אושר בן סימון, גם הצהירה בתצהירה שהתובעת עבדה עד ליום 1.3.12 בלבד, בתצהירה הוסיפה שהתובעת פוטרה ביום 1.3.12 וקיבלה את מכתב הפיטורים בנוכחותה (של גב' בן סימון). לעומת זאת, בעדותה בפנינו סתרה את האמור בתצהירה ואמרה שהיא לא היתה נוכחת בזמן מסירת המכתב. בהמשך עדותה היא העידה שמ-1 במרץ התובעת לא נכחה במקום, לדבריה אולי פעם אחת או פעמיים, זאת בסתירה לעדותו של מנהל הנתבעת לפיהם התובעת נהגה לבקר במשרדי הנתבעת בחודש אפריל ומאי.
12. גם מנהל הנתבעת הצהיר שמכתב הפיטורים ניתן לתובעת בנוכחות הגב' אושר בן סימון, כאמור גב' בן סימון העידה בפנינו שהיא לא נכחה במעמד זה. גם מר קוסקס וגם גב' בן סימון הצהירו שהתובעת חייבת אלפי שקלים לנתבעת על הזמנות שביצעה ולא שילמה עבורן, אולם, בעדותם לא ידעו להשיב מה גובה החוב אם בכלל. מנהל הנתבעת אמר שהסכים לשלם לתובעת שכר של עוד שלושה חודשים בגלל מצבה הכלכלי הקשה ובא כח הנתבעת בסיכומיו הסביר שזה נעשה מטוב ליבו של מנהל הנתבעת שהוא אדם נדיב.
13. לאחר שבחנו את טענות הצדדים הגענו למסקנה כי התובעת לא פוטרה ביום 1.3.12 והיא עבדה עד אמצע מאי 2012. עדותה של גב' סבג לא נסתרה בעניין המועדים בהם התייצבה במשרדי הנתבעת, כלומר אפריל ומאי.
לא יעלה על הדעת שעובדת שעבדה פחות מחודשיים ולטענת מעבידה פיטר אותה בשל אי מקצועיות, תקבל ממעבידה שכר של ארבעה חודשים נוספים (מרץ, אפריל, מאי ויוני), קל וחומר כאשר המעביד טוען שהעובדת חייבת לו כספים.
14. כאמור אנו קובעים שהתובעת עבדה עד אמצע מאי ולא מקבלים את עדויות מנהל הנתבעת מר דוד קוסקס והעדה מטעמו גב' אושר בן סימון.
15. לאחר שקבענו שאנו מאמינים לתובעת לגבי תקופת עבודתה ודוחים את גרסת הנתבעת, אנו קובעים שהתובעת עבדה בפועל עד 14.5.12. אנו מקבלים את טענת התובעת כי פוטרה בשל הריונה. עדותה של התובעת היתה עקבית וקיבלה חיזוקים מגב' סבג, מתלושי השכר שהנפיקה הנתבעת וכאמור מצאנו סתירות בעדויות מנהל הנתבעת והעדה מטעמה.