האם זכאי התובע, מהנדס עירית לוד, בתביעתו זו שהוגשה בשנת 2011 להחזרים בגין ניכויים משכרו בשנים 2005-2004 - זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו.
העובדות כפי שעלו מחומר הראיות:
1. התובע הנו מהנדס והועסק בעיריית לוד משנת
1987 ועד ליום
10.3.05 (למעט שנים
1999 -
2002).
2. התובע נבחר למהנדס העיר לאחר שזכה במכרז.
3. ביום
4.8.02 נחתם בין הצדדים "חוזה מיוחד להעסקת עובד" (נספח 1 לכתב התביעה).
4. הוסכם על הצדדים כי ההסכמים הקיבוציים שחלים ויחולו על עובדי הנתבעת לא יחולו על הצדדים.
5. בסוף שנות התשעים התדרדר מצבה הכלכלי של העיריה.
6. בהסכם הקיבוצי המיוחד מיום
14.7.04 שעניינו הבראת העיריה, הופיע שמו של התובע (נספח ד' להסכם הקיבוצי) תחת הכותרת "הפסקות עבודה לעובדים בחוזים אישיים". התובע לא פוטר.
7. החל ממשכורת
9/04 ועד למשכורת
3/05 קוזזו סכומים ממשכורתו של התובע. הקיזוז נרשם תחת הסעיפים "מענק עידוד צמיחה" ו"שכר בכירים".
8. כמו כן, מחודש
1/05 ועד לחודש
3/05 קוצץ שכרו הבסיסי של התובע מ-26,883 ש"ח ל-10,753 ש"ח.
9. ביום
3.3.05 הודיע התובע באמצעות בא כוחו על התפטרותו (נספח 4 לכתב התביעה):
"לכבוד
מר בני רגב - ראש העיריה.
מרשנו, מר אריה גלברג מהנדס העיריה, מילא את ידנו לפנות אליך כדלקמן:
1. מרשנו מועסק כמהנדס עירית לוד במשך שנים רבות החל משנת 1987, למעט הפוגה של שנים בין השנים 1999 לשנת 2002, אם כעובד רגיל ואם בדרך של התקשרות בחוזה בכירים.
2. בשנת 2002 חזר מרשנו לתפקיד מהנדס העיר וזאת לאחר שזכה במכרז פומבי שפורסם.
3. העסקתו של מרשנו אושרה הן על ידי מועצת העיר והן על ידי משרד הפנים.
4. ביום 4.8.2002 נחתם עם מרשנו חוזה מיוחד להעסקת עובד (להלן: "החוזה").