1. התובע עבד אצל הנתבע, אשר עסקו בתחום התקנה ואחזקה של מיזוג אוויר בתקופה מ-11/95 ועד 10/05.
התובע בכתב תביעתו טוען, כי הנתבע הסכים לשלם לו פיצויי פיטורין, וכי על יסוד הסכמה זו ניסח מכתב התפטרות, אולם לאחר שמסר את המכתב לנתבע, סירב הנתבע לשלם לו פיצויי פיטורין.
נדגיש, כי התובע בכתב תביעתו, ציין כי עובר להתפטרותו הוא פנה לנתבע וביקש ממנו העלאת שכר והנתבע סירב להעלות את שכרו.
התובע אף טען בכתב התביעה: "שאי העלאת השכר כמוה כפיטורים."
עוד ובנוסף, נטען בכתב התביעה, כי לאחר שהתובע מסר לנתבע את מכתב ההתפטרות, והנתבע לא שילם לו את פיצויי הפיטורין, ניסה הנתבע לשכנעו לשוב לעבוד אצלו (ס' 14 לכתב התביעה).
תביעתו של התובע לפיצויי פיטורים הוגשה, רק כ-4 שנים לאחר סיום עבודתו אצל הנתבע, והנימוק שניתן לכך בכתב התביעה, הינו שהתובע פנה להסתדרות וכי שם קיבל ייעוץ כי הגשת התביעה הינה "מסוכנת" ועל כן השהה את הגשת התביעה.
2. הנתבע בכתב הגנתו טען, כי התובע התפטר בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורין, וכי לא הייתה הסכמה כלשהיא על תשלום פיצויי פיטורים ולא סוכם, כי התובע יקבל סכום כלשהוא כפיצויי פיטורים, והדברים הובהרו לתובע גם באמצעות נציגי ההסתדרות.
לטענת הנתבע, התובע אכן פנה אליו לצורך העלאת שכרו וטען, שאי העלאת שכר כמוה כפיטורין, אלא שטענתו זו של התובע, אינה נכונה ואינה עולה בקנה אחד עם הוראות החוק.
הנתבע הדגיש, כי לא חלה הרעה כלשהיא בתנאי עבודתו של התובע.
עוד ובנוסף טען הנתבע כי אין ממש בטענות התובע שהנתבע ביקש ממנו לחשב את סכום פיצויי הפיטורין, שכן לרשות הנתבע עומד משרד הנהלת חשבונות, המעניק לו שירותי הנהלת חשבונות, ולו היה הנתבע מסכים לשלם לתובע פיצויי פיטורין, היו לו די אנשי מקצוע שיחשבו את הסכום.
הנתבע אף טען, כי תחשיב התובע אינו נכון, שכן הוא מכיל מרכיב של גמול עבור שעות נוספות, מרכיב שאינו אמור להיות כלול בחישוב פיצויי הפיטורין.
הנתבע אף תיאר מצידו את השתלשלות העניינים לאחר קבלת מכתב ההתפטרות של התובע, תוך שהוא מבהיר כי ביקש, לאורך כל הדרך, מהתובע להמשיך ולעבוד אצלו, אלא שהתובע סירב והתנה את המשך עבודתו בהעלאת שכרו.
הנתבע הדגיש כי שלח לתובע מכתב עוד בתאריך 30/10/05 כי הוא מקבל את התפטרותו, אולם הבהיר לו כי לא הייתה כל הסכמה בדבר תשלום פיצויי הפיטורים.
הנתבע טען, כי התובע גרם לו נזק באופן עזיבתו וכי עזיבת התובע נעשתה בלא מתן הודעה מוקדמת, כנדרש בחוק.
הנתבע עמד על כך, כי לא רק שלא ניתנה הסכמה בעל-פה לתשלום פיצויי פיטורים, אלא שהוא אף הבהיר לתובע במכתבו מ-30/10/05, שאין הסכמה בעניין פיצויי הפיטורין, וכי אם התובע יתפטר לא ישולמו לו פיצויים. למרות קבלת מכתבו של הנתבע מ-30/10/05, לא שב התובע לעבוד אצל הנתבע.
הנתבע טען בכתב הגנתו, כי התובע אינו זכאי לפיצויי פיטורין, מאחר והתפטרותו הייתה בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויים.
באשר לטענות התובע, שעניינן עשיית עושר ולא במשפט, טען הנתבע, כי לא קיבל זכות כלשהיא מהתובע ועל כן לא ברורות טענות התובע בעניין זה, לאור לשון החוק.
3. אין ספק, כי התובע אינו זכאי לפיצויי פיטורין, מכוח חוק פיצויי פיטורין.
התובע לא פוטר ע"י הנתבע, ואף אינו טוען כך.