פסק-דין בתיק ס"ע 14805-04-11

בפנינו תביעת התובע  לתשלום פיצויי פיטורין; דמי הודעה מוקדמת;  לתשלום הפרשי שכר לשם השלמה לשכר מינימום ובגין שעות נוספות; וכן לדמי הבראה. (בשלבים מקדמיים של הדיון ויתר התובע על טענתו לזכאותו לביגוד, וכן על הטענה לפיה חל על התובע "נוהל תאגידים" כפי שנקבע ביחס לעובדים זרים על ידי משרד התמ"ת- ומכאן גם על תחשיבים שהתבססו על אותו נוהל).

ואלה העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת בתיק זה :

1.       התובע, תושב השטחים, עבד אצל הנתבעת  החל מחודש  3/2007 ועד  לחודש 10/2010.

2.       התובע קיבל שכרו באמצעות אגף מת"ש במשרד התמ"ת ומשם קיבל גם תלושי שכר אשר  חלקם צורף לכתב התביעה.

3.       כעולה מתלושי השכר, התובע קיבל סך של  148.41 ש"ח ליום  עבודה עד לחודש 6/08 והחל מחודש  7/08  ועד לסיום עבודתו קיבל 154 ש"ח ליום .

ואלה הנושאים השנויים במחלוקת בין הצדדים :

 4.      המחלוקת הראשונה הנטושה בין הצדדים נוגעת לגובה השכר  לו היה זכאי התובע. טענתו העיקרית לענין זה הינה כי הוא עבד 5 ימים בשבוע בין השעות 7.00 ל16.00 , קרי  9 שעות ביום , וקיבל בעבורן  154 ש"ח שהינם פחות משכר המינימום לשעה. התובע ערך חישוב  בגין הפרשי שכר שלהם זכאי על יסוד טענה  כי עבד  186 שעות חודשיות (קרי 100% משרה ) .

          עוד מוסיף התובע וטוען כי בהתחשב בהיקף המשרה האמורה , זכאי הוא לתשלום ערך שעה נוספת עבור כל שעה נוספת  שביצע בפועל וזאת בהתאם לראיות  שימציא.

          לענין הפרשי השכר דלעיל טען התובע לזכאות לפיצויי הלנת שכר.

5.       מנגד טענה הנתבעת  כי  התובע עבד  6 ימים בשבוע,  וכי לפיכך  זכאי לשכר מינימום יומי  בשעורים ששולמו לו בפועל , המחושב עבור עובד  העובד  6 ימים בשבוע,  ועל כן אינו זכאי להפרשי שכר לשכר מינימום. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי התובע  עבד  במשרה חלקית בלבד, כעולה מדוחות אגף מת"ש במשרד התמ"ת שהמציאה ואף מתלושי השכר . הנתבעת כפרה ביסודות תחשיביו של התובע  ובתצהיר מטעמה אף  טענה כי  אמנם שעות  העבודה  בימים א'-ה' הינן בין  7.00-16.00 ואולם בפועל עבד לא יותר מ-8 שעות ביום שכן ניתנו  לו הפסקות לתפילה ולארוחות שעמדו על שעה ומעלה. כן אישרה כי עבד ביום  ו' 8 שעות. לפיכך , לטענת הנתבעת ,אין כל זכאות לתשלום בגין שעות נוספות, אשר כלל לא נעבדו.

לענין  פיצויי ההלנה טענה הנתבעת כי הזכות לכך התיישנה ולחלופין היות וקיימת מחלוקת של ממש ו/או טעות כנה בדבר זכאותו של התובע להפרשי השכר, אין מקום לחייבה בפיצויים שכאלה.

6.       המחלוקת העיקרית השניה שבין הצדדים, נוגעת לנסיבות סיום עבודת התובע. בעוד התובע טוען כי פוטר לאלתר, טוענת הנתבעת כי התפטר ללא מתן הודעה מוקדמת באשר מצא לו מעסיק חליפי. נגזרת מכך היא המחלוקת בדבר זכאות לפיצויי פיטורין, וכן בשאלה מי חב למי תמורת הודעה מוקדמת.

7.       בתביעתו טען עוד התובע לזכאות לדמי הבראה ובקשר לכך הודיעה הנתבעת כי היא מודה בחבותה לעצם התשלום אך חולקת על תחשיבו של התובע, באשר  מסתמך על עבודה בשיעור של 100%, אשר כאמור, לטענתה , אינו נכון ואינו משתקף מהדיווחים לאגף מת"ש במשרד התמ"ת. כן טענה הנתבעת להתיישנות הזכות להבראה לתקופה העולה על שנתיים ימים מעת סיום עבודת התובע.

דיון והכרעה

להלן ידונו המחלוקות דלעיל על פי סידרן:

הזכאות להפרשי שכר

היקף עבודתו של התובע- ימי עבודה בשבוע ושעות עבודה ביום

8.       מר זוריבין שהעיד מטעם הנתבעת צרף לתצהירו  דו"ח נוכחות לחודש  אחד (דצמבר 2009)  של התובע, ממנו ניתן לראות כי התובע עבד לפחות  באחד השבועות 6 ימים. לגבי יתר השבועות שבאותו חודש - לגבי שניים-ניתן לראות   כי עבד באופן חסר, ואילו, לגבי היתר לא ניתן לקבל תמונה מלאה באשר  הדוח החודשי משקף רק חלקי שבועות. על פני הדברים  מחזק הדוח את גרסת הנתבעת כי אכן מתכונת העבודה היתה  של 6 ימים, ואף מצביע על כך שהתובע נעדר מעבודתו רבות כטענתה.

ואולם אף אם ישנו קושי להגיע למסקנה כוללת זו  על יסוד  דו"ח אחד שאותו בחרה הנתבעת להציג בפני בית הדין, הרי  עדותו של התובע הסירה את הספק בענין זה. על אף שבסעיף 4 לתצהירו טען התובע כי  בכל תקופת עבודתו עבד  5 ימים בשבוע  הרי שבחקירה הנגדית  הודה בעקיפין כי  עבד  שישה ימים  בשבוע וכך הוא אומר (בעמ' 6 לפרוטוקול):