פסק-דין בתיק וע 8079/07

1.         בפנינו ערר על החלטת המשיב בהשגה שהגיש עורר כפני שיתברר להלן.

2.         ב- 23.7.03 מכר העורר ללא תמורה לנכדתו דירה המסומנת כתת חלקה 3 של חלקה 66 בגוש 12259. הנמצאת בבניין הבנוי על החלקה הנ"ל ברח' פנחם רוזן 13 בחיפה. (להלן: הדירה הנ"ל). המשיב פטר עסקה זו ממס שבח בהסתמך על סעיף 62 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) תשכ"ג-1963 (להלן: החוק הנ"ל).

            ב- 12.1.07, בטרם חלפו ארבע שנים מיום מכירת הדירה ללא תמורה הנ"ל לנכדה, מכר העורר דירה נוספת באותו בניין המסומנת כתת חלקה 4 בחלקה ובגוש הנ"ל (להלן: הדירה הנוספת).

            בהצהרה שהגיש העורר למשיב ביקש פטור ממס שבח במכירת הדירה הנוספת בהסתמך על סעיף 49ב(1) לחוק הנ"ל בציינו, כי לא מכר בארבע השנים שקדמו למכירה זו דירת מגורים אחרת בפטור ממס שבח (כולל פטור במכר ללא תמורה בין קרובים) (הצהרה נספחת לתצהיר מ/5).

עסקת מכר הדירה הנוספת חוייבה במס שבח. השגת העורר על חיוב זה נדחתה ועל כך נסב הערר שבפנינו.

3.         סעיף 49ב(1) לחוק הנ"ל מזכה בפטור ממס שבח מוכר דירת מגורים מזכה אם נתקיים אחד מהתנאים החלופיים המנויים בו. התנאי הראשון לזכות בפטור הוא: "המוכר לא מכר בארבע השנים שקדמו למכירה האמורה דירת מגורים אחרת בפטור ממס. לעניין זה מכירה בפטור ממס לרבות מכירה בפטור חלקי, אך למעט:

            א.         מתנה פטורה על פי סעיף 62 לילדו או לבן-זוגו של נותן המתנה".

ב - ד....           

לפי סעיף 62 לחוק הנ"ל, מכירת זכות במקרקעין ללא תמורה מיחיד לקרובו פטורה ממס שבח.

לפי סעיף 49ב(1)(א) לחוק הנ"ל, רק מתנה הפטורה ממס על פי סעיף 62 "לילדו או לבן-זוגו" של נותן המתנה אינה נחשבת למכירה קודמת בפטור ממס במכירת הדירה הנוספת תוך ארבע השנים שקדמו למכירתה. מסעיף זה נובע כי הקנייה לקרוב שאינו בן-זוגו או ילדו של המוכר, תיחשב להקנייה בפטור ממס וזכאותו של נותן המתנה לפטור במכירת דירה נוספת תחול רק לאחר חלוף ארבע שנים ממועד הקניית המתנה.

בענייננו, נתן העורר את הדירה הנ"ל כמתנה לנכדתו לפי סעיף 62 לחוק הנ"ל. נכדה אינה כלולה בסעיף 49ב(1)(א) לחוק הנ"ל והקנייה כזו אינה נחשבת כמכירה שלא בפטור לעניין סעיף 49ב(1) לחוק הנ"ל המזכה בפטור. היה על העורר להמתין ארבע שנים עד שיוכל למכור את הדירה הנוספת בפטור ומשמכר בטרם חלפה תקופה זו, חל עליו החיוב במס שבח.

ב- 6.5.08 הגיש העורר למשיב תצהיר על ביטול בהסכמה של עסקת הקניית הדירה הנ"ל לנכדה, כן הוגשה הצהרה על מכירת הדירה הנ"ל על ידי העורר לבנו. המשיב טרם החליט בעניין ביטול עסקת המתנה עם הנכדה, אך מכיוון ולדעת הרכז שטיפל בעניין, מר דיסטלפלד, העסקה "הכתה שורשים", דבר שהתבטא בכך שהנכדה קיבלה את החזקה בדירה הנ"ל שנרשמה בשמה; והיא השכירה אותה ונהנתה מפירותיה משך תקופה ארוכה, בכוונת המשיב לדחות את בקשת העורר לביטול עסקת המתנה. (ראה מ/1, ע' 7 לרשימות).

הקניית הדירה הנ"ל ללא תמורה לבנו של העורר נועדה ליצירת פטור ממס שבח במכירת הדירה הנוספת על פי סעיף 49ב(1)(א) לחוק הנ"ל. בכוונת בנו של העורר לחזור ולהקנות את הדירה הנ"ל לבתו - נכדתו של העורר.

4.         העורר העיד כי הקניית הדירה הנ"ל במתנה לנכדתו נעשתה בהדרכת עו"ד רונן שהוא "עו"ד של נדל"ן" שביצע עבורו עסקאות מקרקעין רבות. הוא סמך על ייעוצו ופעל בהדרכתו. עו"ד רונן הסביר לו כי מתן מתנה פטורה ממס לנכדתו על פי סעיף 62 לחוק הנ"ל לא תיחשב כמכירת דירת מגורים בפטור לצורך מתן הפטור על פי סעיף 49ב(1)(א) לחוק הנ"ל במכירת הדירה הנוספת. מלכתחילה ביקש למכור ללא תמורה את הדירה הנ"ל לבנו אך נענה לבקשתו להקנותה לנכדתו ולחסוך בכך הליך רישום לאור ייעוצו של עו"ד רונן. כשמכר ב- 12.1.07 את הדירה הנוספת, חוייב לתדהמתו במס שבח מהטעם שהמכירה לנכדתו אינה מזכה אותו בפטור ממס במכירת הדירה הנוספת.

העורר מבקש בהסתמכו על סעיף 85 לחוק הנ"ל, לתקן את הטעות בשומה על ידי ביטול מכירת הדירה הנ"ל בפטור לנכדה ומכירתה בפטור לבנו של העורר על מנת שיחול סעיף 49ב(1)(א) לחוק הנ"ל במכירת הדירה הנוספת.

ב"כ המשיב טוען בסוף פסקה 11 לסיכומיו, כי סמכות המנהל על פי סעיף 85 לחוק הנ"ל "הורחבה לתיקון שומה תוך 4 שנים אם נתגלתה טעות משפטית - מצב זה אינו חל במקרה שלנו" ומכאן התנגדותו לבקשותיו של העורר ועל כך נסב הערר שבפנינו.

5.         סעיף 85 לחוק הנ"ל קובע כי:

"המנהל רשאי בין ביוזמתו ובין לפי דרישת מי ששילם מס, לתקן שומה שנעשתה לפי הסעיפים 78, 79 ו- 82, תוך ארבע שנים מיום שנעשתה, בכל אחד מהמקרים האלה:

(1)        נתגלו עובדות חדשות העשויות לבדן או ביחד עם החומר שהיה בידי המנהל, בעת עשיית השומה, לחייב במס או לשנות את סכומי המס.