ו"ע
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
1392-03
14/07/2008
|
בפני השופט:
בדימ' בלנש קיי
|
- נגד - |
התובע:
חיאדרה סאמר
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
|
פסק-דין |
1. העורר נכח בארוע חבלני שארע בקניון ערים בכ"ס, ביום 4.11.02. העורר היה במכוניתו כאשר החלון השמאלי היה פתוח. שני הצדדים בערר זה הסכימו הסכמה דיונית כי העורר היה במרחק של 40 מ' מהפיצוץ. אין חולקים על כך שבחדר המיון לשם הועבר העורר לא נמצא ממצא פתלוגי באזנו השמאלית.
העורר התלונן על כאבים באוזן שמאל וכאב ראש. הוא גם הרגיש צילצולים באוזן. בסיכום נרשם בעמ' 2 של האישור מחדר המיון כי העורר סובל מטראומה של פיצוץ ליד האוזן ונשלח למעקב של רופא א.א.ג. בבדיקת שמיעה מיום 25.9.03, 10 חודשים לאחר הארוע, שנערכה במכון גל, נרשם כי הופקו בגירוי החזרים באוזן ימין בלבד. בעמ' 2 נרשם כי העורר הרגיש רעשים קבועים באוזן שמאל.
2. העורר נבדק ע"י פרופ' סגל מומחה ומנתח א.א.ג. חוו"ד מיום 28.6.06 הוגשה כראיה בתיק, ואף נלקחה בחשבון ע"י ד"ר גולדשר, המומחה מטעם ביהמ"ש מביה"ח בני ציון בחיפה.
ב"כ המשיב הנכבדה, טענה בסיכומיה כי בדיקה אחרת של ד"ר סגל לא היתה לנגד עיניו של ד"ר גולדשר, ולכן, לדעתה למשיב לא היה יומו בביהמ"ש. מאחר שהבדיקה המקיפה של ד"ר סגל וחוו"ד המשתרעת על פני 11 עמודים נלקחה בחשבון ע"י ד"ר גולדשר, אין אנו סבורים כי למשיב לא היה יומו בביהמ"ש. אנו מפנים לכל המסמכים (17 במספר) שהועברו לד"ר גולדשר לצורך הכנת חוות דעתו.
3. הנושא המרכזי בענין הטינטון והפגיעה באוזן שמאל של העורר הוא אם באותה אוזן ישנו ממצא היום היכול לתמוך בתחושותיו הסוביקטיביות של העורר ביחס לטינטון ולכאב. ד"ר סגל לא מצא סימן אוביקטיבי שנותר באוזנו השמאלית של העורר, ומבחינתו שלו, הרי מסקנתו נכונה, השוללת ממצא פתלוגי באותה אוזן. כאמור לעיל, עקומת השמיעה של העורר באוזנו השמאלית מראה ירידה בשמיעה. עקומה כזו צורפה לחוות הדעת מטעם העורר של ד"ר פרדיס מילו מומחה למחלות א.א.ג.
בעמ' 2 לחוו"ד הוא מציין כי באוזן שמאל הוא מצא ליקוי שמיעה מסוג תחושתי עיצבי הממוקם בעיקר בתחום תדירויות הגבוהות עם שמיעה ממוצעת בתחום תדירות הדיבור. הוא גם מצא מאפיינים לטינטון בתדירות המתאימה לטינטון תמידי.
4. המומחה מטעם ביהמ"ש, ד"ר גולדשר, ביצע בדיקה מדוקדקת ומצא כי באוזן שמאל של העורר קיימת ירידת שמיעה תחושתית עיצבית. ממצא זה מתאים מאוד לממצאו של ד"ר מילו. בפרק "הדיון" בעמ' 3 לחוות דעתו אומר המומחה מטעם ביהמ"ש כי בבדיקה בחדר המיון לא נמצא סימן פתלוגי בקרום התוף השמאלי, אך בבדיקתו שלו נמצאו שתי צלקות עדינות על פני התופית השמאלית. מאחר שבתיק הרפואי של קופה"ח הכללית שהוגש לתיק, לא היתה לעורר הסטוריה של דלקות אזניים, ובעברו אין מחלות אזניים במשפחה, הרי ששתי הצלקות באוזנו השמאלית הן המקור לכאב ולטינטון. הוא גם מציין כי חשיפה לרעשים בעוצמה של מעל 85 דציבל, מפיצוץ, גורמת נזק לאוזן הפנימית, אף ללא קרע בקרום התוף. ד"ר גולדשר מגיע למסקנה כי כתוצאה מחשיפה לפיצוץ, נגרם נזק לאוזן השמאלית של העורר.
5. בסיכומיה אומרת ב"כ המשיב המלומדה, כי בעברו של העורר, בשנת 2004, לאחר הארוע החבלני נשוא תיק זה, הוא היה מעורב בתאונת דרכים ויתכן, לדעתה, כי הממצא הפתלוגי באוזנו השמאלית הוא תוצאה של אותה תאונת דרכים.
לתיק הוגש סיכום רפואי לאחר אותה תאונת דרכים, מיום 6.2.04. נמצא כאב בצוואר. בדיקה נוירולוגית היתה בגדר הנורמה. היה לו כאב ראש וסחרחורת, ונרשמו לו טיפולים פיזיוטרפים ומנוחה ומעקב ע"י אורטופד.
לא נאמר דבר וחצי דבר על כאב אזניים ו/או פגיעה באזניים.
6. מכל האמור לעיל, המסקנה היא שאנחנו מקבלים את חוו"ד של ד"ר גולדשר ומחליטים כי העורר נפגע באוזנו השמאלית. בתיק היו מספר רב של ישיבות, והעורר נאלץ לשלם מכיסו סכום של 2,000 ש"ח למומחה מטעמו. אנחנו מחייבים את המשיב לשלם שכ"ט בסך של 2,500 ש"ח + מע"מ, בנוסף לחיוב של 2,000 ש"ח ששולם למומחה ע"י העורר.
המזכירות תשלח העתקים מפסק-הדין לשני הצדדים.
ניתן והודע היום, י"א בתמוז התשס"ח, 14 ביולי 2008, בהעדר הצדדים.
עו"ד עמנואל סלע
חבר
|
|
עו"ד משה מרבך
חבר
|
|
|