פסק-דין בתיק הפ 463/04

תובענה שהתנהלה על דרך של המרצת פתיחה (לאחר שהוגשה כתובענה אזרחית "רגילה" והועברה לפסים של המרצת פתיחה, כפי ההסכמה מיום 26.1.04, שקיבלה תוקף של החלטה), שבה עתרו המבקשים למתן פסק דין הצהרתי לפיו תבוטל החלטת האסיפה הכללית של קיבוץ משמר השרון (להלן: "הקיבוץ" או "הקיבוץ") מיום 12.12.03  בדבר הוצאתו של מבקש מס' 1 (להלן:  "עמוס") מחברות בקיבוץ.

לטענת המבקשים, החלטת האסיפה הכללית התקבלה בניגוד לתקנון תוך הפרה של כללי הצדק הטבעי  ותוך התנהגות בלתי הוגנת כלפי עמוס.

המבקשים טענו כי הרחקתו של עמוס מחברות בקיבוץ הנה פגיעה קשה באדם כבן 47 והפיכתו לחסר כל ונטול כל זכות לאחר שהורחק מהבית בו נולד, גדל והתחנך, כאשר הרחקתו מהקיבוץ, משמעה גם הרחקתו מהוריו ומשלושת בנותיו, כשכולם מתגוררים בקיבוץ.

עוד טענו המבקשים כי האסיפה הכללית הפעילה את סמכותה והחליטה החלטה פסולה ובלתי סבירה באופן קיצוני.

 לטענת המבקשים תחילתה של הפרשה בהסתבכותו של עמוס כאשר התאהב בנערה (לה הוא נשוי כיום) מחבר העמים (להלן : "נטשה") ששועבדה לסוחרי נשים ועל מנת לחלצה מידם נאלץ לשלם להם סכומי עתק ככופר, סכומים אותם לווה בבנקים ובשוק האפור. לצורך החזרת הכספים למלווים ולבנקים האריך עמוס את יום עבודתו, עבד שעות נוספות בזמנו החופשי ואת הכסף שהרוויח תמורת אותן שעות נוספות העביר לבנקים ולמלווים לצורך כיסוי חובותיו ולכן לא העבירם לקופת הקיבוץ כמתחייב.

באותה תקופה, מצאה נטשה מקלט מפני אותם סוחרי נשים בביתו של עמוס. מוסדות הקיבוץ היתרו בעמוס כי עליו לסלקה והוסיפו וטענו כי אם עז רצונו להיות איתה, אזי כדאי שגם הוא יעזוב עמה יחדיו את הקיבוץ.

לטענתו של עמוס, נוכח יחסו העוין של הקיבוץ למצב המיוחד אליו נקלע, לא ציפה כי יסייע לו להחזיר את חובותיו ולכן גם לא פנה בבקשת עזרה כזו אלא ניסה להתגבר על מצוקותיו בכוחות עצמו.

ביום 22.10.02 התקיימה ישיבת מועצת הקהילה בקיבוץ ועל סמך החשד כי עמוס אינו מעביר את הכנסותיו לקיבוץ וללא נוכחותו של עמוס הוחלט להעמיד את חברותו של עמוס להצבעה בפני אסיפת החברים.

עמוס ערער על ההחלטה להעמיד את שאלת חברותו בקיבוץ להצבעה וביקש כי יועמד לו סיוע משפטי על חשבונו של הקיבוץ. לטענתו, באופן תמוה נדון הערעור לפני מועצת הקהילה כאשר היא זו שהחליטה על העלאת שאלת חברותו להצבעה.

ערעורו של עמוס ובקשתו לקבלת סיוע משפטי נדחו על ידי מועצת הקהילה.

מחודש נובמבר 2002 ועד לחודש אוגוסט 2003 הבין עמוס כי מדובר בעיניינים משפטיים  שאינו יכול להסדירם לבדו ולכן שכר שירותי עורך דין.

עמוס צרף לבקשתו מכתבים אשר הוחלפו בין בא כוחו לבין בא כוחו של הקיבוץ, מהם ניתן לראות כי כל רצונו היה להגיע להסדר עם הקיבוץ לגבי החזר חובותיו.

לטענת המבקשים ניסה הקיבוץ להתחמק מברור גובה החוב מתוך מטרה ברורה שלא לתת לדבר להפריע לתוכנית סילוקו של עמוס מהקיבוץ.

ביום 15.8.03 התקיימה הצבעה בקלפי (להלן: "ההצבעה הראשונה") בה נדחתה ההצעה להרחיק את עמוס מהקיבוץ. מיד לאחר ההצבעה פנה עמוס בעצמו ומאחר יותר באמצעות בא כוחו לחברי הקיבוץ והצהיר כי בכוונתו לפעול להשבת כל חובותיו לקיבוץ על ידי  שיבוצו בעבודות נוספות בקיבוץ וקיזוז שכרו וסכום הוסף מתקציבו האישי מגובה החוב.

עמוס המשיך וביקש לתאם פגישה עם עם נציגי הקיבוץ על מנת לבחון את האפשרות לאמוד את סכום החוב על ידי הצדדים או באמצעות בורר מוסכם. לטענתו סירובו של הקיבוץ לכל ניסיון לבירור גובה החוב ולקבלת תשלומים על חשבון החוב תוך כדי המשך פעילותו לסילוקו של עמוס מהקיבוץ מעידים על חוסר תום לב מצידו.

כמו עמוס, גם מועצת הקהילה פנתה לחברי הקיבוץ והצהירה כי אינה מוכנה לקבל את המשתמע מההחלטה שהושגה בהצבעה.

לטענת המבקשים, בניגוד לנסיונותיו הכנים של עמוס לסיים את נושא החוב לאחר שעניין סילוקו הוכרע לטובתו בהצבעה, פעלה מועצת הקהילה בכוחנות על מנת להמאיס עליו את החיים.

ביום 30.9.03 שלחה מועצת הקהילה מכתב נוסף ובו דרשה מעמוס כי יעביר לידי הקיבוץ את משכורותיו מחודשים יוני- אוגוסט 2003 ובהמשך, לאחר שלא קיבלה את הסכומים שדרשה שבה והעלתה את שאלת חברותו של עמוס בקיבוץ להצבעה חוזרת ביום 12.12.03 (להלן: "ההצבעה השניה"). לטענת עמוס, סכומים אלה הועברו לפרקליט אשר ייצג אותו בהליכים הקודמים מול הקיבוץ, שעה שהקיבוץ נהנה משירותים משפטיים הממומנים על ידי חברי הקיבוץ ולכן לא היה יכול להעבירם לידי הקיבוץ. זאת ועוד, לטענת המבקשים, הפקיד עמוס בידי הקיבוץ את כספי משכורות יוני - ספטמבר לפני יום 4.12.03, כלומר לפני מועד ההצבעה שהתקיימה ביום 12.12.03, אך עובדה זאת לא דווחה לחברים המצביעים ובכך נמנע מהם מידע חשוב ורלוונטי להצבעתם.

המבקשים ציטטו בסיכומיהם מסעיף 36 ג' לתקנון הקיבוץ בו נקבע כי אין לקיים הצבעה בשאלת הוצאה מחברות בקיבוץ שעה שהמחדל בגינו הועלתה שאלת הסילוק הוסר. כאמור, לטענת המבקשים, העביר עמוס לקיבוץ את כספי משכורות יוני- ספטמבר לפני יום ההצבעה מכאן שלפי התקנון, אסור היה לקיים הצבעה בשאלת הוצאתו של עמוס מחברות בקיבוץ. בנוסף, לשון אותו סעיף קובעת כי תנאי לקיומה של הצבעה כזו הוא כי תנתן לחבר התראה על כי הוא צפוי להוצאתו מן החברות בשל הפרת התקנון והתראה כזו לא ניתנה.