פסק-דין בתיק הפ 4063/04

1. פסק דין זה ניתן בתובענת המבקש אשר עתר לקבלת סעד הצהרתי לפיו יצהיר בית המשפט  כי פסקי הדין  המשמעתיים שנתנה המשיבה בעניינו, בתאריכים 21.10.03           ו-16.12.03 בטלים.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת:

2. עובר לזמנים הרלבנטיים, היה המבקש סטודנט לתואר שני במחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן גוריון בנגב. את התואר הראשון סיים המבקש באוניברסיטת חיפה. המבקש השתתף בסמסטר השני של שנת הלימודים תשס"ב בקורס שניתן במסגרת הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל-אביב בשם " זרימה ומעבר חום - נושאים נבחרים בהנדסת סביבה" (להלן: "הקורס").

3. המבקש הגיש למשיבה אישור בדבר השתתפותו בקורס, על מנת שיוכרו לו נקודות זכאות בגין השתתפותו בקורס. האישור אשר הוגש על ידי המבקש (להלן: "אישור ח/3") מסתיים במשפט: " הקורס מקנה 1.5 נקודות זכות". כאשר התקבל האישור לידיה של הגב' עידית מזרחי, המשמשת כעוזרת רמ"ן לענייני מוסמכים בפקולטה למדעי הרוח  והחברה במשיבה, התעורר חשדה של הגב' מזרחי באשר לכשירותו של המסמך, מאחר ולטענתה הבחינה כי הלוגו של אוניברסיטת תל אביב, המופיע על המכתב (ח/3), מוטבע בצבע שחור ולא בצבע תכלת המהווה שהנו חלק בלתי נפרד מהלוגו של אוניברסיטת תל אביב. לפיכך,  פנתה היא אל הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל-אביב, שם נמסר לה שהאישור אותו היא מחזיקה בידיה אינו זהה לזה שהוצא על ידם, ונשלח אליה בפקס האישור המקורי. (להלן: "אישור ח/5"). אישור זה מסתיים במשפט הבא: " הקורס מקנה 1.5 נקודות זכות (לעומדים בדרישות הקורס, לרבות עבודת גמר שלא הוגשה)".

4. משנוכחה המשיבה כי המבקש הציג בפניה לכאורה אישור מזויף הגישה המשיבה תלונה משמעתית נגד המבקש אשר יחסה לו " מעשה מירמה בהקשר ללימודים באוניברסיטה על ידי מסירה ביודעין של ידיעה כוזבת ועל ידי הכנת שינוי במסמך מטעם האוניברסיטה ללא הרשאה מהרשויות המוסמכות לאותו עניין" .

5. ביום 23.7.03 דן בית הדין המשמעתי בתלונה כנגד המבקש בהרכב של שלושה שופטים. בפני בית הדין המשמעתי העידה מטעם המשיבה הגב' מזרחי וכן הוצגו האישורים ח/5   ו-ח/3. מטעם המבקש העיד רק המבקש עצמו. (ראה חקירתו של המבקש עמ' 9 לפרטיכל)

6.  המבקש הורשע ודינו נגזר להרחקה מן האוניברסיטה למשך שנתיים, נזיפה חמורה, ציון אפס בקורס ופרסום פסק הדין כולל ציון שמו. המבקש ערער על ההחלטה בפני מותב הערעורים של בית הדין המשמעתי, כאשר ערעור שכנגד הוגש גם על ידי המשיבה. בית הדין המשמעתי לערעורים לא מצא לנכון לשנות מפסק הדין הקודם ודחה את שני הערעורים.

טענות המבקש

7. טוען המבקש כי נפלו פגמים בהליכים המשמעתיים אשר נוהלו בבית הדין המשמעתי של המשיבה, שבסופם הורשע המבקש בעבירות חמורות ונגזרו עליו עונשים הפוגעים בשמו ובעתידו המקצועי, וכי חרג בית הדין המשמעתי מכללי הצדק הטבעי. מפרט המבקש וטוען כי המשיבה לא עמדה בנטל ההוכחה הרובץ לפתחה ולכן הרשעתו בבית הדין המשמעתי הינה פגומה. כמו כן, טוען המבקש, כי פסק הדין של בית הדין המשמעתי ניתן באופן לקוני מבלי שניתנה כל הנמקה לגביו, הגם שמכוח העובדה שמדובר בגוף מעין שיפוטי והן מכוח תקנות המשמעת של המשיבה היה חייב לעשות כן. עוד טוען המבקש כי נמנעה ממנו הזכות לעיין בפרוטוקול הדיון המשמעתי שהינה זכות בסיסית ומובנת מאליה ואשר נשללה ממנו שלא כדין. בשל כל אלה טען כי חרג בית הדין המשמעתי מעיקרם של כללי הצדק הטבעי.

8. מנגד טענה המשיבה כי המבקש אינו זכאי לקבל סעד הצהרתי זה לאור חוסר נקיון הכפיים בהגשת הבקשה ולנוכח העובדה כי לא הוכיח כל עילה או נסיבה המעידה על פגם חמור במיוחד בהליכי המשמעת אשר ננקטו נגדו ואשר יהא בו כדי להצדיק את התערבות בית המשפט בהחלטות של בית דין משמעתי של המשיבה.  לחילופין הוסיפה וטענה, כי גם לגופו של עניין הוכחה אשמתו של המבקש במידה הדרושה בהליך משמעתי וכי פסק הדין של בית הדין המשמעתי ניתן כדין מבלי שנפל בו כל פגם ומבלי שהופרו עיקרי  הצדק הטבעי.

השאלות השנויות במחלוקת:

9. האם זכאי המבקש לקבלת סעד הצהרתי או שמא נפל חוסר נקיון כפיים מצידו בעת הגשת הבקשה.
10. מהי מידת התערבותו של בית משפט בהחלטות של טריבונל משמעתי פנימי.
11. האם נפלו פגמים מהותיים בהליך המשמעתי בו נקטה המשיבה או שמא הופרו עיקרי הצדק הטבעי, במידה אשר תקים  עילה להתערבות בית המשפט בהחלטת בית הדין המשמעתי של המשיבה; דהיינו,  האם הוכחה אשמתו של המבקש במידה הדרושה בהליך משמעתי; האם חב בית הדין בהנמקת החלטותיו; והאם קיימת משמעות כלשהי לאי הצגת הפרוטוקולים של הדיון בפני המבקש.

נקיון כפיים:

12. טוענת המשיבה כי תובענת המבקש נגועה כולה בחוסר תום לב ובהצהרות אשר אינן אמת. לטענתה גרסתו של המבקש, לפיה היה זכאי הוא להכרה של 1.5 נקודות זכות בגין עצם השתתפותו בקורס ורק בשל טעות בירוקרטית מנהלית הוצא לו אישור לפיו לא היה זכאי לנקודות הזכות בקורס וכי לאחר שהפנה את תשומת לבו של הסגל המנהלי של אוניברסיטת תל אביב הוצא לו אישור חדש אותו הגיש למשיבה, הינה גרסה אשר הוכח שאינה אמת לאור עדותו  של פרופ' קיט, אשר ריכז את הקורס ואשר הבהיר כי המבקש לא היה זכאי להכרה בנקודות זכות אקדמיות בגין הקורס.

עוד ציינה המשיבה כי גרסת המבקש לפיה לא  נזקק כלל לנקודות הזכות בגין הקורס באוניברסיטה מאחר וסיים את מלוא חובותיו לתואר, אף היא אינה אמת שכן השלים הוא אך 24 יחידות אקדמיות מתוך 36.

עוד הוסיפה כי במסגרת בקשתו לצו עשה זמני, בה ביקש שהמשיבה תבדוק את שתי העבודות אותן הגיש, הסתיר המבקש מבית המשפט את העובדה כי על פי תקנון האוניברסיטה לא היה רשאי הוא להגיש את העבודות וכי אין הוא זכאי לציון בגינן, בשל האיחור הרב ביותר בהגשת העבודות.

כן טענה המשיבה כי המבקש הטעה את בית המפשט כאשר מסר מידע מוטעה לבית המשפט לפיו קיימת דחיפות בדיון בתביעתו לאור העובדה כי נרשם ללימודים באוניברסיטת מלבורן, אוסטרליה, שם אמור הוא להתחיל את לימודיו מקום שבפועל לא היתה כל אפשרות ממשית כי יתחיל את לימודיו בסמסטר השני אשר התחיל ביום 26.7.04, כחדש ימים לאחר שהגיש את תביעתו.

עוד הוסיפה וטענה המשיבה כי המבקש השתהה יתר על המידה בהגשת התובענה מקום שהחלטת בית הדין לערעורים נשלחה למבקש ביום 24.12.03 ואת התובענה הנדונה הגיש המבקש כ- 7 חדשים לאחר מכן, ביום 15.6.04.