ה"פ
בית המשפט המחוזי תל אביב
|
376-07
19/08/2007
|
בפני השופט:
יהודה זפט - סגן נשיא
|
| - נגד - |
התובע:
1. אסף ארביב
2. רינת ארביב
עו"ד רמי בלומנפלד
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי - מינהל הגבייה והביטוח
|
| פסק-דין |
רקע
ביום 30.5.96 נכרת בין שמואל ארביב, אביהם של המבקשים, לבין שמעון ארביב (להלן: "החייב") הסכם מתנה לפיו העביר החייב את זכויותיו בשלוש חנויות ברחוב כצנלסון 118 בגבעתיים שהיו ידועות אז כחלקה 117 בגוש 6166 (להלן: "החנויות") לשמואל ארביב ללא תמורה.
ביום 11.8.096 נכרת בין שמואל ארביב לבין המבקשים הסכם מתנה לפיו העביר שמואל ארביב למבקשים את זכויותיו בחנויות ללא תמורה.
ביום 25.10.01 נרשם הבניין ברחוב כצנלסון 118 בגבעתיים כבית משותף ובאותו נרשמו בפנקס המקרקעין הערות אזהרה לטובת החייב ולטובת המבקשים.
ביום 12.11.02 נרשמה הערה לפי סעיף 11א (1) (2) לפקודת המסים לטובת המוסד לביטוח לאומי על ההערה שנרשמה לטובת החייב (להלן: "הערת הגביה").
בתובענה שלפני עתרו המבקשים להצהיר על מחיקת הערת הגביה.
דיון
א. ביום 15.7.07 התקיים דיון בו נחקרה רינת ארביב, המצהירה מטעם המבקשים ובא כוח המשיב סיכם בעל פה.
ב. סעיף 13 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973, קובע:
"חוזה שנכרת למראית עין בלבד - בטל; אין בהוראה זו כדי לפגוע בזכות שרכש אדם שלישי בהסתמכו בתום לב על קיום החוזה."
בעריכת הסכם למראית עין מתכוונים עורכי ההסכם להתקשר בהסכם המעיד על העברת זכויות מצד לצד, בעוד שבינם לבין עצמם מתכוונים הצדדים להעברת זכויות שונה מזו עליה מעיד ההסכם אם בכלל. כך, במקרה בו יש כוונה להבריח נכסים מפני נושים נערך הסכם בדבר העברה לכאורה של הזכות בנכסים לאחרים בעוד החייב נותר לכאורה ערום מנכסיו.
הדרך להוכיח הברחת נכסים מפני נושים בנויה על קיומם של אותות של מרמה, שהן חזקות שבעובדה שפותחו במשפט האנגלו-אמריקני, אשר אם נותרות הן ללא מענה מצביעות הן על מרמה. באלה ייכללו, למשל, חדלות פרעון של מעביר הבעלות, קשרים בין המעביר לנעבר, חריגה מדרך מקובלת לניהול עסקאות, שמירת החזקה בנכס ועוד, ראה ע"א
1680/03 חנה לוי ואח' נ' אלי ואמירה ברקול ואח', (פורסם בתקדין), בו נדונה בקשה להצהיר על זכויות חייב בנכס מקרקעין מכוח הוראות סעיף 34 (ב) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967.
ג. מתצהירה של רינת ארביב מיום 11.3.07 עולה כי ביום 25.10.01 נרשם הבניין בו מצויות החנויות כבית משותף. באותו היום נרשמו בפנקס המקרקעין הערות אזהרה לטובת המבקשים (סעיף 6 לתצהיר). רינת ארביב לא ציינה וממילא לא הסבירה מדוע נרשמה באותו היום הערת אזהרה לטובת החייב (נספח ח2).
בחקירתה העידה רינת ארביב (ש' 19 בע' 2 לפרוטוקול מיום 15.7.07):
"ש. כשחתמתם על התצהירים חתמתם על העברה מארביב שמואל ולא משמעון, נכון?
ת. נכון.
ש. נכון ששמואל מעולם לא היה רשום כבעל הנכס ולא נרשמה לזכותו הערת אזהרה?
ת. אין לי מושג.
ש. ביררתם מול עורך הדין מדוע נרשמה לזכות שמואל הערה ולא לזכות שמעון.
ת. לא."
נראה שבשאלה האחרונה נפלה טעות ושמו של שמעון התחלף בשמואל, אולם מתשובתה של רינת ארביב עולה כי המבקשים לא מצאו לנכון לברר מדוע נרשמה בשנת 2001 הערת אזהרה לטובת החייב על הזכויות בחנויות אשר לכאורה הועברו אליהם. זאת ועוד, המבקשים לא פעלו להגן על זכויותיהם הנטענות ולא נקטו בהליכים לביטול הערת האזהרה לטובת החייב.