1. המחלוקת בתובענה זו נסבה סביב השאלה למי זכויות החכירה בדירה ברח' הסביונים 16/1 קרית עקרון (חלקה 181/24 בגוש 3796) (להלן: "הדירה"). ליתר דיוק: האם למבקשים (להלן: "בנטורה"), אשר רכשו את הדירה מהמשיבים 3 ו-4 (להלן: "סיגאווי"), על פי הסכם מיום 6.4.01, זכויות חכירה בדירה, כשהן נקיות מכל שעבוד או זכויות צד ג' אחרות כל שהן, או שמא אין לרשום זכויות אלה על שמם, שכן הן נרכשו על ידם בעת שרבץ על הדירה שעבוד, או ליתר דיוק משכון, שנרשם לטובת המשיב 1 (להלן: "בנק משכן") להבטחת פרעון הלוואה שניתנה לסיגאווי לשם רכישת הדירה מהחברה הקבלנית שבנתה אותה, היא המשיבה מס' 8.
2. זכויות החכירה בדירה נרכשו ע"י סיגאווי מהחברה הקבלנית ונמכרו על ידם כעבור מספר שנים לבנטורה. הן אינן רשומות בספרי רישום המקרקעין, אלא בספרי בעלת הנכס מנהל מקרקעי ישראל, הלוא היא משיבה 6, ובספרי המשיבה 8, הלוא היא החברה המשכנת, שניהלה את רישום זכויות החכירה בדירות שבנתה ומכרה לרוכשים שונים, ולסיגאווי בכלל זה.
משכך, הזכויות שרכשו סיגאווי בדירה ולאחר מכן בנטורה, זכויות חוזיות אובליגטוריות הן ולא קינייניות, על כל המשתמע מכך.
זכויות אלה שועבדו ע"י סיגאווי לטובת בנק משכן בתמורה להלוואה שניתנה להם. שעבוד זה נרשם כמשכון, לטובת בנק משכן, אצל רשם המשכונות.
אין, למעשה, חולק כי בעת המכירה, ואף לאחר מכן, לא הביאו סיגאווי לידיעת בנטורה את העובדה כי דירתם מושכנה, או שועבדה, אצל רשם המשכונות. בנטורה שילמו לסיגאווי את מלוא התמורה כמוסכם, ואף קיבלו את החזקה בדירה, בה הם מתגוררים עד היום. חלק מהתמורה מומנה ע"י בנטורה בנטילת הלוואת משכנתא מהמשיב 5 (להלן: "בנק טפחות") ובגרירת משכנתא מדירה קודמת לטובת משיב 7 (להלן: "בנק ירושלים").
הן בנק ירושלים והן בנק טפחות שהעניקו את ההלוואות לבנטורה וקיבלו כבטוחה השעבוד או המשכון על הדירה, כמו גם בנטורה, לא ידעו על דבר המשכון הרובץ על הדירה לטובת בנק משכן, מיום שעבודה ע"י סיגאווי מספר שנים קודם לכן.
כעבור כשנתיים נקט בנק משכן בהליכי מימוש המשכון שנרשם לטובתו, בשל הפסקת פרעון ההלוואה ע"י סיגאווי. כונס הנכסים שמונה מטעמו ע"י לשכת ההוצל"פ - הלוא הוא משיב 2 - דרש את פינויים של בני הזוג בנטורה מהדירה, על מנת שיתאפשר לו למכרה ולממש את המשכון.
מכאן ועד הגשת תובענה זו ע"י בנטורה קצרה הדרך.
3. בתובענה שבפני עותרים בני הזוג בנטורה להצהרה, לפיה הם בעלי זכויות החכירה בדירה מכח הסכם עליו חתמו עם בעלי הזכויות הקודמים - בני משפחת סיגאווי - ביום 6.4.01, ולהצהרה לפיה יירשמו כבעלי הזכויות אצל בעל הנכס - המשיב 6.
עוד עותרים בנטורה להצהרה לפיה אין תוקף למשכון שנרשם אצל רשם המשכונות לטובת בנק משכן, בהיותו נוגד את זכויותיהם הנרכשות, ומשכך להורות על ביטול רישומו ו/או מחיקתו מספרי רשם המשכונות, כמו גם על ביטול רישומים של שעבודים אחרים, אם כאלה קיימים, הנוגדים את זכויותיהם בדירה.
בני משפחת סיגאווי, אותם כינה ובצדק ב"כ בנטורה, בסיכומיו, "כוכבי התיק", אשר במעשיהם והתנהגותם הונו הן את המבקשים והן את בנק משכן, נמנעו מלהתגונן ולא הופיעו כלל לדיונים שהתנהלו בפני.
המתנגד העיקרי ולמעשה היחידי לעתירת בנטורה הוא בנק משכן, המבקש לממש את המשכון על הדירה הרשום לטובתו, בשל אי פרעון ההלוואה ע"י סיגאווי.
בנק טפחות ובנק ירושלים תומכים, כמובן, בטענות בנטורה ובתביעתם, שכן הענקת הסעדים המבוקשים בתובענה תבטיח אף את תקפות השעבודים שלהם על הדירה שקיבלו מבנטורה, להבטחת פרעון ההלוואות שניתנו להם, על ידם.
4. סיגאווי ביצעו מעשה מרמה, הן כלפי בנטורה והן כלפי בנק משכן והצליחו לשלשל לכיסם את מלוא התמורה שקיבלו עבור הדירה (אם מבנטורה ואם מבנק טפחות ובנק ירושלים). לאחר שמסרו את החזקה בה לבנטורה וחדלו מפרעון ההלוואה שקיבלו מבנק משכן, הם נעלמו עם מלוא התמורה, ללא שפרעו את חובם לבנק משכן.
משזממם עלה בידם וכספי תמורת הדירה עימם, איבדו הם, כמובן, כל עניין בהתדיינות בין הצדדים. הם נעלמו והותירו את הזירה להתגוששות בין קורבנות תמימים בשאלה למי הזכויות בדירה ובמשכון שנרשם עליה.
המשיבה 8 - החברה המשכנת שמכרה את הדירה לסיגאווי לא התגוננה ולא נטלה חלק בדיון. היא המציאה הודעה לביהמ"ש, הנושאת תאריך 10.11.03, בה היא מפרטת את השתלשלות העניינים מנקודת ראותה. עם זאת, לבקשת ב"כ המבקשים, העיד בא כוחה עו"ד ארז בישיבה האחרונה, לאחר שנסיונותיי להביא את הצדדים להסדר לא עלו יפה.
הגיעה, אם כך, עת ההכרעה, ממנה ניסיתי בנסיבות אלה להמנע, ע"י הבאת הצדדים לידי הסדר, על מנת "לחלק" את נזקי המרמה בין הצדדים, אשר כולם, נפלו קורבן למעשי ההונאה של סיגאווי.
5. כאמור, הדירה שמכר סיגאווי למבקשים שועבדה על ידו קודם לכן, לטובת בנק משכן, כבטוחה לפרעון הלוואה שניתנה לו, ואשר הועברה כולה ישירות לחברה המשכנת ממנה רכש את הדירה. השעבוד נעשה ע"י רשום משכון אצל רשם המשכונות.
עולה, אם כך, השאלה מה מעמדו ותוקפו של משכון זה, המאפשר לבנק משכן להפרע מהנכס הממושכן - הדירה - לפי סעיף 1(א) וסעיף 16(א) לחוק המשכון והאם נסוג הוא מפני תביעת המבקשים לזכויות קנייניות בדירה אותם רכשו מסיגאווי אחרי רישום המשכון.