פסק-דין בתיק הפ 283/04

1.         בפני בקשה בהמרצת פתיחה שהגישו המבקשים, סטודנטים ערבים נוצרים, חברי ועד הסטודנטים הערבים שבאוניברסיטת חיפה, להורות למשיבה, אוניברסיטת חיפה, לאפשר להם להציב עץ אשוח ברחבת הבניין הידוע כ'בניין הראשי' שבאוניברסיטה, לרגל חג המולד אשר נחגג על ידי בני הדת הנוצרית החל מיום 25 לדצמבר מידי שנה.

2.         המבקשים טוענים כי פנו לאוניברסיטה וביקשו לאשר להם את הצבת עץ האשוח בבנין הראשי של האוניברסיטה כחלק ממנהגי חג המולד. ביום 14.12.04 השיב דיקן הסטודנטים באוניברסיטה, למבקש 1, שהוא יו"ר ועד הסטודנטים הערבים, כי בעקבות פניה של סטודנטים אחרים, המאורגנים באחד מתאי הסטודנטים, אישרה להם האוניברסיטה להציב עץ חג המולד בטרקלין הבנין הרב-תכליתי. דיקן האוניברסיטה סירב לפניות המבקשים לשנות את מיקום הצבת העץ ולאפשר את הצבתו בבנין הראשי.

3.         בד בבד עם הגשת בקשתם זו הגישו המבקשים בקשה למתן צו זמני אשר יורה למבקשת להתיר הצבת העץ בבניין הראשי לקראת חג המולד שנחוג בחודש 12/04 (בש"א 18870/04).

4.         בהחלטתי מיום 24.12.04 דחיתי בקשתם האמורה של המבקשים מן הנימוקים שפורטו בה, ועוד אחזור עליהם בקצרה להלן (ההחלטה בבש"א 18870/04 להלן: ההחלטה").

5.         במרוצת הזמן שחלף, מאז שניתנה אותה החלטה, נדברו הצדדים ביניהם בניסיון להגיע להסכמות בעניין מקום הצבת העץ. ניסיון זה לא צלח והצדדים ביקשו להגיש סיכומיהם, תוך ויתור על חקירות העדים.

            ראוי להזכיר כי האוניברסיטה הודיעה למבקשים כי הינה מסכימה " כי סמלי הדת שיוצבו באוניברסיטה באמצעות אגודת הסטודנטים יוצבו באופן שיוויוני". המבקשים לא הסתפקו בהצהרה זו וביקשו להמשיך בדיון.

6.         עיון בטענות המבקשים, כפי שהן מתבררות מן הסיכומים שהוגשו על ידם, מעלה כי המבקשים שבים  על טענותיהם שנטענו במסגרת הבקשה לצו זמני ומתייחסים גם להצעות שהועברו אליהם לאחר מתן ההחלטה.

7.         בבקשתם לצו זמני, ובסיכומיהם, טענו המבקשים כי הצבת העץ במקום שהוצע על ידי האוניברסיטה פוגעת בזכותם לחופש ביטוי ולפולחן וזאת מאחר ובניין זה הינו מרוחק ונגיש פחות מן הבניין הראשי. המבקשים טענו שם עוד כי המשיבה אפשרה להציב בבניין הראשי חנוכייה  ובסירובה לאפשר הצבת עץ אשוח באותו המקום יש משום פגיעה בזכותם לשוויון ואפליה פסולה.

8.         עמדת המשיבה הייתה, אז ועתה, כי אף שהבניין הראשי הינו מרכזי יותר מן הבניין הרב תכליתי, הרי שזה האחרון אינו מהווה בניין נידח, מצויים בו משרדים רבים בעלי חשיבות לסטודנטים, וסטודנטים רבים אכן פוקדים אותו. עוד ציינה המשיבה כי בתקופת חג המולד האחרון אף נערך במקום יריד ונמכרו בו גם עצי אשוח וקישוטים שונים לחג המולד.

המשיבה טענה כי לאחר שניתנה החלטתי האמורה הוצב, בבניין הרב תכליתי, עץ, על ידי אגודת הסטודנטים, וזה ניצב שם עד ליום 6.1.05. המבקשים נמנעו מלהציב במקום את עץ האשוח וזאת  על אף האישור שניתן להם לעשות כן.

המשיבה הוסיפה והסבירה כי אפשרה הצבת חנוכייה בבניין הראשי וזאת מאחר והבקשה להציבה שם נעשתה על ידי אגודת הסטודנטים הפועלת באוניברסיטה. לטעמה של המשיבה, מהווה אגודת הסטודנטים הגוף היחידי המייצג את כלל הסטודנטים באוניברסיטה, להבדיל  מוועד הסטודנטים הערבים שהמבקשים נמנים על חבריו, וועדים אחרים הפועלים באוניברסיטה, אשר מייצגים, כל אחד,  קבוצה אחרת מבין הסטודנטים בלבד ומטפלים בענייניהם של אותם הסטודנטים. המשיבה טוענת עוד כי המבקשים אף אינם מייצגים את כלל הסטודנטים מן המגזר הערבי הלומדים אצלה.

לאור מעמדה זה של האגודה ראתה האוניברסיטה לנכון להקצות לפעילויותיה מתחם בבניין הראשי. האגודה היא שהציבה החנוכייה בבניין האמור ועשתה זאת במתחם שיועד לפעילויותיה.

עיקרי ההחלטה

9.         בהחלטתי מיום 24.12.04 דנתי במעמדה של המשיבה וובכללים המשפטיים שלאורם יש לבחון החלטתה בנוגע למיקום הצבת העץ וציינתי כי:

 " גם מבלי להגדיר את המבחנים אין ספק שאוניברסיטה הינה בין הגופים אשר ראוי להחיל עליהם גם עקרונות מהמשפט הציבורי. מעמדם המיוחד של האוניברסיטאות כמוסדות להשכלה גבוהה, הפעילות הציבורית הנעשית בהם, הצבור הרחב שבא בשעריהם והסמכויות המיוחדות המוענקות להם על פי דין למתן תארים אקדמיים לסטודנטים מצדיקים את הגדרתן כגופים 'דו מהותיים' " (ראה פסקה 9 להחלטה והאסמכתאות שם).

10.        דנתי עוד במשמעות מסקנתי האמורה וקבעתי:

  " את עקרונות המשפט הציבורי יש להתאים לתחולתם על הגוף הפרטי. ייתכן כי המרת הכללים מהמשפט הציבורי לתחום הפעילות הפרטית תחולל שינויים בכללים. כך למשל מבחני הסבירות על פיהן מבקר בית המשפט את מעשי הרשות יושפעו מהעובדה כי עניין לנו בגוף פרטי או מעין ציבורי; כך גם החובה לנהוג בשוויון, האיסור על הפלייה וכדומה" (ראה פיסקה 11 להחלטה והאסמכתאות שם) .

11.        במסגרת הדיון בבקשה לצו זמני קבעתי כי המבקשים לא הציגו כל נתונים מהם ניתן ללמוד כי המיקום שהוצע אינו מאפשר מימושו של 'חופש הביטוי' באופן הראוי:

  " על פניו בהעדר נתונים אחרים, ובנסיבות הדיון בבקשה, עולה כי אין במיקום המוצע כדי לשלול את "חופש הנשימה" מחופש הביטוי ואין בו כדי לפגוע במהותם של חופש הפולחן וחופש הביטוי של המבקשים. אציין גם כי האוניברסיטה הייתה מוכנה לאפשר למבקשים להציב את העץ מחוץ לבניין על הטיילת הסמוכה כך שייראה גם למי שאינו נכנס לתוככי הבניין עצמו והדבר יכול לכאורה להרחיב את מעגל האנשים שייחשפו לעץ האשוח" (ראה פסקה 15 להחלטה).