1. המבקשת עתרה כי בית המשפט יצהיר כי המשכון הרשום לטובת המשיבה על מניות המבקשת בחברת נכס בצומת קסם בע"מ (להלן: "
חברת צומת קסם"), בטל, שכן הוא ניתן בתנאי שהמשיבה לא עמדה בו.
2. בעלה של המבקשת ניהל, במועדים הרלוונטיים לתביעה, את חברת סבוי מוצרי חשמל ביתיים בע"מ (להלן: "
סבוי").
המשיבה היא חברה לביטוח אשראי, שביטחה את האשראי של מספר ספקים אשר סיפקו לסבוי סחורה באשראי.
המבקשת יחד עם בעלה וסבוי, חתמו על הסכמים עם המשיבה ועם 5 ספקים של סבוי (נספחים ד'-1 - ד'-5 להמרצת הפתיחה, להלן: "
ההסכמים
"). במסגרת ההסכמים הוסכם בין היתר על שעבוד מניות המבקשת בחברת צומת קסם.
לטענת המבקשת, ההסכמים נועדו על מנת להבריא את חברת סבוי. לטענתה, הוסכם כי המשיבה תדאג לכך שהאשראי של סבוי אצל ספקיה ימוחזר אך לא יגדל, וכנגד זאת - הסכימה המבקשת למשכן את מניותיה בחברת צומת קסם, לטובת המשיבה. לטענתה, זה היה תנאי להסכמתה למישכון המניות.
3. המבקשת טוענת כי למרות התחייבותה זו של המשיבה, המשיבה לא דאגה לכך שסבוי תקבל את האשראי אצל ספקיה שבוטחו אצל המשיבה, הספקים לא העמידו את האשראי לסבוי, וכתוצאה מכך סבוי קרסה.
עוד נטען, כי המשיבה לא יכלה לתת חלק גדול מהאשראי, שכן היא הפסיקה לעבוד עם שניים מהספקים שהיו מבוטחים אצלה בסכום של כ-70% מהאשראי שניתן לסבוי.
לטענת המבקשת, מאחר שהתנאי למישכון מניותיה בחברת צומת קסם לא התקיים - המשכון צריך להתבטל.
המבקשת טוענת כי התנאי הנוסף אכן אינו מופיע בהסכמים הכתובים, אולם, לטענתה, גם המצהיר מטעם המשיבה, מר ברגמן, הודה כי בין הצדדים הושגו הסכמות בעל פה מעבר להסכם הכתוב.
4. המבקשת טוענת כי גירסתה מתחזקת עקב כך, שסבוי היתה זו שיזמה מלכתחילה את הפניה אל המשיבה, כדי להסדיר את המשך עבודתה עם הספקים, ותוך הצגת תוכנית הבראה.
בנוסף הפנתה המבקשת למכתב בא כוחה (נספח ה' לתצהירה), שנשלח עם רישום המשכון ברשם המשכונות, בו ביקשה המבקשת כי המשיבה תאשר לספקים לפתוח את האשראי לסבוי. לטענת המבקשת, למשיבה לא היה הסבר לכך שהיא לא השיבה למכתב.
המבקשת טוענת, כי אין הגיון כלכלי בגירסת המשיבה - לא היה הגיון כי המבקשת תיתן למשיבה בטוחה, אם היה ברור לה כי היא תמומש תוך זמן קצר - נוכח אי יכולתה של סבוי לממש את תוכנית ההבראה שלה. לכן, ההגיון הכלכלי תומך בטענה לפיה המבקשת התנתה את מתן הבטוחה הנוספת בכך שניתן יהיה לממש את תוכנית ההבראה, היינו כי הספקים של סבוי יעניקו לה אשראי.
5. מנגד, טוענת המשיבה כי אין לקבל את התובענה.
המשיבה טוענת כי התנאי הנטען לא הופיע בהסכמים הכתובים. עוד נטען כי בפועל, משכון זכויות המבקשת בחברת צומת קסם, לא היה תנאי למתן אשראי נוסף לסבוי, אלא לפריסת חובות סבוי כלפי המשיבה, על מנת שלא יועמדו לפרעון מיידי. לטענת המשיבה, גם ההגיון העיסקי מוביל למסקנה זו.
לטענת המשיבה, אין הגיון בהסבר שניתן ע"י המבקשת לכך שהתנאי הנטען על ידיה לא נכלל בהסכמים הכתובים. זאת, משום שהספקים הם צד להסכמים וחתומים עליהם, ולכן לא היה זה מן הנמנע שהתנאי יוכלל בהסכמים. בנוסף, על פי הטענה, אין הגיון כלכלי בטענה לפיה האשראי ימוחזר - שכן אין במסגרת זו כל טענה לגבי מועד מוסכם לפרעון החוב.
בנוסף, נטען כי חברת סבוי לא פעלה כמי שהיתה סבורה שהתנאי קיים - סבוי לא תבעה את המשיבה במסגרת התביעה שכנגד (נספח ד'2 לתובענה) אלא רק את הספקים; וסבוי ובעלה של המבקשת פעלו ע"פ ההסכמים, ושילמו סכומים נכבדים ללא כל מחאה.
עוד נטען כי המבקשת לא הזמינה עדים נחוצים (הספקים, עו"ד קשלס) להעיד מטעמה; כי מדובר בטענה בע"פ נגד מסמך בכתב; וכי המבקשת לא הצליחה, לכן, להוכיח טענתה לגבי התנאי להסכמים.
באשר לטענת המבקשת המתייחסת לשני הספקים אשר חדלו לעבוד עם המשיבה, נטען כי מדובר בהרחבת חזית, שב"כ המשיבה התנגד לה.
דיון
6. על מנת להכריע בתובענה, יש לבחון האם די במכלול הטענות והראיות שהביאה המבקשת, כדי להרים את הנטל שהוטל עליה, ולהוכיח כי התנאי הנטען הוא אכן חלק מההסכמים, במסגרתם הסכימה המבקשת למשכן את זכויותיה בחברת צומת קסם.