פסק-דין בתיק הפ 201253/05

פסק הדין ניתן בהמשך לסיכומי הצדדים אשר הוגשו בכתב, בעקבות דיון אשר התקיים במעמד הצדדים במסגרת המרצת פתיחה אשר הוגשה על ידי המבקש כנגד המשיבים ובקשה ליתן צווי עשה ומניעה כדלקמן:

א.      המשיב 2 ו/או מי מטעמו ישיב למבקש רכב מסוג יונדאי לנטרה סטיישן מספר רישוי    82-262-23 (להלן "הרכב") אשר אותו נטל בכוח ביום חמישי (27/10/05) ממקום החניה  של עבודתה של אשת המבקש ברחוב אליהו הנביא 13 מודיעין.

ב.      המשיבים 1-3 ו/או מי מטעמם יימנעו מלבצע כל פעולה ברכב לרבות תפיסתו ו/או גרירתו  ו/או כל פעולה מכל מין וסוג שהוא העלולה להזיק לרכב, אשר נרכש בתום לב ובתמורה מלאה על ידי המבקש ואף הוחזק על ידו למעלה משנתיים.

ג.        להשית על המשיבים 1-3 הוצאות התובענה, שכ"ט עו"ד ומע"מ כדין.

ד.      ליתן צו המורה למשיב 4 למחוק את העיקולים והשעבודים הרשומים לטובת המשיבים 2ו- 3 על הזכויות ברכב, ולהעביר את הבעלות בו על שם המבקש כשהוא נקי מכל חוב, שיעבוד וזכויות צד ג' כלשהן.

המבקש הגיש תצהיר בתמיכה לתובענה ובו הוצהר, בין השאר כי הרכב נמכר על ידי המשיבה 1, חברה בעלת מגרש למכירת מכוניות משומשות, למבקש ביום 21/8/03. קבלה בגין הרכישה צורפה לתובענה וסומנה באות א'. עוד הוצהר כי לפני כן חברת אלדן השכרת רכב היתה הבעלים הרשומים של הרכב וכי המשיבה רכשה את הרכב ממנה בתמורה ובתום לב בתנאי תקנת השוק.

בנוסף לכך הוצהר כי הרכב נרכש מאת המשיבה 1 תמורת 40,000 ש"ח, 35,500 ש"ח כרשום בקבלה הנ"ל ותוספת של 4,500 ש"ח אשר שולמו במעמד הרכישה במזומן אולם המשיבה לא הוציאה קבלה בגין אותו סכום נוסף עד היום.

לענין הרישום נטען כי המשיבה 1 הבטיחה לטפל בהעברת הבעלות הרשומה לשם המבקש, אולם לא עשתה כן אך דאגה להמציא טופס חתום כל שנה על מנת לחדש את רישיון הרכב. בתצהיר הנ"ל התייחסות לכך שנודע למבקש כי המשיבה 1 נקלעה לקשיים כלכליים, וכי הרכב שועבד לטובת המשיב 2, ובעקבות זאת המשיב 2 נטל את הרכב ביום 27/10/05. בהתייחס למשיבה 3, נטען כי הסתבר למבקש שהרכב עוקל לטובתה זמן רב לאחר רכישת הרכב.

בנוסף לטענה בדבר רכישת הרכב לפי תנאי השוק, נטען כי היה על המשיבות 2 ו-3 לבחון את הבעלות ברכב בטרם הטלת העיקולים ורישום השעבודים.

הגב' עליזה סויד הגישה תצהיר תשובה מטעם המשיב 2 ובתצהירה תיארה כי המשיבה 1 פתחה חשבון בנק אצל המשיב 2 ביום 25/10/01, וכי לצורך קבלת אשראי נוסף מהבנק במהלך שנת 2004 הגיע מנהלה של החברה מר אילן ברון ביום 23/1/04 יחד עם רישיון בעלות ברכב על שמה של המשיבה 1 וביקש לשעבד את הרכב כנגד מתן אשראי והשיעבוד אכן נרשם ביום 26/2/04.

המשיבה 1 הגישה תגובה ללא תצהיר, ובה הודיעה כי המבקש רכש את הרכב ושילם את מלוא התמורה בגין הרכב.

בפתח דיון ההוכחות הציג ב"כ המבקש קבלה נוספת ע"ס 4,500 ש"ח מיום 2/9/03.

המבקש נחקר במסגרת חקירה נגדית על תצהירו ובמהלכה העיד, בין השאר, כי פנה למשיבה 1 דרך פרסום בעיתון מקומי. עוד עלה כי המבקש ידע כי מדובר ברכב אשר היה בבעלות חברת אלדן וכי ביום המכירה לא היו שיעבודים או עיקולים על הרכב.

המבקש נחקר אודות המסמך שראה בטרם כריתת הסכם הרכישה וב"כ המבקש ציין לפרוטוקול כי דובר במסמך ממרץ, כאשר הרכישה בוצעה בחודש אוגוסט. המבקש הוסיף והעיד לענין זה כי לא קיבל את הרישיון אלא הוא רק הוצג לפניו.

עוד עלה במהלך החקירה הנגדית כי המשיבה 1 הבטיחה להסדיר את רישום הבעלות ברכב תוך חודש וחצי, אולם המשיבה 1 לא עשתה כן ולאחר מכן השיבה 1 סגרה את העסק והמקום היה סגור. בהתייחס למקור המימון של העיסקה, המבקש העיד כי קיבל 10,000 ש"ח תמורת רכב מסוג סקודה שמכר, וכן שילם בשיק אשר נפרע בסך של 20,000 ש"ח. לגבי 5,500 הש"ח הנותרים הוא העיד כי הם שולמו באמצעות כרטיס אשראי ב- 5 תשלומים בסך של 1,100 ש"ח כ"א וזאת יחד עם 4,500 ש"ח אשר שולמו במזומן שבוע לאחר מכן.

המבקש העיד כי יכול להביא מהבנק אסמכתאות על מנת להוכיח פירעון השיק ע"ס 20,000 ש"ח, התשלומים בכרטיס האשראי וכן משיכת 4,500 ש"ח במזומן.

הגב' סוויד מטעם המשיב 2 נחקרה אף היא על תצהירה במסגרת חקירה נגדית, ובמהלכה העידה כי היא לא בחנה את הרכב אלא רשמה שיעבוד על הרכב בהתאם למסמכים שהוצגו בפניה, לרבות רישיון הרכב אשר הצביע על כך שהמשיבה 1 הינה הבעלים של הרכב.

ראו לענין זה עדותה הנ"ל אשר בעמ' 6 בפרוטוקול:

"אנחנו לא ראינו את הרכב לפני השעבוד. אתה  שואל האם הבנק היה נותן שעבוד גם ע גרוטאה. אני משיבה כי הבנק לוקח את הרישיון ובודק את שווי הרכב. זה שיקול של הבנק איך הוא נותן אשראי."