ה"פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
201031-06
14/09/2008
|
בפני השופט:
מיכאל תמיר
|
| - נגד - |
התובע:
סודרי חנה
עו"ד אמירה נהיר
|
הנתבע:
1. סודרי בנימין
2. עקיבא מרדכי 17-03862-06-5
3. צברי אברהם 17-04568-06-3
4. עקיבא מרדכי 17-07075-06-5
5. לוי מרדכי 16-04748-06-2
6. והבה עזרא 01-21989-06-2
7. והבא עזרא 01-25455-06-6
8. שבי צבי 26-04842-06-0
עו"ד רחבי רוני
עו"ד שמחי שאול
עו"ד משה בר שלטון
|
| פסק-דין |
פסק דין זה ניתן בעקבות סיכומים בכתב שהוגשו במסגרת המרצת פתיחה שהגישה המבקשת נגד המשיבים, בבקשה ליתן פסק דין הצהרתי הקובע כדלהלן:
א) המבקשת הינה הבעלים הבלעדי של כל המיטלטלין הנמצאים בדירת מגורים ברחוב משה דיין 19 ברעננה המפורטים ברשימה המצורפת לתובענה, והמיטלטלין אינם ברי עיקול בגין כל חוב שאין היא חבה בו אישית, לרבות חובו של המשיב 1.
ב) המבקשת הינה הבעלים היחיד של עסק המכונה "לחם תושיה" הנמצא ברחוב אחוזה 91 ברעננה, אשר כולל גם את הציוד המפורט ברשימה המצורפת לתובענה.
יצוין כי במסגרת סיכומיה טענה המבקשת כי היא וילדיה עברו להתגורר בשכירות בדירה אחרת ברעננה (סעיף 5 לסיכומים), אולם לא ציינה את כתובתה של הדירה החדשה.
המבקשת הגישה תצהיר בתמיכה להמרצת הפתיחה בו הצהירה בין היתר כדלקמן:
1) המבקשת, אשר נמצאת בהליכי גירושין מהמשיב 1, מתגוררת בדירה ברחוב משה דיין 19 ברעננה יחד עם ארבעת ילדיה.
2) לאחר גירושיה מבעלה הראשון, התגוררה המבקשת עם שתי בנותיה בבית פרטי ברמת חן שהיה מצויד בכל טוב, לרבות המיטלטלין נשוא התובענה.
3) כאשר נישאו המבקשת והמשיב 1 לפני שש שנים, עבר המשיב 1 לגור בביתה של המבקשת ברמת חן, ולאחר מכן עברו השניים להתגורר בשכירות ברעננה.
4) לפני מספר שנים רכשו המבקשת והמשיב 1 דירה ברחוב עמק חרוד 6ב בכפר-סבא (להלן: "
הדירה בכפר-סבא"), והיא מושכרת.
5) המבקשת והמשיב 1 התפרנסו מעסק בשם "לחם תושיה" ברעננה (להלן: "
העסק"), כשהעוסק המורשה נרשם על שמו של המשיב 1.
6) לימים נודע למבקשת שהמשיב 1 מעל באמונה, והסתיר ממנה כי הוא מסובך מזה שנים בחובות כבדים, בעיקר לנושים שונים בשוק האפור.
7) המשיב 1, המבקשת וילדיהם החלו להיות מאוימים על-ידי גורמים עבריינים הקשורים למלווים, ועל-כן נאלצה המבקשת לממש את רכושה הפרטי, לרבות מגרש ברמת חן,
כדי לפרוע את חובותיו של המשיב 1.
8) המבקשת הסכימה לוותר גם על חלקה בדירה בכפר סבא, אך זאת בכפוף לקבלת חלקו של המשיב 1 בעסק, שהינו חנות קטנה בשכירות, על-מנת שתוכל להמשיך ולפרנס את עצמה ואת ילדיה.
9) בשל מצבו הבריאותי הקשה של המשיב 1 ולאור הכרתו את העסק, הסכימה המבקשת להעסיק אותו כשכיר בשכר של 4,000 ש"ח נטו, כאשר מסכום זה מקוזז לו בהסכמתו סך של 2,500 ש"ח עבור מזונות ילדיו הקטינים.
10) המבקשת נאלצה לשלם למלווה בשוק האפור סך של 28,000 ש"ח בגין חובות של המשיב 1, ובעקבות תשלומים אלה הוסכם כי המשיב 1 לא יטען כל טענה לזכויות במיטלטלין המצויים בדירה, אף שבכל מקרה אין לו זכויות בהם.
המשיב 8 הגיש תצהיר בתגובה לתובענה, בו טען כי אין כל בסיס לטענת המבקשת לפיה העסק הינו בבעלותה. לטענתו, העסק היה תמיד והינו בבעלותו של המשיב 1, והוא היה ועדיין הרוח החיה בו. בנוסף הוצהר כי מבירור בעיריית רעננה עלה שהמשיב 1 עדיין רשום כבעלים ומחזיק של העסק, וכן הוצהר כי המשיב 1 ממשיך לנהל ולהפעיל את העסק.
הגב' אילנית והבה הגישה תצהיר תשובה מטעם בעלה, המשיב 6, אולם בהמשך ויתר בא כוחו של המשיב 6 על התצהיר, בהעדר התייצבותה של הגב' והבה לחקירה.
המשיב 5 הגיש אף הוא תצהיר בתגובה לתובענה, אולם לא התייצב לדיוני ההוכחות.