ה"פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
201028-04
27/02/2005
|
בפני השופט:
תמיר מיכאל
|
- נגד - |
התובע:
אילנה רונן עו"ד מאיר לוי
|
הנתבע:
1. בנק לאומי 2. בנק המזרחי בע"מ 3. רונן אסנת 4. בן דוד דוד 5. ירון יונה 6. גרינולד דובי 7. הרצל שי 8. אלום גולד בע"מ 9. יואל רונן
עו"ד וולף לוי עו"ד מלכין עו"ד מימון עו"ד עודד
|
פסק-דין |
פסק דין זה ניתן בהמשך לדיון אשר התקיים ביום 5/12/04 במסגרת בקשת המבקשת כנגד המשיבים 1- 8 וכן כלפי כולי עלמא לפיו המיטלטלין אשר מצויים בבית המבקשת ברח' שרת 43 ברמת גן ובחצריו ואשר מפורטים בתצהיר הינם בבעלות המבקשת בלבד כאשר לאף אחד אחר זכות בהם.
המבקשת הגישה תצהיר בתמיכה לבקשתה ובו הצהירה כי הינה הבעלים החוקיים של בית ברח' שרת 43 ברמת גן וכן בעלת כל המיטלטלין אשר מצויים בדירה כפי שפורט בתצהירה.
המבקשת הוסיפה והצהירה בתצהירה הנ"ל כי מרבית המיטלטלין היו של בעלה המנוח כאשר הובאו מארה"ב בשנת 1995. עוד הוצהר כי לנוכח בעיות כלכליות של בנה לאחר גירושיו היא התירה לבנה להתגורר עמה בבית מעת לעת.
העתק של פירטי המיטלטלין אשר הובאו מארה"ב צורף כנספח א' לתצהירה הנ"ל.
ב"כ המשיבים 2, 6, 8 ו- 9 התייצבו לדיון יחד עם המבקשת ובא כוחה לדיון אשר נקבע בתובענה.
ב"כ המשיב 6 הודיע בפתח הדיון כי הוא לא קיבל העתק של התובענה.
ב"כ המשיב 2 הודיע לבית המשפט כי המשיב 2 מנהל תיקי הוצל"פ כנגד המבקשת ועל כן גם אם יקבע כי הרכוש שלה אין בכך כדי למנוע הליכי הוצל"פ כנגדה.
המבקשת נחקרה במסגרת חקירה נגדית על תצהירה.
המבקשת העידה תחילה כי אף אחד אינו מתגורר יחד עמה ולאחר מכן העידה כי מדי פעם "הם גרים אצלי" כאשר נכדיה פעמיים בשבוע אצלה. המבקשת הוסיפה והעידה כי אין לה קבלות אודות פרטי המיטלטלין.
ב"כ המבקשת סיכם את טענותיו וטען כי טענותיה של המבקשת לא נסתרו למעט ההתייחסות למערכת הישיבה. עוד נטען כי הוכח כי הציוד הגיע מחו"ל כאשר התגוררו שם. ב"כ המבקשת תיאר את הבית של המבקשת כבית גדול ועל כן בו תכולה רבה.
ב"כ המשיב 8 סיכם את טענותיו וטען כי יש להתעלם מהטענות אשר נטענו על ידי המבקשת שלא באמצעות תצהירה כאשר קיימות סתירות לבין עדותה של המבקשת ובין תוכן תצהירה. עוד נטען כי המבקשת לא צרפה לבקשתה קבלות כאשר אין התייחסות ליד פריטי המיטלטלין לשנת הרכישה ואם קיים לפני או אחרי שנת 1995. בהתייחס לנספח שצורף לתצהירה נטען כי פרט לטלוויזיה, מכונת שטיפה ומקרר אין זכר לכל מכשירי החשמל האחרים. לענין זה נטען בנוסף כי אין לייחס אמינות לדברי המבקשת כאשר העידה כי לה טלפון אלחוטי אחד ופינת אוכל אחת כאשר ציינה בתצהירה כי לה 4 טלפונים ו-3 פינות אוכל, וכאשר הכל מצביע על כך כי מקום מגוריו של בנה הינו בביתה.
ב"כ המשיב 2 הצטרף לדבריה וחזר על כך כי המשיב 2 רשאי לנקוט בהליכים כנגד המבקשת היות ונפתחו כנגדה על ידי המשיב 2 תיקי הוצאה לפועל שבהם היא החייבת.
ב"כ המשיב 6 סיכם את טענותיו ועל כך שלא קיבל העתק מהתובענה לפני מועד הדיון, מצב שהקשה עליו להתכונן לחקירה. עוד נטען כי המשיב 9 אמר לו כי כתובתו כתובת אמו כאשר הוא אף חתם על אזהרה של תיק ההוצאה לפועל אשר נמסרה לכתובת ביתה. לבסוף ב"כ המשיב 6 ביקש לחייב את המבקשת בהוצאות.
ב"כ המבקשת טען כי חברו לא ציין מתי בוצעה מסירה של האזהרה כאשר לפני הרבה שנים החייב, המשיב 9, התגורר שם למשך תקופה מסוימת כאשר אין חולק כי המשיב 9 התגורר בבית שם שבו נולד.
דיון
ראשית יש לדחות את בקשת המבקשת לקבל פסק דין הצהרתי לטובתה כלפי "כולי עלמא". הלכה ידועה היא כי אין לקבל פסק דין הצהרתי אלא על בית המשפט לשקול בקשה למתן פסק דין הצהרתי כנגד משיבים אשר צורפו בפועל כצד לתובענה ועל כן בקשה זו של המבקשת נדחית בזאת.
טענות המשיב 2 לפיה נפתחו כנגד המבקשת תיקי הוצאה לפועל באופן אישי לא נסתרו, כאשר המבקשת לא הכחישה זאת ועל כן יש לדחות את התובענה ככל שהיא מופנית כלפי המשיב 2 ואין לקבוע כי המיטלטלין הינם כולם בבעלות המלאה של המבקשת.
השוואת רשימת המיטלטלין בתצהירה של המבקשת ביחס לפריטים אשר מפורטים בנספח אשר צורף לתצהירה משנת 1995 אכן מראה כי ייתכן וחלק גדול מהמיטלטלין אשר פורטו ברשימתה אכן מופיעים ברשימה משנת 1995. יחד עם זאת נעדר פירוט מספיק ברשימת המיטלטלין אשר מופיעה בתצהירה, שנת הרכישה, תיאורם המלא של הפריטים, מספרי דגמים ועוד.
המבקשת לא ציינה בתצהירה היכן מתגורר בנה המשיב 9 בפועל כאשר צוין בתובענה עצמה כי כתובתו כתובתה.