פסק הדין ניתן בהמשך להגשת סיכומי הצדדים בכתב בעקבות דיון אשר התנהל במעמד הצדדים במסגרת בקשת המבקש ליתן פסק דין הצהרתי לפיו המבקש הינו הבעלים הבלעדי של רכב מסוג פולקסווגן גולף מ.ר. 2599607 (להלן -
"הרכב") וכי זכויות ביחס לרכב אינן ניתנות לעיקול על ידי המשיב 1 במסגרת הליכי הוצאה לפועל בגין חובותיו של המשיב 2. כמוכן התבקש בית המשפט להורות על ביטול עיקול שנרשם ברכב ביחס לתיקי הוצל"פ מספר 01-82790-03-6 ו- 01-38573023.
המבקש הגיש תצהיר בתמיכה לתובענה ובו הוצהר, בין השאר, כי המשיב 2 הגיש ערעור על פסק דין אשר ניתן כנגדו לטובת המשיב 1 וכי הערעור תלוי ועומד. בהתייחס לרכב נטען כי המבקש הינו קרוב משפחה של המשיב 2 שכן היה נשוי לאחותו של המשיב 2, הגב' אורלי הוד (גולדשטיין) ז"ל, אשר נפטרה למרבה הצער ממחלת הסרטן ביום 31/7/00.
עוד נטען בתצהיר כי הרכב נרכש על ידי המבקש תמורת 20,000 ש"ח ביום 10/2/05 מאת הגב' רחל גולדשטיין שהינה אימו של המשיב 2 ושהיתה הבעלים הרשום של הרכב, כעולה מזכרון הדברים אשר נערך באותו יום, ובעקבות זאת שולמו 2,280 ש"ח דולר ארה"ב במזומן ביום 10/2/05 וביום 9/3/05 הועברו 10,000 ש"ח בהעברה בנקאית. בתצהיר הנ"ל התייחסות לכך שידוע למשיב 1 כי קיים פסק דין הצהרתי לפיו המיטלטלין בבית המשיב 1 שייכים לאשת המשיב 2 ולבנו בלבד אולם לא היה בכך כדי למנוע מהמשיב 1 לנקוט בהליכים בנוגע לרכב.
לתובענה צורפו המסמכים הבאים: הודעת ערעור בקשר לפסק הדין אשר ניתן כנגד המשיב 1, הודעת פטירה של המנוחה אורלי הוד, זכ"ד מיום 10/2/05 הנ"ל, העתק של רישיון הרכב ע"ש יונדב הוד, ותדפיס בקשה להעברת 10,000 ש"ח מיום 9/3/05.
המשיב 1 הגיש לתיק בקשה להורות למשרד הרישוי לפרט שמות רוכשי הרכב לרבות תאריכי רישום הבעלות, וכן בקשה להמצאת מסמכים נוספים על מנת לבסס את שאלת הבעלות ברכב. כמו כן הוגש תצהיר תשובה מטעם המשיב 1 ובו הוצהר, בין השאר, כי המשיב 2 החייב בתיק ההוצל"פ היה הבעלים של הרכב עוד בשנת 2004, כאשר הרכב נרשם על שם בנו הקטין של המשיב 2 מתן גולדשטיין ובדרך זו הבריח את הרכב. כמו כן נטען כי לא ברור על שם מי היה הרכב בטרם עריכת זיכרון הדברים, מאחר והסבתא רחל גולדשטיין לא טרחה לצרף מסמך אשר מעיד כי היתה הבעלים של הרכב וכן נטען כי המבקש אף הצהיר כי הרכב נרכש עבור אשתו וכי הוא אינו נוהג לנסוע בו וכל זאת כאשר המבקש לא טרח לציין את שם אשתו בפועל.
המשיב 1 אף מפנה לפסק דינו של כב' השופט שוורץ מיום 19/12/04 אשר ניתן במסגרת תיק ה"פ 200958/04 שם נקבע כי:
"עלה גם שמכונית הגולף שנרכשה כנראה על ידי החייב נרשמה לבקשתו על שם המבקש 2, שעדיין אין לו רישיון נהיגה, דבר המלמד לכאורה על רצון להימנע מרישום רכוש ע"ש המשיב 2, החייב, ורישומו ע"ש בנו."
בנוסף לכך קיימת התייחסות בפסק הדין הנ"ל לכך שהמבקש לא הציג ראיות מספיקות על מנת להרים את נטל ההוכחה הדרוש לצורך הוכחת תביעתו.
המשיב 1 אף התייחס בתצהירו לעיקול אשר הוטל על הרכב בעת שהיה רשום על שם בנו של החייב מתן ולהחלטת כב' ראש ההוצל"פ יוכבד גרינוולד מיום 1/2/-5:
"לאחר שבחנתי כלל הנתונים בתיק הנני מאשרת הטלת עיקול חריג ברישום על רכב שמספרו 2599607 הרשום על שם צד ג' מתן גולדשטיין.."
המשיב 1 הצהיר כי המבקש היה זריז ממנו והספיק ככל הנראה להעביר את רישום הבעלות ברכב על שם אימו רחל גולדשטיין לפני תפיסת הרכב בפועל.
הגב' מלי שאול נחקרה במסגרת חקירה נגדית על תצהירה שהוגש בתמיכה לכתב התשובה מטעם המשיב 1, והעידה מטעם המשיב 1 כי אכן ראתה את הרכב מחוץ לביתו של המשיב 2 ביום 20/2/05.
המשיב 1 נחקר אף הוא במסגרת חקירה נגדית על תצהירו ובמהלכה העיר כי תמוה בעיניו מדוע אשתו של המבקש לא מצאה לנכון להגיע לדיון על מנת לבסס ולתמוך בתובענה. בנוסף לכך המשיב 1 נשאל האם היה נוכח בעת החתימה על גבי זיכרון הדברים הנ"ל והוא השיב בשלילה אולם הוסיף כי לא בטוח שמדובר בחתימתה של הגב' רחל גולדשטיין, כאשר הנטל להוכיח זאת מוטל על המבקש.
דיון
דין התובענה להדחות.
המבקש לא טרח לצרף לתצהירו אסמכתאות אשר מוכיחות כי רחל גולדשטיין אכן היתה הבעלים הרשום של הרכב, כאשר אין לראות בזיכרון הדברים הוכחה מספקת בנסיבות הענין. המבקש צירף שלא בהסכמת בית המשפט צילום של רישיון רכב של רחל גולדשטיין לסיכומיו לראשונה כאשר נמנעה מהמשיב 1 האפשרות לחקור את המבקש או הגב' רחל גולדשטיין בקשר לכך. לענין זה יובהר כי לא די בהצגת רישיון רכב כדי לבסס בעלות ברכב בפועל כאשר הרישיון הינו דקלרטיבי בלבד. המבקש גם העיד כי בעת שהרכב היה בבעלות הגב' רחל גולדשטיין הוא שימש למעשה את המשיב 2, וכל זאת כאשר לא היה לרחל גולדשטיין רישיון נהיגה.
לא ברור כיצד ובעזרת אילו כספים נרכש הרכב אם בכלל על ידי הגב' רחל גולדשטיין. טענת המשיב 1 לפיה הרכב היה רשום קודם לכן על שם מתן גולדשטיין בנו של החייב, המשיב 2, לא הופרכה, ובמצב זה הנטל אשר מוטל על המבקש כדי לבסס ולהוכיח את התובענה הופך לנטל כבד יותר.
המבקש הצהיר כי שילם תמורת הרכב באמצעות כסף במזומן בדולרים, אולם לא טרח לציין מקורם של הדולרים או להמציא אסמכתא אשר מוכיחה ולו לכאורה כי בידיו כסף מזומן בדולרים. היה על המבקש בנסיבות הענין לציין את מקורם של הדולרים, ואם היו בביתו היה עליו לציין ממתי ומדוע נהג לשמור סכום זה בדולרים בביתו.
בהתייחס להעברה הבנקאית, אין בפני בית המשפט תדפיס חשבון בנק שיכול היה לבסס כי הכספים אכן הועברו בפועל. כמו כן, המבקש לא טרח להמציא מסמך כלשהו על מנת לבסס את מקור המימון של 10,000 הש"ח הנ"ל, כאשר ניתן גם לבטל טופס לביצוע להעברת בנקאית מבלי לבצע את ההעברה הבנקאית בפועל.
כאמור לעיל, ועל רקע פסק הדין אשר ניתן על ידי כב' השופט שוורץ אשר נקבע בו כי רישום הרכב על שם הבן של החייב מתן גולדשטיין מלמד על ניסיון להברחת רכוש, היה על המבקש להתייחס לכך בתצהירו, כאשר דובר בפסק דין אשר ניתן לפני הגשת התובענה של המבקש בפועל.