א)
כללי וטענות הצדדים
1. זו תביעה בה עותרת המבקשת ליתן פסק דין הצהרתי, לפיו כל המיטלטלין ו/או מלאי הציוד למיזוג אויר המפורטים בנספח "א" להסכם נספח "1" להלן (להלן
"המיטלטלין"
), שמצויים בחנויות שכתובותיהן מפורטות בנספח "ב" להסכם נספח "1", הנם רכושה הבלעדי של התובעת וכי אין הנתבעים ו/או כל אדם אחר רשאים לעקלם ולהוציאם מהחנויות להלן.
2. עם הגשת התביעה התבקש, וניתן צו זמני המעכב הוצאת המיטלטלין בגין הליכי הוצל"פ שנוקטים משיבים שהם נושים במשיבות 3-1.
חרף הצו האמור הוצאו מיטלטלין ע"י המשיבים 5 ו-16 בחנויות שבפ"ת ורחובות, הוגשה בקשה להחזרת אותם מיטלטלין, התקיים דיון במעמד הצדדים, ובסיומו נקבע (החלטה מיום 24/5/05) כי הבקשה נדחית לגבי מה שהוצא מן החנות בפ"ת, ומתקבלת לגבי מה שהוצא מן החנות ברחובות.
3. בתמצית המבקשת טוענת לבעלות במיטלטלין מכוח הסכם בינה למשיבה 1 מיום 2/3/05, ולפיו רכשה את המיטלטלין האמורים.
נטען שתמורת ההסכם, 40 שיקים סחירים בסך 38,722 ש"ח כל אחד, נמסרה למשיבה 1 ע"י מנהלה הגב' צופיה בן אהרון (להלן
"גב' בן אהרון"
), וזמן פירעונם מ-20/3/05, ומידי שבוע לאחר מכן.
המשיבים מתנגדים לבקשה, וחלקם הגישו תגובות בכתב, ותצהירי תשובה.
התגובה המפורטת ביותר הוגשה מטעם המשיבים 5 ו-16 שאף נחקרו על תגובתם בדיון מיום 24/5/05, ולעניין השבת מה שהוצא מחנויות פ"ת, ורחובות.
4. המשיבים שהנם נושים של מי מן המשיבות 3-1 טוענים כי המשיבות 3-1 חייבות להם כספים. מדובר בפועל בישות אחת, שאדם אחד הגב' בן אהרון, המנהל, ובעל השליטה בן, וכל תכלית המכר הנטען למבקשת, הנו הברחת רכוש השייך לחייבות המשיבות 3-1. שמדובר בהסכם פיקטיבי, למראית עין, ושאין בו ללמד על רכישת זכות בעלות קניינית ע"י המבקשת במיטלטלין, היוצרת מחסום כלפי המשיבות - הנושות.
ב)
דיון והכרעה
5. לדיון בתיק העיקרי התייצבו 9 משיבים/ נושים.
המשיבות, שנטען שחייבות, 3-1, לא התייצבו, ולא הגיבו.
לפני הדיון, ובעקבות בקשה לגילוי מסמכים מטעם המשיבות 5 ו-16, וכן טענות בעניין בדיון בצו הזמני מיום 24/5/05, הוגשה בקשה לצירוף, מסמכים נוספים לתביעה. בפתח הדיון התנגדו המשיבים להוספת המסמכים, הוריתי על צירוף המסמכים הנוספים, וכן העדת מר צ'רלס וולף מטעם המבקשת, הגם שאינו רשום כמנהל המבקשת ברישומי רשם החברות, מר וולף נחקר בחקירה נגדית לגבי הבקשה, כולל כל החומר שבתיק נכון למועד הדיון. בקשר לחקירות של שני מצהירים שהתייצבו מטעם המשיבים, ולא נחקרו, הובהר העניין מבחינת ב"כ המבקשת, וכמצוין בפרוטוקול דיון יום 11/9/05 שורות 1-5, לטענתו אין באותם תצהירים עובדות רלבנטיות אלא אך אמירות כלליות, שמדובר בהסכם פיקטיבי. מטעמים משפטיים, ומבלי להודות באף טענה לא נחקרו.
בהמשך לדיון הוגשו סיכומים עפ"י החלטתי, כאשר הסיכומים "המובילים" מטעם המשיבים הנם סיכומי המשיב 5 ו-16, אליהם הצטרפו שאר המשיבים, תוך במקרים מסוימים הוספת טיעון משלים למשיב הספציפי. עפ"י רשות שניתנה הוגשו ע"י המבקשת סיכומי תשובה.
6. אני מורה על הוצאת נספח א' מסיכומי המשיבה 7, ומקבל בעניין זה טענות המבקשת - המתנגדת, ובצדק להוספת הנספח - מכתב מיום 27/9/05, ושמועדו לאחר הדיון, ולא הוצג עובר לדיון, וכמקובל.
המשיבה 7 תיחשב כמי שמצטרפת לטענות המשיבים 5 ו-16.
לגבי ויתור על חקירת מצהירים משיבים נוכחים, ההתייחסות לתצהירם תהיה כאמור בפרוטוקול לעניין זה.
7. לאחר עיון בחומר שבתיק, שני הדיונים בעניין, וסיכומי הפרקליטים המלומדים, אני מחליט לדחות את הבקשה ביחס למשיבים הנושים (המשיבים 4 ואילך). המשיבות 3-1, שבהן נושים שאר המשיבים, לא הגיבו ולא התייצבו, וצורף ביום 15/1/06 אישור מיום 12/1/06 לפיו התובענה נמסרה להן, לרבות מועד הדיון, ומסכימות למתן פס"ד עפ"י התובענה (כל האישורים מאותו תאריך ובאותה חתימה אישית בצירוף חותמת חברה שונה), לגבי משיבות 3-1 ניתן במצב זה ליתן פס"ד בהעדר לפי הבקשה, ואולם אך ורק לעניין היחסים שבינן למבקשת, ומבלי שיש בכך למנוע הליכים ביחס למיטלטלין מבחינת הנושים המשיבים, לגביהם הבקשה נדחית, ואלו נימוקי : -
8. הטענה העיקרית המרכזית לפיה המיטלטלין שייכים למבקשת, נוכח רכישתם מהמשיבה 1, וכיוצרת מניעות לנקיטת הליכים בשל כך ע"י הנושים, נדחית על ידי, באשר לא שוכנעתי לגביה באופן מספק, וכנדרש עפ"י מאזן הסתברות אזרחי, הנטל בעניין זה מוטל על המבקשת, ולא עמדה בו.
אכן צורפו מסמכים רבים המלמדים על הסכם ורכישת מלאי המיטלטלין האמורים ע"י המבקשת מן המשיב 1, ואולם אין באסמכתאות אלו, לשכנע אותי שיש ליתן ההצהרה המבוקשת ביחס למשיבים - הנושים, והטעם העיקרי לכך, שלא הוכח בפני באופן מספק שהמשיבה 1, שנטען שמכרה את הרכוש למבקשת, אכן הייתה הבעלים ובעלת הזכות הקניינית באותו רכוש, וזכאית למכור אותו למבקשת.
אני מקבל עמדת המבקשת שמי שטוען לקיום הסכם פיקטיבי ו/או למראית עין, עליו הנטל להוכיח טענתו. ועניין זה לא הוכח בפני באופן מלא ע"י המשיבים. ואולם השתכנעתי, ונוכח חובותיהם של המשיבות 3-1, ובהעדר התייחסות ותגובה כלשהי של המשיבות אלו, כי לכל הפחות מבחינתן, מטרת הסכם המכר והעסקה נשוא הדיון הייתה על מנת להבריח רכוש מן הנושים השונים. לא הוכח בפני די הצורך, כי המבקשת ו/או הפועל מטעמה הנם אנשי קש בשירות החייבות/ משיבות 3-1 ורקמו קנוניה יחד עם החייבות וגב' בן אהרון, המנהלת ובעלת השליטה בהן, ולצורך הברחת רכוש החייבות מן הנושים. ואולם אין בכך להביא למסקנה שהמבקשת הוכיחה את טענת הבעלות שלה, ובאופן מספק. האידך גיסא, של אי קבלת טענת חוזה למראית עין, ו/או פיקטיבי, ו/או "איש קש", אינו חייב להיות קבלת טענת הבעלות של המבקשת, ואסביר : -