פסק-דין בתיק הפ 1452/06

רקע

ד.מ.ב.א.ש מסחר ושיווק בע"מ(להלן: "החברה") חדלה מפעילותה העסקית וככל הנראה צברה חובות לנושים שונים אשר פנו אל המבקשת הרשומה כדירקטורית יחידה בחברה, בדרישות תשלום.

בתובענה שלפני עותרת המבקשת להצהיר כי לא הייתה מנהלת ו/או בעלת שליטה בחברה ולהורות למשיבים לתקן את הרישומים אצל רשם החברות באופן ששמה של המבקשת יימחק מכל הרישומים הקשורים לחברה.

טענות המבקשת

א.      המבקשת לא הייתה מעורבת בפעילות החברה, לא הייתה ואינה בעלת מניות בחברה ו/או בעלת שליטה בה, לא שימשה כמורשית חתימה בשם החברה ומעולם לא קיבלה טובת הנאה מהחברה.

ב.      מרישומי רשם החברות עולה כי ביום 19.11.02 הוגשה לרשם החברות הודעה על שינוי דירקטורים בחברה ולפיה רו"ח ניסן כספי חדל להיות דירקטור בחברה ובמקומו מונתה לכאורה המבקשת כדירקטורית בחברה (להלן: "הודעת המינוי"). ואולם, חרף העובדה שהחתימה המתנוססת על הודעת המינוי דומה לחתימתה של המבקשת, אין מדובר בחתימת המבקשת אשר לא חתמה על הודעת המינוי וממילא לא הסכימה ולא ביקשה להתמנות כדירקטורית בחברה.

ג.        לחילופין, אפילו החתימה על הודעת המינוי היא חתימת המבקשת אין ליתן תוקף להודעת המינוי משום שחתימת המבקשת על הודעת המינוי הוצאה ממנה בתרמית ובהטעייה על ידי נציג מטעם משיבים 3 ו - 4 (להלן: "המשיבים"), תוך הטעיית המבקשת לחשוב שהיא חותמת על מסמכים הקשורים בב.ג אלומיניום בע"מ חברה שמניותיה הוחזקו בנאמנות על ידי משיבה 3 עבור אחיה של המבקשת (להלן:"חברת אלומיניום").

טענות המשיבים

א.      סמוך לאוגסט 2002 רכש מישל בוחבוט אחיה של המבקשת את החברה שהייתה עד לאותו מועד חברת מדף בבעלות משיבה 3. בין הצדדים סוכם כי עם העברת החברה לידי מישל בוחבוט יחדל רו"ח כספי לשמש כדירקטור בחברה וימונה לחברה דירקטור מטעמו של מישל בוחבוט.

מישל בוחבוט והמבקשת ביקשו לרשום את המבקשת כמנהלת בחברה במקום רו"ח כספי. בהתאם, הגיעה המבקשת למשרדו של רו"ח כספי וחתמה על הודעת המינוי.

ב.       רו"ח כספי לא טיפל ברישומה של חברת אלומיניום, לא שימש כדירקטור בחברה זו ולא החזיק במניותיה, וממילא לא החתים ו/או היה אמור להחתים את המבקשת על מסמכים הקשורים בחברת אלומיניום.

דיון

א.      המבקשת צירפה לתובענה את הודעת המינוי הכוללת פרטים אישיים של המבקשת וחתימה הנחזית להיות חתימת המבקשת (נספח ב).

ב.      טענת המבקשת לפיה לא חתמה על ההודעה האמורה, אינה מהימנה עליי.

ראשית, המבקשת העלתה שתי גרסאות עובדתיות חלופיות מבלי שהצהירה שהעובדות כהוויתן אינן ידועות לה, ובכך יש כדי להטיל ספק במהימנותה של כל אחת מגרסאותיה. אוסיף, כי מהלך זה של המבקשת נוגד את הוראות תקנה 72 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, לפיהן אין לטעון כנגד אותו בעל דין טענות עובדתיות חלופיות, אלא אם כן הצהיר הטוען כי העובדות כהוויתן אינן ידועות לו.

שנית, בחקירתה העידה המבקשת (ש' 13 בע' 6 לפרוטוקול מיום 2.7.07):

"ש.ת. אני לא יודעת אם החתימה הנחזת להיות החתימה שלי על גבי נספח ב לתצהירי, היא חתימתי. הכתובת נכונה וגם מספר תעודת הזהות."

מעדות זו של המבקשת עולה כי המבקשת אינה שוללת אפשרות שחתמה על הודעת המינוי ומשחתימתה מתנוססת על המסמך האמור סביר להניח שחתמה על המסמך.

ועוד. המבקשת הודתה כי החתימה על הודעת המינוי דומה לחתימתה (סעיף 13 לתצהיר המבקשת מיום 6.12.06) אולם נמנעה מלצרף חוות דעת ו/או ראיה אחרת כדי להראות שהחתימה האמורה אינה חתימתה ובכך יש לחזק את מסקנתי שהחתימה על הודעת המינוי היא חתימתה של המבקשת. 

ג.        גרסתה החלופית של המבקשת לפיה חתמה על הודעת המינוי בסוברה שהיא חותמת על מסמכים הקשורים לחברת אלומיניום, אף היא אינה מהימנה עליי.

ראשית, מדובר בגרסה חלופית שעצם העלאתה כגרסה חלופית מעוררת ספק במהימנותה.