1. הנתבעת/המשיבה 2 היא אגודה שיתופית, העוסקת בפועל בניהול ענייני אספקת מים ונושאים מקומיים שונים בקרית חיים. באגודה כ-17400 חברים, והיא פועלת כמעין גוף מוניציפלי. אחת לארבע שנים נבחרת אסיפה כללית של האגודה בבחירות כלליות, וחשאיות. אסיפה זו מכונה: "מורשון האגודה". ביום 17.4.07 התקיימו בחירות. לפי התקנון וגם בהתאם להחלטה מיום 31.12.06 של רשם האגודות השיתופיות, עם סיום הליכי הבחירות יתכנס המורשון לבחירת מועצה לאגודה. הודעה על כינוס המורשון תעשה 7 ימים מראש.
2. ליום הבחירות קדמו הליכים בבית משפט זה (בפני עמיתי השופט רון סוקול), בתיק הפ. 73/07. עיקרה של המחלוקת, שם, היתה בנושא מועד עריכת הבחירות למורשון. בסופו של דיון, ביום 21.2.07, הסכימו, באופן מפתיע, בעלי הדין להשאיר לשיקול דעת בית המשפט את קביעת המועד. השופט קבע, איפוא, את יום 17.4.07 הנ"ל וכן ניתנו על ידיו, במעמד הצדדים, הוראות נוספות באשר לעריכת הבחירות. בכלל אלה נקבע כי "סגירת ספר הבוחרים - 40 יום לפני הבחירות, יהיה ביום 8.3.07". עוד ניתנו, שם, הוראות בדבר פירסום מועד הבחירות, המועד האחרון להגשת רשימות מועדים ופירסום רשימות המועמדים. השופט הורה, כי ועדת הבחירות או מזכיר האגודה ידאגו לפרסם את החלטתו המוסכמת ואת המועדים בהתאם לה, בתוך 48 שעות. אין מחלוקת בין בעלי הדין בפניי, כי פסק הדין המוסכם בהליך הנ"ל קיבל את הסכמת ועדת הבחירות ואת הסכמת כל יתר הנוגעים בדבר. בפועל, ולמעט בסוגיות המתעוררות (בדיעבד) בהליכים הנוכחיים, פעלו הצדדים לפי הפרוטוקול המוסכם האמור.
3. עוד במהלך יום הבחירות נעשתה פניה לבית משפט זה. התובעים בתיק 424/07 טענו כי התברר שישנם מצביעים פוטנציאליים, ששמם אינו מופיע בפנקס הבוחרים, ובנסיבות אלה הורה יו"ר ועדת הבחירות או מזכיר מטעמו, באישורים בכתב, לאפשר למצביעים בכוח אלה להצביע. התובעים ביקשו למנוע אפשרות הצבעה ממי שאינו כלול בפנקס הבוחרים. לפי הסדר מוסכם בין התובעים לבין עורך-דינה של ועדת הבחירות ושל האגודה השיתופית, נקבע, כי פתקי ההצבעה של בוחרים אלה, שאינם מופיעים כזכור בפנקס, יוכנסו למעטפות כפולות וישמרו בנפרד. שאלת גורלן של מעטפות כפולות אלה אמורה להיקבע בהליכים הנוכחיים. בפועל מתברר כי ישנן 95 מעטפות כפולות, כאשר פתקי ההצבעה בהן לא נמנו עד היום. נמסר לבית המשפט, כי בסה"כ נמסרו 112 אישורים למצביעים, ששמם לא הופיע בפנקס הבוחרים, כך שבין פתקי ההצבעה, שבאו במניין על ידי ועדת הבחירות, נמצאים כנראה כ-20 מצביעים כאלה.
4. הבחירות הסתיימו. התוצאות ידועות, אם כי כנראה שטרם פורסמו רשמית, בשל המחלוקת בעניין המעטפות הכפולות.
5. ביום 3.5.07, כאשר ההליך העיקרי בעניין המעטפות הכפולות כבר היה תלוי ועומד בבית משפט זה ואף נקבע לשמיעה, אז' 424/07, הוגש הליך נוסף שעניינו כשרות הבחירות הנדונות. בתיק הפ. 126/07 טוענים מי שהתמודד בבחירות בראש רשימת "איחוד", ורשימה זו, כי פנקס הבוחרים, שפורסם לקראת הבחירות חסר, וחלקי ולכן הוא פסול ולא ניתן היה להסתמך עליו כמשקף את החברים באגודה הזכאים לבחור בבחירות. עמדתם של מבקשים אלה היא כי דין הבחירות להתבטל. ממילא נגזרת מעמדה זו הטענה שאין יותר חשיבות לגורלן של המעטפות הכפולות. לחלופין, נטען, שראוי לספור גם את המעטפות הכפולות. בנוסף לטענות כלפי פנקס הבוחרים טוענים מבקשים אלה לפגמים חמורים במהלך ניהול הבחירות ביום הבחירות.
6. בשים לב למהות העניין, נשמעו ההליכים הנדונים בדרך דיונית מזורזת ומקוצרת. ניתנה הודעה לכל הנוגעים בדבר לרבות כל המתמודדים בבחירות, ולכל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהליכים אלה. עוד נקבע, שההליכים ישמעו לגופם ביום 9/5/07. התייצבו המתמודדים בבחירות. רובם היו מיוצגים ע"י עורכי-דין ולפני הדיון בעל-פה הוגשו לי טענות בכתב מאת מרבית בעלי הדין. באופן מעשי ניתן לראות את כל המתמודדים בבחירות כבעלי דין בשני ההליכים הנ"ל. לפי הצעת בא-כוח ועדת הבחירות והאגודה השיתופית, צורפה (בהסכמה) ועדת הבחירות כבעלת דין בכל אחד מההליכים. כן התייצב לדיון סגן בכיר לפרקליטת מחוז חיפה (אזרחי) בשם רשם האגודות השיתופיות, בשם יו"ר ועדת הבחירות וכבא כוח המדינה. תודתי נתונה לכל עורכי הדין המלומדים, שהתייצבו לדיון והביאו בפני בית המשפט טענות מפורטות, וזאת חרף לוח הזמנים המקוצר, שנכפה בנסיבות העניין.
7. בסופו של יום החלטתי לקבל את העמדה שהובאה בפני בית המשפט על-ידי נציג הפרקליטות. החלטתי לדחות את הבקשה בהמרצת הפתיחה 126/07, לקבל את התביעה בתיק אזרחי 424/07 במובן זה שאני אוסר על ספירת המעטפות הכפולות ועל הכללת פתקי ההצבעה הכלולים בהן במסגרת הקולות הנספרים בבחירות למורשון ואני מורה לוועדת הבחירות ולאגודה השיתופית לכנס את המורשון בהתאם לתוצאות הבחירות שנקבעו ופורסמו עד עתה על-ידי ועדת הבחירות.
8. אני סבור כי ההכרעה מתבקשת בשל הנימוקים העיקריים הבאים:
א. אין כל היגיון בפסק-הדין המוסכם בפני השופט סוקול בדבר קביעת פנקס בוחרים, אם נשמרת גם אפשרות של הצבעה למי ששמו אינו כלול בפנקס זה. מה הטעם לקבוע מועד אחרון לפרסום הפנקס, אם נושא תפקיד זה או אחר באגודה השיתופית יכול להורות לוועדת קלפי לאפשר הצבעה גם למי ששמו אינו מופיע בפנקס הבוחרים? בא כוח ועדת הבחירות והאגודה השיתופית וכן באי כוח המבקשים בהמרצת הפתיחה טענו בלהט בדבר הזכות החשובה של חברי האגודה להשתתף בבחירות למורשון. אין חולק על העיקרון הכללי. עם זאת, מימוש הזכות בא לידי ביטוי בדרך של הכנת פנקס בוחרים ומתן אפשרות לכל המעוניין בכך לבדוק אם שמו מופיע בפנקס או לנקוט בכל צעד מתאים לתיקונו של הפנקס. עצם קיומו של פנקס בוחרים אינו פוגע בזכות החשובה לבחור למורשון. בעלי הדין אינם טוענים, כי לא היה מקום להכין פנקס בוחרים. עמדתם היא, שנפלו טעויות בהכנת הפנקס. אינני בטוח שהובאו בפניי די ראיות לקביעה בדבר ליקויים רבים בפנקס. אפילו היו ליקויים כאלה, הרי הדרך הנכונה היא בנקיטת צעדים לתיקון הפנקס
לפני הבחירות. מכל מקום, תיקון הפנקס אינו יכול להעשות בדרך של מתן אישורים ביום הבחירות על-ידי יו"ר ועדת הבחירות או ע"י מזכיר הוועדה.
ב. לא למותר להדגיש, כי הצעד של מתן אישורים פרטניים לא נעשה על בסיס של הוראה בתקנון האגודה או של החלטה של ועדת הבחירות. פסק-הדין המוסכם של השופט סוקול ואימוצו על-ידי כל הנוגעים בדבר מלמד שמימוש זכות הבחירה יכול להעשות אך ורק על-ידי מי ששמו נכלל בפנקס הבוחרים. לא יתכן שההוראה המפורטת בדבר השלמת פנקס בוחרים עד מועד פלוני, תהפוך, למעשה, לאות מתה בדרך האמורה של הנפקת האישורים.
ג. לא רק שלא התקבלה החלטה מסודרת של ועדת הבחירות בדבר אפשרות הצבעה גם למי ששמו אינו כלול בפנקס הבוחרים, אלא שדבר אפשרות זו כלל לא הובאה לידיעת כלל הבוחרים באופן מסודר. במצב דברים זה, נוצר חשש מסויים בדבר זהותו של מי שניתן בידיו, ביזמת מתמודד בבחירות, האישור בכתב להצביע, הגם ששמו נעדר מהפנקס.
ד. בא כוח ועדת הבחירות והאגודה השיתופית טוען, שמדובר במי ששמם נעדר מהפנקס מסיבות טכניות בלבד. טענה זו אינה לעניין. הכנת פנקס בוחרים משמעותה הכנת רשימה סופית של הזכאים להצביע, הנערכת על בסיס החברים באגודה. כדי לאפשר הצבעה יעילה ומסודרת יש צורך בפנקס בוחרים המונח בפני חברי ועדות הקלפי. זו גם הסיבה שבבחירות רחבות יותר נעשה שימוש בפנקס בוחרים ואין מסתפקים, למשל, ברשימת מרשם האוכלוסין. עוד ברור שיש אפשרות של טעות בפנקס בוחרים כזה. יש אפשרות, למשל, של פטירת מצביעים הכלולים בפנקס. עצם אפשרות הטעות, וגם הוכחה ברורה בדבר טעויות כאלה או אחרות, אינן מביאות לפסילת פנקס הבוחרים. נקבע מועד להכנת הפנקס, כדי לאפשר תיקונו בדרך מסודרת לפני יום הבחירות. הבחירות עצמן צריכות להתבצע לפי הפנקס כפי שהוא במועד זה. דרך של הוספה סלקטיבית של בוחרים, לפי החלטות אד-הוק של ממלאי תפקיד בעלי עניין, אינה אפשרית והיא מנוגדת הן לעקרונות כלליים והן לדרך הספציפית שנקבעה בעניין הנוכחי.
ה. עורך-דינה הנכבד של רשימת איחוד טען בהרחבה, כי בענייננו חסרות הוראות ברורות ומפורטות בתקנון האגודה, בהחלטות רשם האגודות השיתופיות ובאלה של ועדת הבחירות, בדבר האפשרות של ערעור על נתונים שבפנקס הבוחרים ומתן החלטות מסודרות בהקשר זה. אני מסכים עם הטענה הכללית בדבר הצורך בהוראות ברורות וחד משמעיות. אין ספק שיש מקום לשיפור הוראות התקנון בקשר להליך הבחירות. אינני מקבל, עם זאת, כי העדר הוראות מפורטות כפי שעורך-הדין הנכבד היה רוצה לראות, מביא בהכרח למסקנה של בטלות הבחירות ופנקס הבוחרים כולו.
ו. שימת ליבי הופנתה לסעיף 17(ג)(3) לתקנון האגודה הנדונה ולפיו "בבחירות יהיו רשאים להשתתף רק אלה שאושרו בתור חברי האגודה, לפחות 40 יום לפני הבחירות". עוד יש להצביע על סעיף 46 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה) תשל"ה-1975 המורה לוועד האגודה להמציא לוועדת קלפי, לא יאוחר משלושה ימים לפני יום הבחירות, "את רשימת חברי האגודה הזכאים להצביע". כפי שציין בא כוח המדינה, שילוב הוראות אלה, יחד עם הפרוטוקול המוסכם בפני השופט סוקול מבסס את המסקנה, כי ראוי וניתן היה להכין בענייננו פנקס בוחרים וממילא ראוי לאפשר השתתפות בבחירות
רק למי ששמו נכלל באותו פנקס,
קודם ליום הבחירות.
ז. באשר לטענות שעניינן פגמים בפנקס הבוחרים או בדרך ניהול הבחירות, הרי אינני סבור שהן ראויות להישמע. לא רק שמדובר במקרים שוליים, שניתנה לכל אחד מהם תשובה בטענות בכתב מטעם המש' 4-5- בהמרצת הפתיחה (הוגש: 8.5.07) שהובאו בפניי, טענות שנתמכו בתצהירים שחקירה עליהם לא התבקשה, והמקובלות עליי בהקשר האמור, אלא שבכל הנושאים האלה מדובר בפגמים וליקויים שהיו קיימים או ניתן היה לעמוד עליהם עוד קודם ליום הבחירות. בכל מקרה, לוקים הטוענים בהקשר זה (המבקשים בה"פ 126/07) בשיהוי בלתי מוסבר. בשל מעמדם של הטוענים יש לקבל לגביהם גם את טענת המניעות.
ח. פנקס הבוחרים היה מוכר היטב למי שעמד בראש הוועד הממונה והוא ראש אחת הרשימות המתמודדות. בעלי דין אלה היו צד להליך בפני השופט סוקול. חשיבות הכנת פנקס הבוחרים היתה ידועה להם היטב. לכל המאוחר ביום הבחירות נודעו למבקשים האמורים הפגמים הנטענים על ידיהם כיום בפנקס הבוחרים. מדוע לא פנו בהזדמנות הראשונה לוועדת הבחירות, לרשם האגודות השיתופיות או לביהמ"ש? מדוע, חרף פגמים נטענים אלה, המשיכו בניהולן של הבחירות? לא ניתן, בנסיבות אלה לקבל פניה כה מאוחרת בעניין זה לביהמ"ש.
ט. דברים דומים יפים גם לטענות באשר לדרך ניהולו של יום הבחירות. גם כאן היו, ללא ספק, כל העובדות בידיעת הנוגעים בדבר לפחות מאז יום הבחירות. המבקשים בהפ 126/07 אינם חברי אגודה אלמונים. הם ועורך-דינה של ועדת הבחירות והאגודה השיתופית מעורים היטב בהכנת הבחירות. המבקש 2 בהמרצת הפתיחה הועמד לפי החלטת רשם האגודות השיתופיות בראש הוועד הממונה של האגודה. סביר להניח שהעובדות הרלבנטיות היו בידיעתם זה מכבר. אין זה מתקבל על הדעת שמי שנטל חלק פעיל בהכנת הבחירות, יוכל להישמע, לאחר שנודעו תוצאות הבחירות, בטענה שראוי היה להכין את הבחירות ולארגן אותן בדרך ראויה יותר. ועדת הבחירות ועורך-דינה כופרים בטענת הליקויים בניהול הבחירות עצמן, ובמהלך הדיון בע"פ הסכים למעשה עו"ד ניר נחום שטען בעניין זה, כי הוא מקווה שבעקבות תיעוד כתוב שיומצא לו בעתיד (ואינו נמצא בידיו כיום, וגם אין הסבר מדוע לא דאג להימצאותו בידיו עד היום), יוכל לבסס טענותיו בהקשר זה. ברור, איפא, שכיום אין לטענות בהקשר זה תשתית עובדתית של ממש.
ב-ע"א 94/94
דוד שוקר נ' ועדת הבחירות למועצה המקומית בני עייש פ"ד מח(5), 183, 188-189 צויין שאין זה מתקבל על הדעת שלאחר קיום הבחירות יבקשו לערער עליהן בהסתמך על טענה בדבר ליקויים בשלב המוקדם.
י. הכללים הנוגעים לשיהוי בכל הקשור לבחירות ידועים היטב.