מבוא - הבקשות, הצדדים ורקע עובדתי, בקליפת אגוז
1. לפני בקשה לביטול פסק בורר (הפ"ב 22947-04-12) ובקשה לאישור פסק בורר (הפ"ב 38264-03-12), אשר הדיון בהן אוחד לאחר שפסק דין שניתן במסגרת הבקשה לאישור פסק הבוררות, בוטל.
2. מבקש הביטול, רם דבורי (להלן:"המבקש"), הינו הבעלים והמנהל של חברת גבים ר.ד. בע"מ ושל חברת דורמ חברה לעבודות סלילה ופיתוח בע"מ, העוסקות, בין היתר, ביזמות בתחום הנדל"ן (להלן:"החברות"). המבקש, באמצעות החברות הנ"ל, התקשר בהסכמים למתן שירותי יעוץ עם המשיבה, מע"צ - החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ (להלן:"המשיבה" או "מע"צ"), שהינה תאגיד סטטוטורי שהוסמך לפעול בכל הנוגע לתכנון, ביצוע ואחזקה של רשת הכבישים הארצית.
3. הרקע לסכסוך בין הצדדים מתמקד בסעיף 14.2 של הסכמי היעוץ העוסקים ב"ניגוד עניינים" וקובעים
:"נתן היועץ למעצ שירותי ייעוץ בקשר עם פרויקט מסויים לא יעניק היועץ או מי מטעמו כל שירות בקשר עם הפרויקט, לרבות יעוץ חישוב כמויות עריכה או בדיקת חשבונות, פיקוח או כל שירות אחר הקשור, במישרין או בעקיפין, לפרוייקט לכל אדם או גוף המשתתף בפרוייקט כאמור או הקשור אליו".
לטענת המבקש, סעיף זה חל אך ורק בתוך התקופה החוזית, על כן פנייתה של מע"צ לקבלני ביצוע להימנע מלהשתמש בשירותיו, נעשתה שלא כדין ומבלי שיש לכך עיגון בהסכמי היעוץ ובשל כך נגרמו לו נזקים ישירים ועקיפים. מנגד, מע"צ טענה כי המבקש היה מנוע, מכח סעיף 14.2 להסכמי היעוץ, מלתת שירותי יעוץ לכל גורם אחר לגבי פרוייקטים בהם שימש כיועץ של מע"צ וזאת גם לאחר סיום תקופת ההתקשרות.
4. המבקש הגיש כנגד המשיבה תביעה לפיצויים בגין פגיעה נטענת בפרנסתו ויכולתו לעבוד בתחום ענף התשתיות בישראל, תוך גרם הפרת הסכמים עם צדדים שלישיים. לטענת המבקש, המשיבה גרמה לפגיעה בזכות היסוד המוקנית לו על פי חוק יסוד: חופש העיסוק וביצעה כלפיו עוולה על פי סעיף 3 לחוק עוולות מסחריות התשנ"ט- 1999.
המשיבה הגישה תביעה שכנגד במסגרתה טענה כי המבקש הפר את הסכמי היעוץ ועתרה לחייבו בפיצויים מוסכמים בגין הפרת הסכמי היעוץ וליתן צו מניעה קבוע נגד המבקש או מי מטעמו, להימנע ממתן שירותי יעוץ בפרוייקטים בהם שימש כיועץ של מע"צ.
5. הצדדים הסכימו להעביר את ההכרעה בסכסוך לבוררות בפני כב' השופט (בדימוס) יעקב שמעוני (להלן:"הבורר"), אשר שימש קודם לכן כמגשר בין הצדדים וחתמו לצורך כך על הסכם בוררות (נספח 4 לבקשת הביטול, להלן:"הסכם הבוררות").
6. ביום 14.3.12, ניתן על ידי כב' הבורר, פסק בוררות (להלן:"פסק הבוררות"), על פיו תביעתו של המבקש כנגד מע"צ נדחתה ואילו התביעה הנגדית של מע"צ, התקבלה בחלקה, באופן שהמבקש חוייב לשלם למע"צ, סך של 142,578 ש"ח, כפיצויים מוסכמים בגין הפרת ההתחייבות להמנע מניגוד עניינים. כן ניתן כנגד המבקש צו מניעה קבוע האוסר עליו או על מי מטעמו, ליתן שירותי יעוץ לגבי פרוייקטים בהם שימש כיועץ של מע"צ. בנוסף חוייב המבקש בתשלום הוצאות הבוררות בסך של 62,000 ש"ח בתוספת מע"מ וכן שכר טרחת עו"ד, בסך של 75,000 ש"ח.
7. המבקש עותר לבטל את פסק הבוררות על כל הסעדים שניתנו מכוחו ולחלופין להורות על ביטול חלקי של פסק הבוררות.
המשיבה מתנגדת לבקשת הביטול ועתרה, עוד בטרם הגשת בקשת הביטול, לאישור פסק הבוררות.
טענות המבקש
8. המבקש טוען כי לא הפר אף התחייבות מהתחיבויותיו על פי הסכמי היעוץ ולא עשה שימוש במידע כלשהו השייך למשיבה. לטענת המבקש, נוכח קביעת הבורר כי המשיבה לא השכילה להוכיח קיומו של "סוד מסחרי", אין למשיבה כל אינטרס בר הגנה לצורך פרשנות סעיף "ניגוד העניינים" בהסכמי היעוץ, כבעל תוקף לאחר תום תקופת ההתקשרות החוזית. המבקש טוען כי הכרעתו של הבורר כי אין למשיבה "סוד מסחרי" וכי המבקש לא הפר את התחייבותו לשמירת סודיות, אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם הפרשנות שניתנה על ידו לסעיף 14.2, להסכמי היעוץ הדנים ב"ניגוד עניינים", כחלים לאחר תום התקופה החוזית.
המבקש טוען כי שגה כב' הבורר משחייב אותו בתשלום סך של 142,578 ש"ח, כפיצויים מוסכמים, מקום בו לא הובאה כל ראיה ולא הוכח קיומו של נזק כלשהו.
המבקש טוען כי טעה הבורר בכך שחייב אותו בכלל הוצאות הבוררות וזאת בניגוד להוראת סעיף 4.8 להסכם הבוררות בו נקבע מפורשות כי
:"בכל מקרה החברה הלאומית לדרכים תישא ב-80% משכר טרחת הבורר, ואילו רמי דבורי ישא ב- 20% משכר טרחת הבורר".
המבקש מוסיף וטוען כי יש לבטל את פסק הבוררות בשל אי עריכת פרוטוקול כנדרש ומציין כי הקלדת עדותו החלה כשעתיים לאחר תחילתה כך שמרבית עדותו לא באה לידי ביטוי בפרוטוקול.
לפיכך, טוען המבקש כי יש לבטל את פסק הבוררות משהבורר נטל לעצמו את הסמכות לפסוק בעניינים בהם לא הוסמך; ניהל פרוטוקולים חסרים ובלתי שיוויוניים, תוך פגיעה בזכויות המבקש ומשלא פרש את סעיף ניגוד העניינים כחל רק תוך כדי התקופה החוזית.
טענות המשיבה
9. המשיבה טוענת כי דין בקשת הביטול להדחות משהמבקש לא הצביע על עילת ביטול כלשהי על פי סעיף 24 לחוק הבוררות, התשכ"ח - 1968 (להלן:"חוק הבוררות" או "החוק").