ה"פ
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
|
9210-07-11
04/07/2013
|
בפני השופט:
אברהם יעקב - סג"נ
|
| - נגד - |
התובע:
אפרת גוטליב
|
הנתבע:
1. אוהד הראל
2. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (סניף הרצליה פיתוח 051)
3. מילר מרדכי
4. אסתר מילר
5. עמית ריש
6. רחלי גנון
7. חיים ויליאם(סעדון)
8. דליה סעדון
9. אורי אבירם
10. אייל מליקובסקי
11. מיכאל שקד
12. זהבה שקד
13. ירון ורד לויזון
14. רוזי לויזון
15. מיכה צופר
16. שרה ציפד
17. גחמן סלע
18. שרה סלע
19. אלחנן שמואל היימן
20. פנינה היימן
21. הלל שמואל אידלשטין
22. חנה אידלשטין
23. גילה לפידות
24. משולם מאירי
25. אלכסנדר שטרן
26. נורית שטרן
27. מנחם שדה
28. ציפורה שדה
29. נעם צפריר
30. נורית בת שחר צפריר
31. שמעון גיל
32. יצחק מאיר פרי
33. סוזגה פרי
34. יעקב כספי
35. אתני כספי
36. שלמה נתיב
37. ליאורה נתיב
38. משה קרם
39. מינה קרם
40. יצחק יזרעאלי
41. בטסי יזרעאלי
42. צבי סגל
43. ורדה סגל
44. אברהם חורש
45. תמר חורש
46. מיכאל סולשניק
47. סופיה סולשניק
48. בני בינאמהר
49. פולה בינאמהר
50. בריאן ווין ברמן
51. תרזה עמיצור ברמן
52. פרנסואה רובין
53. אורה רובין
54. דן גורן
55. רות רבקה גורן
56. פרי שחף
57. נורית שחף
58. בוריס קוגנזון
59. בלה קוגנזון
60. צבי הררי
61. זהבה הררי
62. משה כהן
63. יעל כהן
64. מיכאל טרנבסקי
65. סטלה ליטינסקי
66. מיכאל יורובסקי
67. ליובוב יורובסקי
68. שלמה חייקין
69. חוה חייקין
70. ברוד ביימן
71. אדריאנה דומיניק בירמן
72. יצחק זיסמן
73. אבלינה זיסמן
74. ראובן כהן
75. דגנית כהן
76. גיאורגה ניאגו
77. דב פרימוביץ
78. מינה פרימוביץ
79. שאול פסטרנק
80. אסתר נעמי פסטרנ
|
| פסק-דין |
זוהי תובענה בה עותרת המבקשת להורות על רישומה כבעלת מלוא הזכויות בדירה ברחוב השקד 6/2 בראשון לציון, הידועה גם כגוש 3926 חלקה 108/2 (להלן:-"
הדירה"), כשהן נקיות מכל שיעבוד, עיקול או כל זכות שהיא למי מהמשיבים, למעט משכנתה שנרשמה לזכות המשיב 2 (להלן:-"
הבנק") לפי שטר שמספרו 37832/1 מיום 10.9.08.
כן מבוקש שינתן סעד הצהרתי שלמשיב 1 (להלן:-"
המשיב") אין כל זכות בדירה ומשכך יש להורות על מחיקת רישום זכויותיו בה.
עוד מבוקש ביטול צווי העיקול הזמניים וצו המניעה שהוטלו לטובת המשיבים 3-87 (להלן:-"
הנושים") על זכויות המשיב בדירה.
1.
רקע
(א) המבקשת והמשיב נישאו ביום 6.9.07 והתגרשו ביום 12.1.11.
ביום 30.4.08 חתמו המשיב וחברו, לירן פדר (להלן:-"
מר פדר"), על הסכם לרכישת הזכויות בדירה וביום 13.5.08 נרשמה לטובתם הערת אזהרה. לאחר זמן מה הודיע מר פדר למשיב שהוא מעוניין להשתחרר מעסקת רכישת הדירה. משכך, פנה המשיב לאביה של המבקשת (להלן:-"
האב") בכדי שיסייע לו לרכוש את זכויותיו של מר פדר בדירה. המשיב סיפר לאב כי בכוונתו לחלקה למספר יחידות שבאחת מהן יתגורר יחד עם המבקשת ואת שאר היחידות ישכיר לשוכרים שונים. בסיועה של אימו של המשיב, הורי המבקשת, משכנתה מהבנק וסכום ששולם למשיב על ידי משרד הביטחון לרגל נישואיו (אביו של המשיב נפל במסגרת שירות צבאי) - רכש המשיב את מלוא הזכויות בדירה ואלו נרשמו על שמו. לטובת הבנק נרשמה משכנתה בסך של 560,000 ש"ח.
(ב) ביום 4.8.09 העביר המשיב את זכויותיו בדירה למבקשת בעסקת מתנה. העסקה דווחה לרשויות המס וניתנו אישורי מס לצורך ביצועה. לימים, ניתן פסק גירושין בין המבקשת למשיב בו גם נקבע כי הזכויות בדירה יועברו במלואן למבקשת בתמורה לוויתור מצידה על תשלומי מזונות ילדם המשותף.
(ג) משכך, ביום 30.1.11 נרשמה לטובת המבקשת הערת אזהרה בלשכת רישום המקרקעין, על זכויות המשיב בדירה. המבקשת לא הצליחה להעביר על שמה את זכויות המשיב בדירה מפני שרשומה משכנתה על זכויותיו לטובת הבנק שסירב לתת הסכמתו להעברת הזכויות בדירה על שמה כמו גם הסבת המשכנתה על שמה. הבנק אף רשם ביום 24.2.11 עיקול לטובתו על זכויות אלו במסגרת תא"ק 30763-02-11 בה נתבע המשיב כערב לחוב של חבר. המבקשת הגישה ביום 9.3.11 בקשה לבית משפט השלום בתל אביב למחיקת צו עיקול זה.
(ד) ביום 13.3.11 הגישו הנושים תובענה ובקשה לעיקול זמני במעמד צד אחד נגד המשיב לבית משפט השלום בתל אביב בתיק 23011-03-11 מבלי שהמבקשת צורפה כצד להליך. בתובענה נטען כי שילמו שכר טירחה לחברה בבעלות המשיב בכדי שתשווק דירות נופש ברשותם ותמכרם, אך החברה לא עשתה כן ולא השיבה כספם. כב' הרשם יוחנן גבאי החליט שעד למתן החלטה אחרת ירשם צו מניעה על זכויות המשיב בדירה. ביום 23.3.11 הגישה המבקשת בקשה לביטול צו המניעה וכב' הרשם הציע שמאחר שלא ניתן לברר את שאלת הבעלות בדירה במסגרת ההליך שלפניו, יודיעו הצדדים האם הם מסכימים כי המבקשת תפנה לבית המשפט המוסמך שיכריע בשאלת הבעלות בדירה. ביום 30.5.11 הורה בית המשפט על מתן צו עיקול זמני על זכויות המשיב בדירה.
(ה) המבקשת הגישה ביום 6.7.11 את התובענה דנן ובקשה דחופה למתן צו זמני במעמד צד אחד להימנע מעשיית כל דיספוזיציה בדירה והבקשה נקבעה לדיון למחרת היום לפני כב' הנשיאה גרסטל. בהמשך התיק הועבר לטיפולי. המשיב הגיש ביום 16.11.11 כתב תשובה לתובענה בה טען שיש לקבל התובענה. הנושים הגישו כתב תשובה מטעמם ביום 23.10.11 במסגרתו טענו שאין לבטל את העיקולים הרשומים לטובתם על הדירה אף שנרשמו לאחר שנרשמה הערת האזהרה לטובת המבקשת. בדיון לפני שהתקיים ביום 12.9.11 הסכימו הצדדים כי המבקשת תשלם לבנק, כתנאי להסכמתו להעברת הזכויות בדירה על שמה, סכום של 50,000 ש"ח וימחק העיקול שנרשם לטובתו וההליכים ימשכו אך בין המבקשת לנושים. המבקשת שילמה האמור לבנק ונרשמה כלווה של המשכנתה במקום המשיב.
(ו) ביום 8.11.11 הגיש הבנק תביעה נגד המשיב בבית משפט השלום בתל אביב (תא"ק 1130-11-11) בגין חוב שלא נפרע על ידו בחשבון שניהל בבנק. במסגרת התביעה, הגיש הבנק בקשה למתן צו עיקול זמני על זכויות המשיב וזה ניתן ביום 27.11.11. בדיון שהתקיים לפני ביום 8.2.12 ביקשה המבקשת את הסרת העיקול מתוקף ההסכמה אליה הגיעו הצדדים בדיון הקודם לפיה ימחקו העיקולים שהטיל הבנק על הנכס. משדובר בעיקול שהוטל במועד מאוחר להסכמה הדיונית, בקשתה נדחתה והתיק נקבע לחקירת מצהירים.
לאחר שנחקרו מצהירי הצדדים והוגשו סיכומיהם הגיעה העת ליתן פסק דין.
2.
טענות הצדדים
טענות המבקשת:
(א) המבקשת טוענת שהדירה נרכשה בסיוע כלכלי מצד הוריה בסך של 132,000 ש"ח. המבקשת מתארת כיצד לאחר שעזב המשיב את הדירה גילתה שישנו פיגור בתשלומי המשכנתה ופנתה לאביה שיסייע לה לשלם את החוב שנוצר. ביום 21.2.11 נחתם הסדר חוב מול הבנק בו עומדת המבקשת עד היום בסיועם של הוריה. כיום המבקשת מתגוררת יחד עם בנה בדירה, והיא הנושאת בעול תשלומי המשכנתה.
(ב) ממשיכה המבקשת וטוענת, שהמשיב העביר לה ביום 4.8.09 את זכויותיו בדירה והאישורים על כך הוצאו ביום 14.9.09. לאחר מכן, בהסכם הגירושין שאושר על ידי בית הדין הרבני ביום 12.1.11, הוסכם כי הזכויות בדירה יועברו במלואן על שמה בתמורה למזונות ילדם. המבקשת מסבירה את הדחיפות בהליך הגירושין (אלו אושרו בו ביום שהגיש המשיב את הבקשה לגירושין לבית הדין הרבני), מהטעם שהמשיב עתיד היה לעזוב את המדינה למשך זמן בלתי ידוע והיא פחדה להישאר עגונה.
(ג) לבסוף טוענת המבקשת שלא הוכח כי המשיב והיא חברו בכדי להבריח את נכסי המשיב מפני נושיו: הסכם המתנה מכוחו נרשמה הערת האזהרה, נחתם למעלה משנתיים וחצי טרם ניתן צו העיקול הראשון ומשכך, ניכר כי העברת הזכויות לא נעשתה למראית עין.
(ד) המשיב מצטרף לטענות המבקשת ומסביר כי מלכתחילה הדירה נרשמה על שמו בלבד במקרה, ומיד כשהתבקש על ידי הוריה של המבקשת לרשום הזכויות בדירה גם על שמה - פעל לעשות כן. כמו כן, תשלומי המשכנתה שולמו על ידי המבקשת ועל ידו במהלך חייהם המשותפים ועת נפרדו, החל האב לשאת בהם. העברת הזכויות על שם המבקשת לא נעשתה במטרה להבריח את נכסיו, כך גם גירושיהם לא בוצעו אך למראית עין. כמו-כן, כל טענות שיש לנושים נגדו אינן מצדיקות הרמת "המסך המשפטי" בין עסקיו לבין נכסיו האישיים, לדוגמת הדירה.
טענות הנושים: