האם אחזקת מניותיה של חברה כמופיע ברישומי רשם החברות, משקפת את המציאות, אם לאו? זו השאלה המרכזית העומדת להכרעה.
העובדות
1. חברת ר.ג. שופינג בע"מ (להלן: "
החברה") נוסדה ביום 21.6.06. הון המניות הרשום שלה הוא 100,000 מניות. עם הקמתה, הוקצו לבעלי מניותיה 20,000 מניות, כדלקמן: למשיבה 1 - 19,800 מניות; למר יהודה עמר - 100 מניות; למר זאב עמר - 100 מניות. לשון אחר: ההון הרשום של החברה הינו 100,000 מניות ואילו ההון המונפק היה בעת ההיא 20,000 מניות.
2. ביום 30.6.08 החליטה החברה לקבל הלוואה, להקצות 20,000 מניות נוספות מן ההון הרשום (נספח א' לתובענה) ולמנות את עו"ד הלל וקסלר לתפקידים אחדים בחברה, ובהם דירקטור יחיד (במקום הדירקטוריון הקיים) ומנהל החברה. בהמשך להחלטה זו, נכרתו ביום 3.7.08 שני חוזים, כדלקמן:
(א)
חוזה הלוואה בין המבקשת (להלן: "
אמילי טריידינג") לבין החברה (ראו נספח ג' לתובענה. להלן: "
חוזה ההלוואה הראשון").
בחוזה זה, התחייבה אמילי טריידינג להלוות לחברה סכום של מיליון ש"ח (במט"ח), כפוף לבדיקת נאותות, תמורת קבלת 20,000 מניות של החברה. אמילי טריידינג (ראו המבוא לחוזה ההלוואה הראשון). החוזה מכיל הסכמה של הצדדים לו כי "
לא יבוצעו הקצאות נוספות מעבר ל-40,000 [המניות]
המוקצות ללא הסכמת הצדדים" (המבוא לחוזה ההלוואה הראשון). הסכמה נוספת הייתה ש"
כל מניות צד ב (החברה. מ' י')
ומניות צד א (אמילי טריידינג. מ' י')
יוחזקו בנאמנות בידי עו"ד וקסלר ... למשך 24 חודשים ..." (סעיף 12 לחוזה ההלוואה הראשון).
(ב)
חוזה להקצאת מניות, בין אמילי טריידינג, החברה וכן המשיבים 1 ו-2 (נספח ב' לתובענה. להלן: "
חוזה הקצאת המניות").
במבוא לחוזה זה אמנם נאמר כי החברה נכונה להקצות לאמילי טריידינג 50% ממניותיה עבור ההלוואה (לכאורה - 50,000 מניות), אך כולי עלמא לא פליגי כי הכוונה הייתה לכך שאמילי טריידינג תהא בעלת 20,000 מניות מתוך ההון הרשום והמונפק, שהוגדל מ-20,000 מניות ל-40,000 מניות. חוזה הקצאת המניות קבע כי החברה וכן המשיבים 1 ו-2 יישאו באחריות בלעדית לכל חובות החברה (סעיף 10 לחוזה) וכן שהחברה לא תבצע הקצאת מניות כלשהיא ללא הסכמת אמילי טריידינג (סעיף 20 לחוזה).
מצב מניות החברה לאחר ההתקשרות החוזית המתוארת היה כדלקמן: הון רשום 100,000 מניות; הון מונפק (או נפרע) - 40,000 מניות; הון בלתי מונפק - 60,000 מניות.
3. לימים, נכרת חוזה הלוואה בין המשיב 3 לבין החברה והמשיבים 1 ו-2 (ראו נספח ו' לתובענה. להלן: "
חוזה ההלוואה השני"). עיקרי חוזה זה הם אלה: המשיב 3 ילווה לחברה סכום של 1,750,000 ש"ח (סעיף 9 לחוזה ההלוואה השני) ולהבטחת החזר ההלוואה, תקצה החברה 24.75% ממניותיה למשיב 3 (סעיף 23 לחוזה ההלוואה השני). המשיב 3 התחייב לחתום על "
ייפוי כוח בלתי חוזר לעו"ד וקסלר הלל להעברת כל המניות לנאמנותו ..." (סעיף 24 לחוזה ההלוואה השני). החברה התחייבה כי לא תבצע הקצאת מניות כלשהי ללא הסכמת בעלי המניות (סעיף 26 לחוזה ההלוואה השני). המשיבים 1 ו-2 התחייבו להמציא את החלטת האסיפה הכללית המאשרת את שיעור ואופן הקצאת מניות החברה (סעיף 16 לחוזה ההלוואה השני. ראו גם סעיף 8 (ד) לחוזה זה), אך זו לא הומצאה מעולם. חוזה ההלוואה השני נושא תאריך 26.1.09, אך בפועל נחתם הוא רק ביום 23.3.09.
4. עובר לחתימה על חוזה ההלוואה השני, החליפו החברה, אמילי טריידינג והמשיבים 1 ו-2 מסמכים שונים, וביניהם אלה:
(א) פנייה מטעם מנהל החברה (עו"ד וקסלר) מיום 19.1.09 אל אמילי טריידינג, ובה הודעה שזה לשונה:
"חברת הנרי קנול מתכוונת לבצע מכירת מחצית מניותיה ליואל לוי באמצעות הקצאת מניות. ההצעה היא כי יוקצו מניות כך שליואל לוי מצד אחד ולהנרי רות קנול יחד עם האחים עמר מצד שני יהיו מניות באותו יחס כאשר אמילי שומרת לעצמה 50% ממניות החברה.
למען הסר ספק תבוצע הקצאה של 20,000 מניות ליואל לוי ו 20,000 מניות לאמילי טריידינג. בסוף ההקצאה ליואל יהיה 25% מהמניות להנרי רות 25% ואמילי תמשיך עם 50% מהמניות. על אף מבקש אישורך גם בכתב חתימתך על מסמך זה מהווה אישור להקצאה" (השיבוש - במקור).
מסמך זה (נספח ז לתובענה) נחתם בידי נציג אמילי טריידינג, מר א' גולדרייך. הלה הוסיף בכתב יד בשולי המסמך את המלל הבא: "
ההקצאה החדשה צריכה להיות אמילי טריידינג 39,600 הנרי רות קנול 19,600 יואל לוי 19,600 הלל וקסלר 800 עמר 200. סה"כ 80,000".
(ב) מסמך שיצא תחת ידי המשיב 2 אשר משקף את אומד דעתו לגבי מצב האחזקות בחברה לאחר ההקצאה הצפויה (נספח ח' לתובענה). בעלי ההון, על פי המצוין במסמך, הם אלה: אמילי - 3,000,000 ש"ח; הנרי קנול - 1,500,000 ש"ח; יואל לוי - 1,500,000 ש"ח.
5. המשיב 3 העביר את כספי ההלוואה (1,750,000 ש"ח) לחברה במועד כלשהו, עובר ליום 19.4.09. מתוך סכום זה, הועבר סכום של מיליון ש"ח לפקודת המשיב 2 (ראו נספח יא לתובענה).
6. ביום 23.7.09 נערכה ישיבת הנהלת החברה, במעמד נציג אמילי טריידינג, המשיבים 2 ו-3 ועו"ד וקסלר. במהלך הישיבה הוחלט
לבטל את חוזה ההלוואה השני. המשיב 2 התחייב, בשם המשיבה 1, להחזיר לחברה את כל כספי ההלוואה. הוחלט כי "
עם השבת הכספים חלקה של [המשיבה 1]
ב[חברה]
יחזור לקדמותו (49.5% ממניות החברה)" (סעיף 2 להחלטה) וכי "
לאחר השבת הכספים ל[משיב 3]
תבוטל הקצאת המניות אשר בוצעה עבורו בגין ההלוואה" (סעיף 3 להחלטה). החלטה זו נותרה על הנייר בלבד ולא יצאה מעולם לפועל.
7. ביום 18.10.09 נערך דו"ח הקצאת מניות על ידי מנהל החברה (ראו נספח א לתשובת המשיבים 1 ו-2). דו"ח זה מצביע על כך שביום 18.10.09 הקצתה החברה 40,000 מניות, כדלקמן: 20,000 מניות לאמילי טריידינג; 20,000 מניות למשיב 3, וקיבלה 40,000 ש"ח במזומן. הדו"ח הוגש לרשם החברות סמוך לאחר מכן.