פסק-דין בתיק ה"פ 53310-01-12

בפניי תובענה למתן סעד הצהרתי על פיו המבקשים הנם בעלים של כל זכויות החכירה לדורות בנכס הידוע כמגרש מס' 555, תכנית 130/1/3, הנמצא ברח' ההגנה 15 א' באריאל (להלן - הנכס), אשר רשום כעת על שם מר מזרחי עזרא, משיב פורמלי מס' 40, וכי אין זולתם כל בעלים אחר בזכויות אלו, וכי למשיבים אין כל זכויות בנכס; כי זכויות המבקשים גוברות על זכויותיהם של המשיבים, מכוח הסכם גירושין עם מר עזרא מזרחי, מיום 14.5.95, אשר אושר בבית המשפט ביום 26.6.95 וכי עיקולים אשר נרשמו לאחר מועד זה על זכויות מר מזרחי בנכס, נעדרי תוקף; בהתאם, מבוקש להורות למשיב מס' 39 למחוק את העיקולים הרשומים על הנכס, להעביר את הזכויות הרשומות במחצית הנכס משם מר מזרחי, לשמם של המבקשים, כשהן נקיות מעיקולים, כך שעל שם מבקשת מס' 1 יירשמו חמש שמיניות מהזכויות בנכס, ואילו על שם כל אחד מהמבקשים מס' 2-4 תירשם שמינית מהזכויות בנכס.

זכויות החכירה לדורות בנכס הנדון רשומות כיום על שם המבקשת 1 ומשיב 40, שהיו נשואים זה לזו עד שנת 1995. לפני שנים רבות, כנטען בבקשה, עלו היחסים בין מבקשת 1 ומשיב 40 על שרטון, וביום 14.5.95 חתמו על הסכם גירושין, אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 26.6.95, במסגרת ת"א (תל-אביב) 1258/95. על פי האמור בסעיף 5א להסכם הגירושין, זכויותיו של משיב מס' 40 בנכס (מחצית הדירה) עוברות לאישה, מבקשת מס' 1, ולילדים, מבקשים מס' 2-4, בחלקים שווים. מאז הסכם הגירושין ועד עתה, לא נרשמה העברת הזכויות, כך שעל פי המרשם, מחצית הזכויות בנכס הן על שם משיב מס' 40.

עתה מעוניינים המבקשים להסדיר את רישום זכויותיהם על פי הסכם הגירושין. במסגרת זו, מבקשים הם להסיר את העיקולים שנרשמו על זכויותיו של משיב מס' 40, לאחר מועד הסכם הגירושין. בתובענתם מציינים המבקשים, כי עיקולים אשר נרשמו לפני הסכם הגירושין - עיקוליהם של משיבים מס' 1, 36 ו-38 - ניפדו וניתנו הסכמות מעקלים אלו לסעד המבוקש בתובענה, ובכל הנוגע למשיבה מס' 38, אף הוגשה הודעה משלימה בעניין זה מטעם בא כוחה במהלך התקופה בה הייתה התובענה תלויה ועומדת, המאשרת הסכמתה של משיבה זו לסעד המבוקש בתובענה. כך גם ניתנו הסכמותיהם או הודעה אודות אי התנגדות והותרה לשיקול דעת בית המשפט מטעמם של משיבים מס' 3, 4, 7, 12, 13, 18, 23-28, 33 ו-35. יתר המשיבים, למעט משיבה מס' 16, לא הגישו תגובה ולא התייצבו לדיון.

נזקק, אפוא, להתנגדותה של משיבה מס' 16.

טיעונם של המבקשים בדבר בטלות העיקולים שנעשו על זכויות משיב מס' 40 בנכס, לאחר ההסכם שאושר וקיבל תוקף של פסק דין ביום 26.6.95 נסמכת על ההלכה שנפסקה בע"א 189/95, בנק אוצר החייל בע"מ נ' מזל אהרונוב, פ"ד נג(4) 199 (להלן - הלכת אהרונוב), על פיה זכותו של רוכש שטרם רשם את הזכויות בנכס על שמו, גוברת על זכותו של מי שניתן לזכותו צו עיקול, מאוחר למועד ההסכם בדבר העברת הזכויות. לטענת משיבה מס' 16, בע"א 11502/05, אילנה לאניאדו נ' הולנד ישראל בע"מ (פורסם במאגרים; 24.2.08), נפסק כי שונה דינו של מי שהזכות שהועברה לו ניתנה ללא תמורה, במתנה, מדינו של רוכש זכות בתמורה, ובמקרה של העברת זכות שלא בתמורה, פחותה עוצמת האינטרס המוגן של מקבל הזכות. לטענתה, ההסכם העניק למבקשים את זכויות משיב מס' 40 בנכס, שלא בתמורה, ובהתאם, יש להורות כי זכותם של המעקלים גוברת על זכויות המבקשים.

דין הטענה להידחות. מבלי להתייחס להיקף תחולתה של הלכת ע"א 11502/05 על מקרים שונים בהם הוענקה זכות שלא בתמורה, אינני סבורה כי יש לסווג את הסכם הגירושין נושא תובענה זו כהסכם להעברת זכויות למבקשים "שלא בתמורה". מדובר בהסכם שהסדיר את מכלול היחסים בין הצדדים בעת הפירוד ביניהם, לרבות בכל הנוגע למזונות. על פי דין, ככלל, זכאית אישה שילדיה הקטינים מתגוררים עמה לתשלומי מזונות מאביהם של הקטינים, לרבות תשלום הוצאות מדור. לפיכך, אין לראות את העברת הזכויות בדירה ממשיב מס' 40 למבקשים כמתנת חינם, אלא כחלק מהסדר כולל של "תן וקח", בכל הנוגע ליחסים הכספיים לאחר הפירוד. נוכח כך, אין שונה דינם של המבקשים דנן מדינו של מקבל זכויות בנכס בתמורה, וממילא חלה הלכת אהרונוב, ואין מקום לסימני השאלה שמבקשת משיבה מס' 16 להעלות כנגד תחולתה מכוח ע"א 11502/05.

ניתנים אפוא סעדים כמפורט בריש פסק הדין.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ג שבט תשע"ג, 24 ינואר 2013, במעמד עו"ד ורדי.