פסק-דין בתיק ה"פ 46699-03-12

            א. התובענה וההליכים שבעקבותיה

1.         עניינו של פסק דין זה בתובענה שהוגשה בדרך של המרצת פתיחה למתן צו הצהרתי בדבר זכות הבעלות של המבקשת בנכס הנמצא ברחוב בית ישראל 4 בירושלים, וידוע כגוש 30088 חלקה 102, ספר 53, דף 11 ובזכויות הצמודות לו ולמתן צו עשה שיוביל לרישום הזכויות על שמה.

            המבקשת טוענת כי רכשה את הזכויות הנ"ל בהסכם מ-29.3.11 בינה לבין אשרת שמחי, שהיא הבעלים הרשום של הנכס מכח ירושה, אשר מכוחו רשומה הערת אזהרה לזכותה מיום 31.3.11.

2.         לטובת המשיבים 2-1 רשומה הערת אזהרה בנכס מיום 15.7.10 המתייחסת לחכירת חלק ממנו ל-999 שנה בהסכם מ-27.4.10 בינם לבין אשרת שמחי הנ"ל. הם הגישו תשובה לתובענה אשר בגדרה הם מתנגדים למבוקש.

3.         המשיבה 3 הגישה תשובה לתובענה אשר במסגרתה הגדירה את התובענה כ"בקשה לרישום עסקה סותרת במקרקעין בנוגע לדירה ולמחסן במקרקעין מוסדרים". בתשובתה הבהירה כי תוכל לפעול רק לאחר שתוסדר המחלוקת בין המבקשת לבין המשיבים 2-1, תוך שציינה כי היא עצמה "אינה צד מעונין והיא תפעל על פי כל צו שיינתן על ידי בית המשפט המוסמך" (סעיף 7 לתשובה).

4.         בקדם המשפט שהתקיים ב-7.6.12 חזרה ב"כ המשיבה 3 על העמדה שצוינה לעיל, ונעשו נסיונות להביא את הצדדים לפשרה. בעקבות אלה נרשמה הסכמה דיונית כדלקמן:

            " בהמשך לדברים שהשמענו וששמענו נבחן אפשרות להגיע להסכמה. ככל שלא תהיה הסכמה מוסכם שיוגשו סיכומים על יסוד החומר שבתיק, באופן שסיכומי המבקשת יוגשו עד 25.7.12 וסיכומי המשיבים 2-1 יוגשו עד 23.9.12".

5.         בין הצדדים לא גובשה הסכמה, ומשנשלמה הגשת הסיכומים של הצדדים הרלבנטיים (ב-22.10.12, לאחר ארכה למשיבים 2-1), הוכשרה הקרקע להכרעה במה שעל הפרק. דא עקא, שלאחר מכן אירעו התפתחויות כדלקמן: המבקשת הגישה (ב-24.10.12) סיכומי תשובה מבלי שביקשה וללא שהיה לה היתר לכך. המשיבים ביקשו למחוק סיכומים אלה, ובהמשך לכך (ולאחר הזדמנות לתשובות) נקבע (בהחלטה                מ-31.10.12) כדלקמן:

"שורש הרע המוביל להחלטה הנוכחית הוא בכך שהמבקשת בתובענה הגישה (ב-24.10.12) סיכומי תשובה מבלי שביקשה ושקיבלה רשות לכך. עם זאת, כדי לאפשר לשני הצדדים למצות טענותיהם אני מורה כדלקמן: אותם סיכומי תשובה מתקבלים; כנגד הנטען בהם ייחשב המצוין בסעיף 5 לבקשה שהגישו המשיבים 2-1 ב-28.10.12 כסיכומי תשובה מטעמם לסיכומי התשובה הנ"ל, והמשיבים 2-1 רשאים להוסיף טיעונים עד 11.11.12. התיק יובא לעיוני ב-12.11.12 למתן פסק דין על יסוד כל שיימצא בו במועד העיון, ובמסגרת פסק הדין תהיה, בין היתר, התייחסות לשאלת ההוצאות בעקבות המצוין לעיל".

            בסופו של דבר הודיעו המשיבים 2-1 כי הם מבקשים לראות בסעיף 5 לבקשה הנ"ל כסיכומי תשובה מטעמם וכי אין להם מה להוסיף. בכך נסללה שוב הדרך להכרעה.

            ב. התוצאה ומה שבבסיסה

6.         לאחר שקילת המכלול הגעתי למסקנה כי יש למחוק את התובענה דנן .

7.         הטעם למחיקת התובענה נעוץ בעיקר בכך שמקובלת עליי טענת המשיבים 2-1 כי המבקשת לא תוכל לקבל את הסעד שהיא עותרת לו כשהיא הסתפקה בכך שתבעה את מי שתבעה ולא מעבר לכך.

            הסעד שהמבקשת עותרת לו הוא סעד כלפי כולי עלמא (in rem). בנוסף לכך, מבוקש לתיתו במצב שבו יש טענה לעסקאות נוגדות כביכול שבוצעו על ידי מי שרשומה  כבעלים. במצב דברים זה צודקים המשיבים 2-1 בטענתם כי היה על המבקשת לתבוע גם את מי שרשומה כבעלים וכי משלא עשתה כן די בכך כדי שלא תוכל לקבל את הסעד שהיא עותרת לו. אכן, היה מקום לתבוע את זו שרשומה כבעלים כבר בתובענה כפי שהוגשה ולפחות לאחר שהוגשו תשובות המשיבים לתובענה ונטען בהן מה שנטען. משהמבקשת פעלה כפי שפעלה, הרי שהיא לא תוכל להיות זכאית לסעד שהיא עותרת לו. במצב דברים זה אין גם טעם לבחון את הטענות הספציפיות שהיא מעלה כלפי המשיבים היחידים שאותם תבעה, שכן לא ניתן יהיה להגיע בעקבות מהלך כזה למתן הסעד המבוקש בתובענה.

8.         מכל האמור עולה, כי במסגרת התובענה דנן אין ליתן למבקשת את הסעד שהיא עותרת לו. עם זאת, אין לחוסמה מלהגיש תובענה חדשה מתאימה, אשר במסגרתה תתבע את כל מי שעשויים להיות בעלי עניין רלבנטיים ובעקבות זאת ניתן יהיה לבחון כל שיהיה נחוץ. כיוון שכך איני דוחה את התובענה דנן, אלא מסתפק במחיקתה, וגם איני קובע ממצאים ומסקנות בעקבות מה שעלה בהליך הנוכחי.

            ג. הערות בטרם חיתום

9.         לפני נעילה אני מוצא לנכון להעיר מספר הערות.

10.       הערה ראשונה עניינה בכך שבנוסף למה שצוין לעיל, בסעיף 7, החוסם את האפשרות ליתן את הסעד המבוקש בתובענה דנן, יש להזכיר עניין נוסף שהיה עשוי אף הוא להביא לאותה תוצאה. הכוונה לכך שהמבקשת נמנעה מלצרף לתובענתה את הסכם המכר המלא שמכוחו היא טוענת שהיא זכאית לסעד שהיא עותרת לו. היא השלימה חסר זה רק בשלב הסיכומים וללא נטילת רשות לכך, וזאת גם בניגוד להסכמה הדיונית שהסיכומים יוגשו על יסוד החומר שהיה בתיק עד השלב שבו גובשה ההסכמה הדיונית הנ"ל. 

11.       הערה שניה היא כי, כפי שצוין בסעיף 5 דלעיל, המבקשת פעלה שלא כדין גם בכך שנטלה חירות לעצמה להגיש סיכומי תשובה ללא רשות. עם זאת, אותו מהלך אינו בעל משמעות לעניין עצם האפשרות לזכות לסעד שעל הפרק ולכן מעמדו שונה ויינתן לו ביטוי לעניין ההוצאות בלבד ולא לעניין התוצאה האופרטיבית של פסק דין זה.