אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק ה"פ 4007/06

פסק-דין בתיק ה"פ 4007/06

תאריך פרסום : 11/12/2007 | גרסת הדפסה
ה"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
4007-06
11/06/2007
בפני השופט:
מ' שידלובסקי-אור

- נגד -
התובע:
1. עמאד עבד אלפתאח כמאל
2. בלאל עבד אלפתאח כמאל

עו"ד דוד דרעי
הנתבע:
1. האפוטרופוס לנכסי נפקדים
2. משרד המשפטים

עו"ד יאיר לבנה
פסק-דין

השאלה הנדונה להלן היא מידת ההוכחה הנדרשת לשם קיום התחייבויות נפקד על-ידי האפוטרופוס על נכסי נפקדים.

עובדות ורקע כללי

1.       המנוח אחמד אסמעיל איברהים עוואד (להלן - המנוח) הוא נפקד על פי חוק נכסי נפקדים תש"י-1950 (להלן - החוק). בתו, רסמיה אחמד אסמעיל כמאל (להלן - האם), אינה נפקדת. המנוח והאם נפטרו. המבקשים הנם נכדיו של המנוח וילדיה של האם. הם מבקשים שיינתן תוקף להסכם, על פיו העביר המנוח לאם את נכסי המקרקעין שלו.

2.       למנוח היו מספר חלקות בכפר שראפת (להלן - החלקות). לאחר מלחמת ששת הימים (להלן - המלחמה) השתנה המצב המשפטי של החלקות והן סופחו למדינת ישראל ונמצאות כיום בין מלחה לגילה בירושלים.

          כאן המקום לציין, כי אין זיהוי של החלקות למעט העובדה שהן היו שייכות למנוח. קיים מסמך של ספרי מס רכוש, על פיו קיימים רישומים של 5 חלקות בספרי השדה המנדטוריים ולפי מסמך זה החלקות המפורטות בו היו רשומות על שם המנוח. עוד יש לציין, כי אין התייחסות לשאלה האם מדובר בחלקות שהוסדרו או בחלקות רשומות.


2.       על פי הטענה, ביום 14.6.66 נעשה הסכם בין המנוח לבין האם, לפיו העביר המנוח לאם את הבעלות על החלקות שברשותו והיו רשומים על שמו בספרי המסים והאחוזה- "המאליה" (להלן- ההסכם).

על פי הטענה, ההסכם נעשה בביתו של המופתי בנוכחות שני עדים. לאחר החתימה על ההסכם הוא בוייל וניתנה בו חותמת.

3.       כאמור, המבקשים הינם בניה של האם. בשנת 1997 הם רצו לרשום את החלקות על שמם. המשיב דרש מהם להוכיח שאין מדובר ב"נכס נפקד" ובנוסף להציג לפניו את ההסכם המקורי. משלא נענו לדרישותיו של המשיב פנו המבקשים לבית-משפט לקבל סעד הצהרתי (ה"פ 2060/03). המרצת הפתיחה הוגשה עוד בשם האם, אולם נמחקה בנובמבר 2005, לאחר שהיא נפטרה.


          טענות המבקשים

4.       ביום 14.6.99 החליט המנוח להעביר למנוחה את כל נכסיו אשר בבעלותו והיו רשומים בספרי המסים והאחוזה. ההסכם נעשה בפני נכבדי העדה אשר בירושלים והיו לו עדים ה"ה טאהר עבד אלקאדר אבו אלסעוד וסלימאן אברהים נמר.


לטענת המבקשים, לאור הנוהג הקיים אותה העת, לא נרשמה ההעברה על שם האם, אלא די היה בכך שההעברה הייתה בין איש לבתו, ההסכם בויל והיה על דעת כל בני המשפחה בנוכחות עדים.


5.       בשנת 1997 התחילו הליכים לרישום ראשון של חלק מהנכסים במרשם המקרקעין. לטענת המבקשים, ההסכם המקורי היה בידי בא כוחם למשך כשנה וחצי, ולאחר מכן נלקח על ידי האם ולא הוחזר עוד אליו. הם טוענים, כי ההסכם המקורי הוצג בפני שני נוטריונים- עו"ד ששון רחמים ז"ל בדצמבר 1990, ועו"ד מחמוד חביבאללה. הנוטריון ששון רחמים ז"ל אישר כי התרגום העברי הוא תרגום מדויק של מסמך מקורי בשפה הערבית. כך גם עו"ד חביבאללה. דא עקא- המדובר בשנים רבות אחרי 1996.


במהלך הרישום דרש רשם המקרקעין לקבל אישור מהמשיב על כך שהנכס אינו נכס נפקד. בשלב זה טען המשיב כי מדובר בנכס נפקד ועל המבקשים להוכיח אחרת.


המבקשים טוענים שיש בידיהם ראיות חותכות לכך שהנכסים הועברו לידי האם ב- 1966 גם ללא הצגת ההסכם המקורי. הראיות כוללות תצהירים של עורכי דין ונוטריונים, עדותה של המנוחה בתיק הקודם (עד שנפטרה נוהל תיק דומה- ה"פ 2060/03 בבית-משפט המחוזי) ועד נוסף שהיה נוכח בעת עשיית ההסכם.


מר סעדה עבד אל קאדר (להלן- העד סעדה) העיד כי הוא ביקר בבית המופתי רבות. הוא תיאר כיצד המופתי ערך את ההסכם והצדדים חתמו עליו. הוא זוכר שההסכם נעשה כשנה לפני המלחמה,  ב-1966. עד זה לא היה בין העדים שחתמו על ההסכם.


לטענת המבקשים הם עמדו בנטל ההוכחה הנדרש. כטענה חלופית הם דוחים את טענת המשיב לפיה על המבקשים לעמוד בנטל הוכחה מוגבר כמתבקש מסעיף 20 (ב)(2) לחוק (אדון בסעיף בהמשך). לשיטתם, סעיף זה אינו חל על המקרה שלהם.


לטענתם, אם הסעיף חל, הרי שאין הוא חוקתי לאור זכות הקניין המעוגנת ב-חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.  


6.       מבוקשים שני סעדים חלופיים:


1)   פסק דין המצהיר כי ההסכם שנחתם ביום 14.6.1966 בין המנוחה למנוח הוא הסכם בר תוקף לכל דבר ועניין ועל פיו הועברו הנכסים הנקובים בו לבעלותה של המנוחה במועד האמור.


התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ