1. לפניי תביעה למתן הצהרה לפיה המבקש, מר גדעון בן ישי, הוא בעל זכויות, מחזיק וזכאי להירשם במרשם בעלי המניות אצל המשיבה 1, חברת אוצר מפעלי ים בע"מ, בנוגע לשלוש תעודות מניה למוכ"ז:
(א) תעודת מניה למוכ"ז מספר 11115 לגבי שלוש מניות שמספריהן 92498 - 92500;
(ב) תעודת מניה למוכ"ז מספר 31013 לגבי שלוש מניות שמספריהן 143155 - 143157;
(ג) תעודת מניה למוכ"ז מספר 10689 לגבי שלוש מניות שמספריהן 34137 - 34139.
(להלן: "התעודות" או "המניות").
תמצית הטענות בהמרצת הפתיחה
2. מר בן ישי טוען, כי בשנת 2008 הוא רכש את המניות ממר יוסף גמליאל, אשר היה בעל הזכויות והמחזיק כדין בתעודות, שאותן קיבל בירושה. הרכישה התבצעה בתנאי שוק, בתום לב ובתמורה, לפי ערך של 200 ש"ח למניה.
מר בן ישי טוען, כי הוא ביקש מחברת אוצר מפעלי ים לרשום את שמו כבעל הזכויות ומחזיק בתעודות, אך חברת אוצר מפעלי ים סירבה לבקשתו וטענה שמדובר בתעודות מניה שנגנבו ממשרדי החברה, ולמעשה שייכים למשיבה 2, מדינת ישראל, שרכשה אותן מהציבור.
בעבר התנהלה חקירה משטרתית כנגדו וכנגד גורמים נוספים, בחשד להחזקת תעודות מניה גנובות, אך החקירה הסתיימה כבר בשנת 2005, ותיק המשטרה נסגר.
מר בן ישי מסתמך על החלטה שניתנה בהליך קודם (ה"פ 1330/97), שבו קבע כב' השופט זפט, כי כל עוד לא הורשע גורם מסוים, שהיה אחד המעורבים ברכישה (מר לוביאנקר), הרי שהבעלות במניות אמורה להירשם על שמו.
מר בן ישי טוען כי חלה בענייננו הגנת "תקנת השוק", על פי סעיף 34 לחוק המכר, תשכ"ח - 1968 (להלן: "חוק המכר").
להמרצת הפתיחה צורף תצהירו של המבקש וכן תצהירו של מר יוסף גמליאל.
תמצית טענות המשיבות
3. חברת אוצר מפעלי ים ומדינת ישראל, המשיבות בהליך, טוענות כי מדובר במניות למוכ"ז, שהועברו לחברת אוצר מפעלי ים לצורך המרתן למניות על שם המדינה במרשם בעלי המניות של חברת אוצר מפעלי ים. המניות אכן הומרו בפועל במניות על שם המדינה, נותרו כמניות בטלות, ולאחר מכן נגנבו ממשרדי חברת אוצר מפעלי ים.
בשל גניבה זו הוגש כתב אישום כנגד מספר עובדי החברה באותה עת, וביניהם גב' מאשה בן ישי, שהייתה מזכירת חברת אוצר מפעלי ים (גיסתו של מר בן ישי), מר יגאל טביב, שהיה מנכ"ל חברת אוצר מפעלי ים, גב' סימה אילון ומר לוביאניקר ז"ל. גב' בן ישי הורשעה, בין היתר, בגניבת המניות.
על פי הנטען, מר בן ישי ומר גמליאל פנו לחברת אוצר מפעלי ים לצורך המרת מניות למוכ"ז, שהיו בחזקתם, למניות הרשומות על שמם, וחברת אוצר מפעלי ים דחתה את בקשותיהם, והסבירה שמדובר במניות למוכ"ז אשר מדינת ישראל רכשה, והעבירה לחברה לצורך המרתן במניות על שם המדינה, והמניות למוכ"ז שנותרו במשרדים נגנבו מחברת אוצר מפעלי ים.
4. המשיבות טוענות כי המניות המוחזקות בידי מר בן ישי בטלות וחסרות תוקף מחייב.
מעבר לכך, לא מתקיימים תנאי הגנת "תקנת השוק", המעוגנים בסעיף 34 לחוק המכר, ולחלופין, מדובר בחוזה למראית עין, או חוזה שנערך תוך טעות משותפת או חוזה פסול, ולפיכך, יש להורות על ביטול ההסכם בין מר גמליאל למר בן ישי, ככל שקיים הסכם מעין זה.
תשובתה של חברת אוצר מפעלי ים נתמכה בתצהירו של רו"ח עמי עמנואלי, ששימש כרו"ח החברה משנת 1995 עד שנת 2000.