רקע עובדתי
רקע מקדים לסכסוך
1. עתידית קופת פנסיה בע"מ (להלן: "עתידית") היא קרן פנסיה ותיקה, שהוקמה על ידי המשיבים 1 ו- 2 (להלן: "זקס-מאירי") בשנת 1989 (יום ההתאגדות של "עתידית" הוא 1.11.1989). ייחודה של "עתידית" בכך שהמדובר בקרן הפנסיה הראשונה, ולפי הנמסר, היחידה עד היום, שהוקמה על ידי שני אנשים פרטיים. ויובהר, מקימיה של "עתידית" הם אנשים בעלי ניסיון וידע רב בתחום שוק ההון: פרופ' אברהם זקס הוא פרופסור (אמריטוס) במחלקה למתמטיקה של הטכניון, המתמחה בתחומי האקטואריה, ניתוח מתמטי של שוק ההון וניתוח של קרנות פנסיה. רו"ח ישראל מאירי הוא כלכלן ורואה חשבון בהשכלתו, ועוסק בראיית חשבון מזה שנים רבות.
2. מסמכי ההתאגדות שהוגשו על ידי זקס-מאירי לרשם החברות בעת הקמת "עתידית" היו מסמכים סטנדרטיים וקצרים. תקנון החברה המקורי, הנושא את התאריך 31.10.1989 (להלן: "התקנון המקורי"), אימץ, בעיקרו את התקנון המצוי שהיה מצורף לתוספת השנייה לפקודת החברות (נוסח חדש), תשמ"ג - 1983, וזאת בכפוף למחיקות ותיקונים מסוימים.
3. זמן קצר לאחר התאגדותה, ביום 26.11.1989, הגישו זקס-מאירי לרשם החברות תקנון מפורט, שכותרתו "תקנות ההתאגדות של עתידית - קופת פנסיה בערבון מוגבל", אשר החליף במרשם החברות את התקנון המקורי של "עתידית" (להלן: "התקנון המתקן"). בתקנון זה הוכר מעמדה של המבקשת, "לעתיד - חברה לניהול קרנות פנסיה בע"מ" (להלן: "לעתיד"), והיא הוגדרה "כ"החברה המנהלת", בסעיף 1(א) לתקנון.
4. "עתידית" קיבלה מהמפקח על שוק ההון ביטוח וחסכון במשרד האוצר (להלן: "המפקח על שוק ההון") רישיון מבטח לעסוק בביטוח פנסיה ביום 22.7.1991 (להלן: "רישיון המבטח של "עתידית""). זקס-מאירי, אשר ראו עצמם כיזמים, ולא כמי שאמור לעסוק בתפעול עתידית, החלו לאחר קבלת רישיון המבטח של "עתידית" בחיפוש אחר גורם מתחום הביטוח, שייטול על עצמו את ניהולה של "עתידית" (ראו עדותו של מר מאירי, פרוטוקול 1.4.2012, עמוד 22).
5. בסופו של דבר, התקשרו זקס-מאירי ביום 9.5.1993 בהסכם עם ידידים סוכנויות לביטוח (1987) בע"מ (להלן: "ידידים") לעניין העברת זכויות הניהול ב"עתידית". זקס-מאירי הצהירו במבוא להסכם זה כי ""לעתיד" הינה בעלת זכויות הניהול של "עתידית"", והתחייבו להעביר ל"ידידים" "באופן בלעדי את זכויות הניהול והשיווק של "עתידית" בציבור", וכן 75% מהון המניות של "לעתיד" (סעיף 2 להסכם). ודוק, במסגרת ההסכם לא התחייבו זקס-מאירי להעביר ל"ידידים" מניות ב"עתידית", ואף לא התחייבו לדאוג לכך של"לעתיד" (להבדיל מ"עתידית") יהיה רישיון מבטח (באותה עת לא הייתה חובה על חברה המנהלת קופת גמל ותיקה להחזיק רישיון מבטח).
6. כשנה לאחר מכן, ביום 3.3.1994 נחתם בין זקס-מאירי לבין "ידידים" הסכם המתקן בעניינים שונים את ההסכם המקורי (בין היתר שונתה חלוקת החזקות, כך של"ידידים", באמצעות חברת ידידים הולדינג ניהול (1984) בע"מ, הוקנו 79% ממניות "לעתיד", בעוד שלזקס-מאירי נותרו 21% ממניותיה), ואולם אין טענה כי לשינויים אלו השלכה ביחס למחלוקת שלפני. להלן יכונו שני ההסכמים הללו בין זקס-מאירי ל"ידידים", דהיינו ההסכם המקורי מ- 9.5.1993 וההסכם המתוקן מ- 3.3.1994: "הסכם ידידים".
7. "עתידית" החלה את פעילותה, וצירפה אליה עמיתים, קודם ל- 1.1.1995, ולפיכך, בהתאם לרפורמה עליה החליטה הממשלה ב -29.3.1995 היא מסווגת כקרן פנסיה ותיקה, אשר נאסר עליה לקבל לשירותיה עמיתים חדשים. מכאן שכל העמיתים ב"עתידית" הם עמיתים שהצטרפו אליה לפני שנת 1995, והיא מתפקדת כ"קרן סגורה".
8. בין זקס-מאירי לבין "ידידים" התגלעו במהלך השנים סכסוכים שונים, אשר הובילו להתדיינויות משפטיות. ביחס לחלקן של המחלוקות הללו הושג ביום 1.6.2000 הסכם פשרה (ת/4, להלן: "הסכם הפשרה עם ידידים"), ואילו חלק אחר של המחלוקות (העוסק בטענת זקס-מאירי בדבר "נטילת קרן ההמשך") מתברר עד עצם היום הזה בהליכים משפטיים (ת.א. (מחוזי ת"א) 1805/04). מאחר שהליכים אלו אינם נוגעים לסכסוך שלפני, אמנע מלהתייחס לתוכנם, ואסתפק בציון העובדה שבמסגרת ההליכים הללו אושרה ביום 29.7.2010 על ידי השופט מגן אלטוביה הגשת תביעה נגזרת על ידי זקס-מאירי בשם "עתידית" ו"לעתיד" כנגד "ידידים" ובעליה (להלן: "התביעה הנגזרת").
9. במסגרת הסכם הפשרה עם "ידידים" הוסדרו, שורה של נושאים, הנוגעים לפעילות "לעתיד", ולהתחשבנות שבין הצדדים. להסדרים אלו אין השלכה על הסכסוך שלפני. ההוראה הרלוואנטית היחידה לענייננו היא זו שנקבעה בסעף 21 להסכם הפשרה עם "ידידים", לפיה עם ביצוע התשלומים על פי הסכם הפשרה "תבוצע התאמה בהחזקת המניות בעתידית קופת פנסיה בע"מ באופן שישקף את הסכמת הצדדים על פי ההסכם. במידת הצורך תשקל ע"י הצדדים האפשרות לפצל את מניות ההנהלה והרגילות הקיימות או ע"י הקצאה או בכל דרך אחרת על מנת להוציא מהם אל הפועל את הסכמות הצדדים על פי [הסכם ידידים]".
10. ביולי 2004 רכשה הראל פנסיה בע"מ (להלן: "הראל") את זכויות "ידידים", ובאה בנעליה לעניין הזכויות והחובות ביחס ל"עתידית" ו"לעתיד" (לפחות ככל שהדבר נוגע לסכסוך שלפני).
11. נסכם איפוא את מצב הזכויות ביחס ל"עתידית" ו"לעתיד" עובר לפרוץ הסכסוך שלפני:
"עתידית" היא קרן פנסיה ותיקה, המחזיקה ברישיון מבטח, ואשר בה מופקדים כספי העמיתים. בעלי המניות של "עתידית" הם זקס-מאירי, וכן חמישה אנשים המקורבים להם (ל"הראל" לא הוקצו מניות ב"עתידית", הגם שלפי הסכם הפשרה עם "ידידים" יש לבצע התאמה בהחזקת המניות ב"עתידית" "באופן שישקף את הסכמת הצדדים על פי ההסכם").
"לעתיד" מוגדרת בהתאם לתקנון המתקן של "עתידית" כ"חברה המנהלת", ונמסרו לה מכוחו של אותו תקנון סמכויות שונות (ובכללן הסמכות למנות דירקטורים ולשליטה באסיפה הכללית). בעלי המניות של "לעתיד" היו "הראל", שהחזיקה 79% מהון המניות, וזקס-מאירי, שהחזיקו 21% מהון המניות (מכוח הסכם ידידים נמסרו ל"ידידים", ובעקבותיה ל"הראל", "זכויות הניהול והשיווק של "עתידית" בציבור").
הסכסוך נושא ההליך שלפני
12. בשנת 2005 החליטה הממשלה על ביצוע רפורמה מקיפה נוספת בשוק קופות הגמל הפנסיוניות (להלן: "רפורמת 2005"). רפורמת 2005, אשר עוגנה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה - 2005 (להלן: "חוק קופות גמל"), חייבה, בין השאר, ביצוע שינוי מבני בקרנות הפנסיה הוותיקות, באופן שיצור הפרדה בין הבעלות בקרן הפנסיה לבין ניהולה השוטף, ויביא לכך שהניהול השוטף של קרן ותיקה יעשה באמצעות חברה מנהלת, כהגדרתה בחוק קופות גמל.
13. לכאורה, רפורמת 2005 תואמת במגמותיה את המבנה שיצרו זקס-מאירי ביחס ל"עתידית - קופת הגמל שהקימו עוד בשנת 1989: במבנה "עתידית" קיימת, כמובהר לעיל, הפרדה בין הבעלות הפורמאלית בכספי העמיתים, המצויה בידי "עתידית" (שהיא כמובן נאמנה על כספים אלו בעבור העמיתים), לבין הניהול השוטף של הכספים, המבוצע בידי "לעתיד". ואולם, מבחינת דרישות החוק, אין המבנה שיצרו זקס-מאירי תואם את דרישות חוק קופות גמל. הטעם לכך כפול: ראשית, על פי הוראות החוק, אין הבעלות בכספי העמיתים יכולה להיות בידי חברה בערבון מוגבל (ועל כן "עתידית", שהיא חברה בע"מ, אינה יכולה להיוותר הגוף המחזיק בכספי העמיתים); שנית, מכוח הוראות חוק קופות גמל נדרש כי החברה המנהלת תהיה כזו שמחזיקה בידיה "רישיון חברה מנהלת", ורישיון מבטח כזה לא התבקש, וממילא לא ניתן, ל"לעתיד".
14. מכאן, ועל כך אין הצדדים חלוקים, שעל מנת ש"עתידית" תעמוד בדרישות רפורמת 2005, אין מנוס מלבצוע בה שינויים מבניים.