פסק-דין בתיק ה"פ 1406-12-12

1. המבקש עתר למתן צו הצהרתי לפיו, החלטת המשיבה, אוניברסיטת בן גוריון (להלן: " האוניברסיטה"),  להפסיק את לימודיו הסדירים, כסטודנט מן המניין ובתנאים החלים על כלל הסטודנטים, במחלקה להנדסת בניין, בטלה (להלן: " ההחלטה"). ובהתאם, זכאי המבקש להמשיך את לימודיו כתלמיד מן המניין, בהתאם לתוכנית הלימודים ובתנאים המוצבים לכלל הסטודנטים.

2. עמדת האוניברסיטה כי, ההחלטה להפסיק את לימודיו הסדירים של המבקש נעשתה בהתאם לקריטריונים המפורטים בנוהל המחלקה בה למד, והיא נובעת מהישגיו האקדמיים הנמוכים.

3. טענת המבקש כי ההחלטה על הפסקת הלימודים התקבלה בניגוד לנוהל המחייב כשלטענתו מקום שהפסקת הלימודים היתה בשנת תשע"ב אזי הנוהל המחייב הינו של אותה שנה ולא לפי נוהל לשנת תש"ע, כפי שפעלה המשיבה.

לטענתו, הישגיו הלימודיים אינם מצדיקים הפסקת לימודים מה גם שהאוניברסיטה לא שלחה אליו, קודם לקבלת ההחלטה בדבר הפסקת לימודיו, הודעת אזהרה בכתב כמתחייב בנוהל.

עוד טען כי, בהתאם להוראות הנוהל זכאי הוא לחזור על קורסים בהם נכשל ועל כן יש לאפשר לו למצות זכותו בטרם קבלת החלטה על הפסקת לימודים, שמא ממוצע ציוניו יעלה.

לחילופין טען כי, ככל שיש לקרוא את הנוהל כמאפשר לאוניברסיטה להפסיק לימודיו מבלי לאפשר לו לחזור על קורסים בהם נכשל, אזי מדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד.

עוד ולחילופין טען כי, האוניברסיטה יצרה בפניו מצג כי אם ישפר ציוניו בסמסטר קיץ של שנת הלימודים תשע"ב, בקורס חובה בו נכשל, יתאפשר לו להמשיך וללמוד. לטענתו, למרות שעבר את הבחינה בהצלחה סירבה האוניברסיטה לשנות החלטתה, שהתקבלה עוד בטרם התקבל הציון מסמסטר קיץ, וכי אלמלא מצג ו/או הבטחה זו לא היה משקיע כספיו וזמן בלימודי סמסטר קיץ.

4. אין חולק כי האוניברסיטה לא חזרה בה מהחלטתה בדבר הפסקת לימודיו של המבקש אך אפשרה לו להמשיך ללמוד כתלמיד "שלא לתואר" שאז, על פי הנוהל של שנת תשע"ב, נדרש הוא לחזור על קורסים בהם נכשל ולקבל ציון שלא יפחת מ- 70 ולהגיע לממוצע של 75 לפחות על מנת שיוכל לחזור ללימודים סדירים. לציין כי אפשרות זו נפתחה בפני סטודנטים רק בשנת תשע"ב.

המבקש טען כי הצעה זו הינה הצעה שיש בה כדי להפלותו לרעה, ללא כל הסבר הגיוני, שכן דורשת היא ממנו כתנאי חזרה ללימודים סדירים לעמוד ברמת ציונים גבוהה במיוחד, בהשוואה לרמת הציונים הנדרשת מתלמידי המסלול.

השאלות לדיון

5. השאלה העיקרית העומדת לדיון הינה האם ההחלטה על הפסקת הלימודים התקבלה בהתאם לנוהל המחייב את הצדדים, ומהו הנוהל המחייב את הצדדים.

לחילופין, האם יצרה האוניברסיטה  בפני המבקש מצג, עליו הסתמך ובעקבותיו שינה מצבו לרעה, כי אם ישפר ציוניו בסמסטר קיץ יוכל להמשיך בלימודיו, עד כי יצדיק חריגה מן הנוהל המעוגן בתקנון.

עוד ישאל האם המסלול החלופי המוצע למבקש הינו בלתי סביר בדרישותיו האקדמיות אשר יצדיק התערבות בית המשפט.

דיון

6. אין חולק כי כללי הלימוד, חובות והתחייבויות האוניברסיטה והסטודנטים מוסדרים בתקנון האקדמי של האוניברסיטה ובנוהלי לימוד של כל מחלקה ומחלקה, במקרה דנן המחלקה להנדסה בה למד המבקש.

המבקש למד באוניברסיטה במחלקה להנדסת בניין במשך 3 שנים החל משנת תש"ע, עד שהאוניברסיטה שלחה אליו, עם סיום שנת הלימודים תשע"ב, הודעה על הפסקת לימודיו.

יוצא אפוא כי החוזה הקיים בין הצדדים מעוגן תחילתו בנוהל הלימודים לשנת הלימודים תש"ע, שנה בה החל לימודיו. אלא, שעל פי סעיף 1 להוראות הנוהל לשנת הלימודים תש"ע נקבע כי, כל עדכון או שינוי בנוהל יחייב את התלמיד מיום הפרסום. משמע כי, ככל שהוכנסו תיקונים או שינויים בנוהלי  הלימודים לשנים תשע"א ותשע"ב יש לראותם כחלים על המערכת החוזית שבין הצדדים. גם סעיף 3 לנוהל מציין מפורשות כי נוהל הלימודים הראשוני החל על תלמיד חדש הוא הנוהל התקף בשנת הלימודים בה החל לימודיו אולם, נהלים אלה ניתנים לשינוי.

מעבר לאמור, יצויין כי האוניברסיטה עצמה התנהגה בהתאם לשינויים שנקבעו בנהלים בשנים תשע"א ותשע"ב. כך, לדוגמה החלטות המבקש התקבלו על ידי וועדת הוראה הפקולטית, שהוקמה מכוח העדכונים אשר נעשו בנוהל תשע"א, ולמרות שלא היתה קיימת על פי נוהל של שנת תש"ע. והרי אין האוניברסיטה יכולה להחיל דין אחד לעצמה ודין אחר לתלמיד.

בהינתן האמור לעיל, ובהתחשב בעובדה כי הודעת האוניברסיטה על הפסקת לימודיו של המבקש מתבססת על רמת ההישגים שלו בשנים תש"ע תשע"א ותשע"ב אני קובעת כי הנוהל החל על הקשר החוזי שבין הצדדים הינו נוהל שנת תש"ע על העדכונים המחייבים שנעשו בנהלים בשנות הלימודים העוקבות-  תשע"א ותשע"ב.