גז"ז
בית דין אזורי לעבודה תל אביב יפו
|
3384-10
16/12/2010
|
בפני השופט:
שמואל טננבוים
|
| - נגד - |
התובע:
פלונית
|
הנתבע:
מדינת ישראל-משרד הבריאות
|
| פסק-דין |
1. זהו ערעור על החלטת ועדת המומחים (להלן - הועדה) מכח חוק לפיצוי נפגעי גזזת התשנ"ד - 1994 (להלן - החוק), אשר בהחלטתה מיום 4.11.09, דחתה את בקשתה של המערערת לדיון חוזר בדחיית תביעתה להכרה על פי החוק.
העובדות
2. המערערת הגישה תביעה לפיצוי לפי החוק. לטענתה, עברה טיפולי הקרנות כנגד גזזת בילדותה, וכתוצאה מכך נותר שיער ראשה פגום ודליל, נותרו מוקדי קרחת צלקתיים וכן הופיע גידול מנינגיומה בראשה.
3. ביום 1.1.07 התכנסה ועדת מוזמנים ובה העידה המערערת :
"בת 57, נולדתי בשנת 1949, נולדתי באלג'יר, הייתה לי גזזת בראש, יש לי מנינגיומה. לקחו אותנו גמה בנות לחיפה, בשער עליה. הורידו את השערות עם דבק וזה היה קטסטרופה. היינו קרחות, קבוצה של בנות. לא זוכרת עוד טיפול. היינו צריכים להיות עם כובעים. לא היו זריקות או כדורים או מכונה. אולי הייתה מכונה בכל זאת תלשו את השיער והיינו קרחות. אחרי תקופה התחיל לגדול השיער. גם אחי עשה טיפול ביחד איתי בשער העליה. יוסף עטיה".
4. באותו המועד התכנסה ועדת מומחים, אשר בדקה את קרקפתה של המערערת וקבעה:
"שיער דליל, איכות תקינה, ללא אטרופיה, ללא צלקות וללא סימנים לרדיודרמטיטיס. פרט לצלקת ניתוחית בחלק השמאלי של הקרקפת".
הועדה קבעה כי יש לזמן את אחיה של המערערת, מר יוסף עטיה, בעקבות עדותה של המערערת, כאמור לעיל, כאשר לא נטען לעדים נוספים.
ביום 22.1.07 העיד האח:
" אני גם בעצמי עברתי את זה, אני הייתי אולי בגיל 8. היינו קטנים מאד... זוכר שבהתחלה הורידו עם מכונת גילוח אח"כ עשו חשמל ולא זוכר בדיוק עברו שנים, אח"כ עש קולה... אח"כ שמו משחה כמו פלסטיק ואח"כ שמו יוד... ".
5. לאחר עדותו של האח, הוחלט לבדוק את קרקפתה של המערערת פעם נוספת, בדיקה אשר העלתה:
"שיער דליל באורות מסיימת, בחלק קדמי אזורים של שיער יותר דליל משאר הראש מעבר לגיל ולמגדר. בחלק השמאלי של הקרקפת צלקת ניתוחית ".
יחד עם זאת, הוחלט לשלוח את המערערת לבדיקת דרמטולוג.
6. בבדיקת רופא מומחה שערכה ד"ר שפירא מטעם הועדה, לא נמצא סימנים המעידים על הקרנות:
"לאחר כריתת מנינגיומה באזור פרונטלי מימין, צלקת ניתוחית ודלדול שיער במקום זה. פרט לכך שיער תקין ואין אטרופיה עורית ו/או שינוי פיגמנטי".
בבדיקה שערכה הועדה נמצא כי שמה של המערערת אינו מופיע ב"קובץ מודן".
לפיכך נתקבלה החלטת הועדה, מיום 26.4.07 לדחות את תביעת המערערת :
"ב-22.2.07 נבדקה התובעת ע"י הרופאה המומחית, עור, מטעם הוועדה בקרקפתה לא נמצאו סימנים לטיפול בהקרנה. עדות התובעת וכן עדות האח, העד מטעמה, שנשמעו בפני הועדה וכן בדיקת הקרקפת אינם יכולים להוות תשתית מספקת לקבלת טיפול בהקרנות כמשמעותו בחוק. שמה ופרטיה הדמוגרפים של התובעת נבדקו ושמה לא נמצא במאגרי המידע העומדים לרשות המרכז. דחיה " (נספח ח' לכתב התשובה).
7. בחלוף שנתיים מיום החלטת הועדה בעניינה, ביום 4.8.09 הגישה המערערת בקשה לעיון חוזר בהחלטת הדחייה.