בש"א, א
בית משפט השלום באר שבע
|
4809-06,6358-06
08/11/2007
|
בפני השופט:
גדליה טהר-לב
|
- נגד - |
התובע:
1. פול קליין 2. אישי ישיר חברה לביטוח בע"מ
עו"ד ה.יצחק ואח'
|
הנתבע:
צפורה שעיה עו"ד ברד
|
פסק-דין |
1. בפני בקשה לדחות את התביעה נשוא ת.א. 6358/06 על הסף מחמת מעשה בית דין מן הסוג של השתק עילה. הוגשו שלוש תביעות, הקשורות לבקשה נשוא תיק זה ולתגובה לבקשה הנ"ל:
א. בשנת 2000 תבעה המשיבה דנן את המבקש 1 בגין נזקי הרכוש, אשר גרם לרכבה בתאונה, שהיא גם התאונה נשוא ת.א. 6358/06. תביעתה הנ"ל הוגשה לבית המשפט לתביעות קטנות בבאר-שבע בת.ק. 3251/00, אשר הסתיים בפסק-הדין מיום 23.11.00, בו נדחתה תביעתה של המשיבה דנן (להלן, "פסק-דין א'").
ב. עוד בשנת 2000 הגישו המבקשים דנן את תביעתם נגד המשיבה דנן בגין הנזקים, אשר גרמה לרכבו של המבקש 1 באותה התאונה, המשמשת נושא הדיון בת.א. 6358/06. ביום 25.4.01 בת.א. 1228/00 בבית משפט השלום בדימונה ניתן פסק-הדין בתביעה הנ"ל, לפיו המבקש נושא ב - 80% מן האחריות לתאונה הנ"ל, ואילו המשיבה דנן נושאת ב - 20% מן האחריות לתאונה. בנסיבות אלו, באותו פסק-הדין חוייבה המשיבה דנן לשלם למבקשים את הסך של 1,000 ש"ח (קרן) ("להלן, פסק-דין ב").
ג. עתה בשנת 2006 הגישה המשיבה דנן את תביעתה בת.א. 6358/06 של בית משפט זה, בה היא טוענת על בסיס פסק דין ב', כי המבקשים חייבים לה 80% מן הנזקים, שנגרמו לרכבה בתאונה, ששימשה את הנושא לאותו פסק דין ב' (להלן, "הליך ג'").
2. בעקבות הגשת התביעה בהליך ג' טוענים המבקשים, שיש לדחות את ת.א. 6358/06 על הסף בשל מעשה בית הדין, שקם כנגד המשיבה במסגרת פסק-דין א', בו נדחתה תביעתה של המשיבה כנגד המבקש 1.
3. בטרם נתייחס לתגובת המשיבה לבקשה לסלק את תביעתה על הסף, מן הראוי לדון בטענת מעשה בית הדין ככל שהיא מתייחסת למבקשת 2. אמנם, המבקשת 2 לא היתה צד לפסק-דין א', עליו נסמכת טענת מעשה בית הדין. אולם, אחריותה נגזרת מאחריותו של המבקש 1, אשר התביעה נגדו נדחתה בפסק-דין א'. במצבים מעין אלה נוצר חריג לכלל ההדדיות ויעמוד מעשה בית הדין, אם קיים, גם לטובת החייב המשני, אשר לא היה בעל דין בהליך הקודם, בו נדחתה התביעה נגד החייב העקרי [ראה והשווה: נ' זלצמן
מעשה בית-דין בהליך אזרחי (1991) 450].
4.
א. בתמצית, בתגובתה לבקשה טוענת המשיבה, שכאשר יש סתירה בין שני פסקי דין קודמים לתביעה השלישית, שהוגשה, ומי, שמבקש לסלק את התביעה השלישית על הסף מחמת מעשה בית הדין שבפסק-הדין הראשון, לא עמד על טענת מעשה בית-הדין, כשיצא פסק-הדין השני תחת ידיו של בית המשפט, הוא מנוע מלהעלות את טענת מעשה בית הדין בתביעה השלישית. במצב כזה, לפי הטענה, כשנוצרה הסתירה בין פסקי הדין הראשון והשני והנתבע בהליך השלישי לא עמד על טענת מעשה בית הדין בהליך השני, בית המשפט בהליך השלישי יראה בפסק-הדין השני בלבד מעשה בית דין ופסק הדין הראשון לא ישמש עוד מעשה בית דין.
ב. דין טענה זו להידחות במקרה הנידון. פשיטא, כי טענת מעשה בית דין במובן של השתק עילה עומדת לטובת מי, שנתבע פעמיים על ידי אותו התובע. במקרה הנידון המבקש 1, אשר תביעת המשיבה נגדו נדחתה בפסק הדין הראשון, כלל לא יכול היה להעלות טענת מעשה בית דין בהליך השני, כדי למנוע את הסתירה בין פסק הדין הראשון לפסק הדין השני. הרי, בפסק הדין הראשון הוא היה הנתבע ובפסק הדין השני הוא היה התובע. מכאן, שאין ללמוד מהתנהגותו של המבקש 1 בהליך השני מאומה, אשר יביא להעדפת פסק הדין השני כמעשה בית דין על פני פסק הדין הראשון (ראה: נ' זלצמן,
שם, 44 ודוק: אין באמור בעמ' 346-347 בספרה הנ"ל של המלומדת זלצמן, אליהם הופנינו ע"י ב"כ המשיבה המלומד, כדי לגרוע כהוא זה מן האמור בעמ' 44 לספרה הנ"ל).
5. מן המקובץ עולה, כי דין התביעה נשוא ת.א. 6358/05 להידחות על הסף משום מעשה בית הדין בפסק הדין, שניתן ביום 23.1.00 בת.ק. 3251/00 של בית המשפט לתביעות קטנות בבאר-שבע. המבקשת תישא בהוצאות ובשכר-טרחת עורך-הדין של המבקשים (ביחד ולחוד) בסכום כולל בסך 2,500 ש"ח בתוספת מע"מ, שישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
המזכירות תמציא עותק מפסק-דין זה לבאי-כוחם המלומדים של בעלי הדין.
ניתן היום כ"ז בחשון, תשס"ח (8 בנובמבר 2007) בהעדר הצדדים
004809/06בשא134 זיוה עובדיה