פסק-דין בתיק בשא 24225/06

ביום 23.11.06 הגישו החייבים בקשה להכרזתם כפושטי רגל ולמתן הפטר.

צו כינוס נכסים ניתן ביום 2.6.03, לבקשת החייבים. 

בבקשה נטען, כי חברה שהקים החייב קרסה, מה שהעמיד אותו ואת אשתו, שחתמה אישית לחובות רבים, בפני שוקת שבורה. על החייבים הושת תשלום חודשי של 600 ש"ח כל אחד, והם "נאבקים" לעמוד בחובתם זו, חרף קשיים מרובים, כמו גם בחובת הגשת הדו"חות. הם עותרים למתן אפשרות לפתוח דף חדש בחייהם.

הכנ"ר הגיש תסקיר ראשון בתיק זה ביום 26.4.07. התסקיר אישר כי החייבים עומדים בכל החובות שהוטלו עליהם וכי אין חשד לחוסר תום לב מצדם, אך ממליץ לבדוק תחילה, על ידי בעל תפקיד, מה כולל עזבונו של אביו של החייב, שנפטר ב- 2.9.03, מבלי שהוצא צו ירושה. ואכן, בדיון מיום 3.5.07 מינה כב' השופט ברוך את עו"ד גילה אורגל כמנהלת מיוחדת, לצורך בדיקת תביעות החוב, נושא העיזבון ונושא סטטוס מניה שהוחזקה לכאורה בנאמנות עבור החייב בחברה מסוימת.

תסקיר משלים הוגש ביום 23.7.07. מסתבר, כי המנהלת המיוחדת אישרה 3 תביעות חוב כנגד החייב בסכום כולל של 2,001,335 ש"ח בדין רגיל (ו- 247 ש"ח בדין קדימה), וכן 2 תביעות חוב כנגד החייבת (חופפות) בסך של 1,929,820 ש"ח. בקופה הצטבר סכום של כ - 60,000 ש"ח (שני החייבים יחד). בדיקתה העלתה כי עיזבון אבי החייב לא כלל נכס כלשהו, כי למניה האמורה אין ככל הנראה ערך וכי אין להחזיק לחובת החייבים את העובדה שהם מתגוררים בדירה גדולה, שכן ילדיהם גרים עימם ונושאים בעול ההוצאות. הכנ"ר המליץ על מתן הפטר.

לתיק הוגשה התנגדות כתובה של אחד הנושים, בנק לאומי. לטענתו, מדובר בבקשה מוקדמת מדי, בהתחשב בשיעור הזעום של הדיבידנד ויכולת ההשתכרות של החייבים.

דיון נוסף התקיים ביום 22.5.08. הנושים לא התייצבו לדיון, למעט ב"כ בנק הפועלים, אשר התנגד למתן ההפטר. לדבריו, אין הצדקה לרמת החיים הגבוהה יחסית של החייבים מחד גיסא, ולהכנסתם הנמוכה מאידך גיסא.

החייב ציין, כי בהעדר הכשרה או השכלה מתאימה, הוא עובד כשליח במשך 12 שעות ביום; אשתו עברה שני ניתוחים לאחרונה וילדיו עוזרים כדי לעמוד בהוצאות החודשיות (יצויין כי החייב בן 52 והחייבת בת 49). ב"כ הכנ"ר הדגיש, כי המנהלת המיוחדת בדקה את שלושת הסוגיות האמורות ולא מצאה כל מניעה ממתן ההפטר. הכנ"ר תומך בכך גם כן.

כידוע, העיקרון הגלום בצו הפטר הוא הכרה באינטרס הלגיטימי של פושט הרגל, שנקלע בתום לב לחובות שאינו מסוגל לפרוע אותם, לפתוח דף חדש בחייו. ראוי לזכור כי "החברה המתוקנת רואה בהושטת קרש הצלה לחייבים, ובגאולתם מהשתעבדות מתמשכת לחובות אין קץ, ערך חשוב" (ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1) 45, 55 (1993)). מאידך גיסא, מתן הפטר לחייב, המשחרר אותו מכל חוב בר תביעה בפשיטת רגל, פוגע בזכות הקניין של הנושים. על בית המשפט הדן בבקשת הפטר לאזן בין מתן אפשרות לפושט הרגל לפתוח דף חדש בחייו לבין הפגיעה בזכות הקניין של הנושים. בין השיקולים שישקול בית המשפט בדונו בבקשה להפטר, ניתן למנות את התנהלות החייב עובר ובמהלך פשיטת הרגל; את האמור בתסקיר שהוגש על ידי הכנ"ר; את עמדת הנאמן והנושים וכן את התועלת הצפויה שתצמח לנושים מהימשכות ההליך (לוין וגרוניס, פשיטת רגל, מהד' שנייה, 2000, עמ' 193). במילים אחרות, שעה שמבוקש מתן צו הפטר, יש לשקול את תום ליבו של החייב ודרך התנהגותו, את החשיבות שבמתן ההזדמנות "לפתוח דף חדש", את היקף פירעון החובות והסיכוי לשינוי כושר הפירעון וכן את עמדת הנושים.

עמדת החייבים, הנתמכת בידי המנהלת המיוחדת והכנ"ר, מקובלת עליי. במקרה זה גוברים השיקולים של חלוף הזמן, שיתוף הפעולה המלא לאורך שנים והעדר תועלת ממשית בהמשך ההליך.

הבקשה מתקבלת. ניתן בזאת צו הפטר כמבוקש. כל ההגבלות שהוטלו על החייבים, לרבות צוי עיכוב היציאה מהארץ - מבוטלות.

ניתנה היום י"ג בסיון, תשס"ח (16 ביוני 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לעו"ד מתניה (רח' אימבר 14, ת.ד. 10317, פ"ת 49002) ולכנ"ר. הכנ"ר יעדכן את הנושים.