השופט שמואל צור
1. המערער כיהן כחשב המשיבה מס' 1 (להלן -
המשיבה) ועבודתו בה הסתיימה בשנת 1998. עם סיום עבודתו של המערער במשיבה הוא משך לעצמו, בתוקף תפקידו כחשב המשיבה, כספים המגיעים לו - לטענתו - עם סיום עבודתו. המערער משך סכום של 145,073 ש"ח בגין משכורת מאי 1998, פיצויי פיטורים, פדיון חופשה ודמי הבראה (להלן -
סכום ההעברה).
2. סכום ההעברה נמשך מן הבנק והמשיבה דרשה מן הבנק להשיב לה את הכספים בטענה שהמערער לא היה רשאי למשוך אותם לעצמו. הבנק החזיר את הכספים למשיבה ותבע את החזרם מן המערער. בקשר לכך הגיש הבנק תביעה בבית משפט השלום בתל אביב (ת.א. 80706/98) והשאלה המרכזית שעמדה לדיון בה היא האם היה המערער מורשה למשוך לעצמו את סכום ההעברה. במסגרת תביעה זו הגיש המערער הודעת צד ג' נגד המשיבה וזו ביקשה לסלקה על הסף. בית משפט השלום דחה בקשה זו אך בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המשיבה והורה על ביטול הודעת צד ג' (תיק ע"א 2736/00).
3. בשנת 2001 הגיש המערער תביעה לבית הדין לעבודה לתשלום כספים המגיעים לו, לטענתו, בקשר לתקופת עבודתו במשיבה (תיק עב 4641/01; להלן -
התביעה הראשונה). תביעה זו עניינה תשלום שעות נוספות, פוליסת ביטוח מנהלים וקרן השתלמות.
4. ביום 28.3.04 הגיש המערער לבית הדין האזורי, במסגרת התביעה הראשונה, בקשה לפיצול סעדים (בש"א 3798/04). בבקשה זו ביקש המערער להתיר לו לתבוע בנפרד את רכיבי "סכום ההעברה" לגביו התנהל הדיון בבית משפט השלום וכן סעדים נוספים של הלנת שכר, הלנת פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, עגמת נפש וריבית והפרשי הצמדה. בבקשה זו הסביר המערער כי הצורך בפיצול סעדים נעוץ בהליך התלוי ועומד בבית משפט השלום בתל אביב:
"
12. מכאן, שכל עוד לא הכריע בית משפט השלום בשאלת ה"הרשאה" במסגרת ההליכים בתביעה בל"ל, הרי שטרם הוכרע האם על המבקש "להשיב את הכסף" לבל"ל, כלשון פסק הדין, אם לאו. לפיכך, אין בשלב זה צורך "לחזור אל משרד עורכי הדין" כלשון פסק הדין. לשון אחר: אין בשלב זה צורך לתבוע את המשיבים בגין סכום ההעברה.
13. היה ויפסוק בית משפט השלום כי על המבקש להשיב את סכום ההעברה לבל"ל, אזי יצטרך המבקש לפנות לבית דין נכבד זה בתביעה נוספת נגד המשיבים "על מנת לברר עד תום את מידת זכאותו לסכום שהעביר לחשבונו" כלשון פסק הדין.
14. לשון אחר: היה ויפסוק בית משפט השלום כי על המבקש להשיב את סכום ההעברה לבל"ל, הרי שיקום הצורך להגיש תביעה נוספת נגד המשיבים בגין פיצויי פיטורים, דמי פדיון חופשה, דמי הבראה ומשכורת בגין חודש מאי 1998, שכן כל אלה כלולים בסכום ההעברה".
אשר לסעדים הנוספים, טען המערער:
"15 כמו כן יבקש המבקש לתבוע בתביעתו הנוספת סעדים בגין דמי הודעה מוקדמת שלא שולמו לו ומענק שנתי יחסי, שאף הוא לא שולם לו עקב סיום הקשר של עובד-מעביד בין הצדדים.
16. בנוסף יקומו למבקש עילות תביעה נוספות כנגד המשיבים, הן בגין הלנה והן בגין עמת נפש. שכן לטענתו הוא היה זכאי לסכום ההעברה במועד שזה שולם לו, 29.5.1998, ומשכך עוולו המשיבים כלפיו בטענתם כלפי בל"ל לפיה שולם הסכום "ללא זכות וללא הרשאה" ובכך גרמו לכך שנאלץ להשיבו על אף ששולם לו כדין".
5. ביום 21.3.05 נתן בית משפט השלום את פסק דינו בתביעת הבנק נגד המערער. בית המשפט קיבל את התביעה וחייב את המערער להשיב לבנק את סכום ההעברה. בית משפט השלום פסק כי המערער לא היה זכאי לקבל את סכום ההעברה מן הבנק ורק עקב טעות של הבנק הועברו הכספים לחשבונו.
6. ביום 7.6.05, עוד טרם ניתנה החלטה בבקשה לפיצול סעדים, הגיש המערער תביעה נוספת לבית הדין האזורי ובה תבע מן המשיבה לשלם לו את סכום ההעברה, בצירוף פיצויי הלנת שכר ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים וכן תשלום הודעה מוקדמת (תיק עב' 5709/05; להלן -
התביעה השניה). תביעה זו הוגשה תוך פירוט סעדים במספר חלופות, ובהן חלופה הכוללת גם פיצוי על עגמת נפש (חלופה ג' בעמוד 48 של התביעה השניה).
7. לאור השתלשלות העניינים שתוארה לעיל ברור הוא כי הגשת התביעה השניה כפופה להחלטת בית הדין בבקשה לפיצול סעדים. כך ראה זאת בית הדין וכך ראו זאת הצדדים.
8. ביום 13.9.05 נתן בית הדין האזורי החלטות במספר בקשות שהוגשו במסגרת התביעה הראשונה, ובהן החלטה בבקשה לפיצול סעדים. בית הדין האזורי קיבל את הבקשה, אך הגביל אותה לרכיבי התביעה השניה הכלולים בסכום ההעברה, לאמור:
"
בשלב זה, ומכיון שאין זה דרכו של בית הדין לחסום צד מלהגיש את כל תביעותיו כנגד הצד שכנגד, מצאתי, כי יש להיעתר לבקשת המבקש ולאפשר לו פיצול סעדים, באופן שהתביעה הנוספת תתייחס אך ורק לאותם רכיבים רלבנטיים, שלגביהם נטען, כי נכללו בסכום ההעברה, כאמור בסעיף 4 לבקשה".
9. לגבי בקשה זו הגיש המערער לבית הדין האזורי בקשה להבהרת ההחלטה. לטענתו, בית הדין האזורי לא התיר לו לתבוע רכיבים של הפרשי ריבית ומס, פיצוי על עגמת נפש, ומספר עילות מכח חוקי המגן ובהם פיצויי הלנת שכר, פיצויי הלנת פיטורים ועוד (סעיף 6 לבקשת ההבהרה).
10. בית הדין האזורי (השופטת אפרת לקסר; תיק בש"א 7927/05 בתיק ע"ב 4641/01) החליט לדחות את הבקשה, באמרו שהחלטתו מיום 13.9.05 מפרטת בבירור מהם הרכיבים לגביהם בלבד התיר למערער לפצל סעדים (החלטה מיום 2.10.05).
11. על החלטה זו הגיש המערער בקשה לרשות ערעור בתיק שבפנינו. לטענתו - אם הבנו אותה נכוחה - החלטת ההבהרה שללה מן המערער את הזכות לתבוע אותם רכיבים נוספים שפורטו בסעיף 6 לבקשת ההבהרה.