פסק-דין בתיק ברע 1895/08

א.         בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ (כתוארו אז) (כב' הרשם אריה ביטון) בתיק הוצל"פ 0116059079 מיום 3.8.08 לפיה נדחתה בקשת המערערת להורות על ביטול מינוי ב"כ הזוכה לכונס נכסים, משלא בוצעה מסירה לחייב.

            ביום 30.4.09 החלטתי ליתן רשות ערעור ולדון בבקשת רשות הערעור כבערעור.

ב.         העובדות העיקריות הצריכות לענייננו, הן כדלהלן:

בשנת 2007 פתחה המשיבה בהליכי הוצל"פ כנגד מר טל שי (להלן: " החייב") למימוש משכנתא שנרשמה מכוח הסכם הלוואה על מגרש בחדרה הרשום ע"ש החייב הידוע כגוש 10016 חלקה 132 חלק 643/13581 (להלן: " הנכס").

המערערת הינה אחותו של החייב, ורשומה אף היא כבעלים בנכס, שהוא מסוג מקרקעין ב"מושע".

ביום 26.4.07, לאחר שלושה ביקורים של שליח, ביצעה המשיבה מסירה על דרך  הדבקה של האזהרה בתיק ההוצל"פ על דלת הדירה ברח' קדושי השואה 67, הרצליה.

ביום 24.5.07 הגישה המשיבה בקשה עפ"י ס' 53 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן: " חוק ההוצאה לפועל" )במעמד צד אחד, למינוי ב"כ המשיבה ככונס נכסים על זכויות החייב בנכס.

ביום 3.7.08 מינה ראש ההוצל"פ את ב"כ המשיבה ככונס נכסים וקבע בין היתר:

 "4. על הכונס להודיע על המינוי, במסירה אישית, לחייב/ת ולכל יתר בעלי הזכויות הנכס במידה וקיימים, ולאפשר להם להגיש הסתייגותם לתיק בתוך 14 יום מעת קבלת ההודעה..."

ביום 23.7.08 נמסרה למערערת ההודעה על מינוי ב"כ המשיבה לכונס נכסים.

ביום 31.7.08 הגישה המערערת בקשה לביטול מינוי כונס הנכסים עקב אי ביצוע מסירה.

ביום 3.8.08 דחה ראש ההוצל"פ את הבקשה, בקובעו:

"אין בטענות צד ג' על כי החייב אינו מצוי בגבולות הארץ וכי לא נמסרה לו האזהרה בתיק כדי להוות עילה בגינה יש להורות על ביטול מינוי ב"כ הזוכה לכונס נכסים בתיק שנפתח לשם ביצועה של משכנתא ולזוכה זכות מובטחת שכזו."

            החלטה זו היא נשוא הערעור שבפניי.

ג.          המערערת טוענת כי החייב עזב את הארץ בשנת 2002 ולמעט ביקור קצר ויחיד בארץ בשנת 2005, לא שב עוד לארץ. ההדבקה בוצעה, כחמש שנים לאחר שהחייב עזב את הארץ על גבי דלת בית שכור בו התגורר, אולי, החייב בטרם עזב את הארץ. לפיכך, לטענת המערערת, בהעדר מסירה כדין, לא ניתן היה להתחיל בביצוע מימוש המשכנתא ואין מקום למינוי כונס נכסים על הנכס, לשם מכירתו. המערערת טוענת כי מדובר בפגם מהותי, ומשכך כל ההליכים שננקטו במסגרת תיק ההוצל"פ דינם בטלות, והם בגדר VOID. המערערת טוענת כי היא בעלת מעמד בהליכים מאחר שהנכס נשוא המימוש הינו מקרקעין ב"מושע", ובעלות כל אחד מהבעלים הרשומים משתרעת על כלל המקרקעין. המערערת טוענת כי במסגרת ההחלטה מיום 3.7.08 הותר לה להגיש את הסתייגותה ללא כל הגבלה. המערערת טוענת עוד כי ביהמ"ש אינו יכול להתעלם מכך שהוכח בפניו כי לא בוצעה מסירה כדין. בנוסף, טוענת המערערת כי המשיבה מסתמכת על הסכם הלוואה שזכותה לממש הנכס על פיו קמה כבר בשנת 2001, בעת שהחייב היה בארץ, אך המשיבה השתהתה ופתחה בהליכי הוצל"פ כנגד החייב רק לאחר חלוף כשש שנים. המערערת מבקשת לקבוע כי המסירה וההליכים שבאו בעקבותיה, לרבות מינוי כונס הנכסים - בטלים.

ד.         מנגד טוענת המשיבה כי ביום 26.4.07 ביצעה מסירה כדין של האזהרה, לאחר שלושה ביקורים של שליח מטעם המשיבה, במקום מגוריו של החייב. המשיבה טוענת כי בהחלטת ראש ההוצל"פ מיום 3.7.08 הותר למערערת להציג הסתייגויות לגופו של עניין, הנוגעות לפגיעה בזכויותיה במקרקעין. אך המערערת, ללא כל זכות קנויה, העלתה טענה טכנית-פרוצדוראלית בשם החייב, בענין אי ביצוע המצאה, תוך שהיא מסתירה את מקום מגוריי החייב בחו"ל, בחוסר ניקיון כפיים, על מנת למנוע מהמשיבה ביצוע של המצאה מחוץ לתחום. המשיבה טוענת כי בדין קבע ראש ההוצל"פ כי טענות המערערת בדבר העובדה שאין החייב נמצא בארץ, אינן עולות כדי עילה לביטול מינוי כונס הנכסים, ולמעשה לא הועלה ע"י המערערת כל נימוק לגופה של הבקשה. המשיבה טוענת כי החייב מודע להליכים המתנהלים נגדו ומעלה באמצעות אחותו טענות טכניות פרוצדוראליות. המשיבה טוענת כי נמנעה מלנקוט הליכים כנגד החייב רק משום שזה הבטיח למשיבה מעת לעת לשלם את חובו.

ה.         דיון -

סעיף 7 (א) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, קובע כי משהוגשה בקשה לביצוע, יש להמציא לחייב אזהרה לפיה עליו למלא אחר הוראות פסק הדין או לשלם את החוב לשיעורין. ההוראה שבסעיף 7 (ב) לחוק קובעת כי המצאת אזהרה לידי החייב תהיה בדרך שממציאים כתבי בית דין לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 והסמכויות הנתונות בתקנות סדר הדין לבית המשפט או לרשם, יהיו נתונות לראש ההוצאה לפועל.

בענייננו, המסירה בוצעה, לכאורה, בהדבקה, בכתובת שעפ"י גרסת המערערת לא היתה כתובת החייב במועד הרלוונטי. האם זו המצאה כדין?