בר"ע
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
1600-07
16/07/2008
|
בפני השופט:
יהודית שטופמן
|
- נגד - |
התובע:
שריג יוסף עו"ד ברמי
|
הנתבע:
קסטנבוים אריה עו"ד שליסר
|
פסק-דין |
א. בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ (כב' הרשמת מגי כהן) מיום 13.3.07 בתיק הוצל"פ 8-04-05323-16, לפיה נדחתה בקשת המבקש לביטול עיקולים שהוטלו והשבת כספים שנגבו, במסגרת פסק דין שבוטל.
אני מחליטה ליתן רשות ערעור ולדון בבקשת רשות הערעור כבערעור.
ב.
העובדות העיקריות הצריכות לענייננו, הן כדלהלן
:
ביום 20.5.03 הגיש המשיב תביעה כספית כנגד המערער. לאחר שהמערער לא הגיש כתב הגנה ניתן כנגדו ביום 9.12.03 פסק דין בהעדר הגנה, והוא חוייב בהוצאות בסכום של 4,000 ש"ח בתוספת מע"מ.
המערער הגיש בקשה לביטול פסק הדין שנדחתה ע"י כב' הרשמת מירה דהן.
על החלטה זו הגיש המערער ערעור לבימ"ש השלום (ת.א 32604/03 בש"א 160234/06). ביום 29.5.06 החליטה כב' השופטת ש' אלמגור לקבל הערעור ולבטל את פסק הדין, אך לא את ההוצאות שהושתו על המערער.
המשיב הגיש לביהמ"ש המחוזי בקשת רשות ערעור על החלטת כב' השופטת אלמגור (בר"ע 2101/06) וכן הגיש לבימ"ש השלום בקשה לעיכוב ביצוע עד למתן החלטה בבר"ע (ת.א 32604/03 בש"א 168451/06).
מנגד הגיש המבקש לבימ"ש השלום בקשה לביטול העיקולים שהוטלו במסגרת פסק הדין שבוטל.
ביום 17.8.06 קבעה השופטת אלמגור כי העיקול לא יבוטל, אך הליכי המימוש יעוכבו עד להחלטה בבר"ע.
ביום 31.12.06 דחתה כב' השופטת דותן בקשת רשות הערעור של המשיב.
ביום 15.1.07 הגיש המערער, לבית משפט השלום, בקשה לביטול העיקולים.
ביום 19.2.07 דחה כב' רשם ביהמ"ש משה כהן, את הבקשה, בקובעו כדלקמן:
"
הבקשה לביטול עיקולים נדחית, משום שהתביעה טרם נדחתה, למרות שפסק הדין בוטל, והסמכות לביטול העיקולים נתונה לראש ההוצל"פ על פי סעיף 18 לחוק ההוצל"פ, ובתאריך 19.10.06 דחה ראש ההוצל"פ את הבקשה לביטול העיקולים".
ביום 26.2.07 הגיש המערער לראש ההוצל"פ "בקשה בהולה" לביטול עיקולים.
ביום 12.3.07 התקבלה תגובת המשיב בה ציין, בין היתר, בסעיף 5 כי בהחלטת כב' השופטת דותן לא נקבע באופן פוזיטיבי כי העיקולים בטלים ועל כן, על אף שפסק הדין בוטל, החלטת כב' השופטת אלמגור לא בוטלה, והעיקולים עומדים על כנם. עוד טען המשיב כי משקבעה הש' אלמגור כי העיקולים לא יבוטלו והחלטה זו לא בוטלה, אזי ראש ההוצל"פ חסר סמכות עניינית לבטל עיקולים אלו. כן טען המשיב כי הלכה היא שביטול פסק דין כנגד חייב, אינו מהווה עילה אוטומטית לסגירת תיק ההוצל"פ וביטול ההליכים כנגד החייב.
ביום 13.3.07 דחתה ראש ההוצל"פ את הבקשה בקובעה:
"
מהנימוקים המפורטים בסע' 5 ו 7 לתגובת הזוכה הנני דוחה את הבקשה"
החלטה זו היא נשוא בקשת רשות הערעור שבפני.
ג. המערער טוען כי טעתה ראש ההוצל"פ בקובעה כי העיקולים ישארו על כנם על אף שפסק הדין במסגרתו הוטלו - בוטל. לטענת המערער, פסק הדין שניתן בהעדרו, בוטל משנקבע כי כתב התביעה לא הומצא לו, ועם דחיית בקשת רשות הערעור על ההחלטה לביטולו, אין לתיק ההוצל"פ כל קיום ויש לבטל, לאלתר, את העיקולים שהוטלו עם פתיחתו.