בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לתביעות קטנות בקריות (כב' השופט ע. נווה) מיום 22.11.05, ולפיה דחה בקשת המבקשת לבטל פסק דינו מיום 7.11.05, שבו השית על המבקשת את נזקי המשיבים 1-3 (בשלושה תיקים מאוחדים: ת.ק. 2098/03, ת.ק. 1035/04 ו- ת.ק. 2249/03).
מכח סמכותי לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אני דן בבקשה כאילו ניתנה רשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.
1. פסק הדין ניתן כנגד המבקשת בהעדר סיכומים מטעמה.
אומר בקצרה, כי על פניו יש ממש בטענת המבקשת כי טרם הגיע המועד להגשת סיכומיה, מהטעמים שפורטו בבקשה. בית המשפט קמא שגה שעה שסבר כי המבקשת פנתה בבקשה להארכת מועד להגשת סיכומים מטעמה, והנכון הוא, שהמבקשת פנתה בבקשה להארכת מועד להמצאת מסמכים שבידי הצדדים האחרים, מסמכים אותם ביקשה לקבל לצורך הגשת סיכומיה. אשר על כן, דין הבקשה להתקבל.
בנקודה זו, יכול הייתי להורות על בטול פסק הדין ולהחזיר את הענין לבימ"ש קמא על מנת שיתן פסק דינו לאחר שהמבקשת תגיש סיכומיה. לא מצאתי טעם לעשות כן, באשר ממילא בימ"ש קמא נתן פסק דינו על סמך טיעוני הצדדים בכתב, מבלי שנשמעו ראיות. אשר על כן, ובהסכמת הצדדים, אראה לדון גם בערעור המבקשת לגופו של פסק דין.
אציין כי בישיבה מיום 16.1.06 הצעתי לצדדים דרך לחלוק את הנזק ביניהם, אך המבקשת סירבה להצעה. לאור זאת, אכריע במחלוקת בין הצדדים, על סמך החומר שבפני, חומר שעמד בשעתו גם בפני בית המשפט קמא.
2. ואלו העובדות הצריכות לעניין:
המשיבים 5 (שי ירון/שיווק הוגן) הם הבעלים והחוכרים של רכב מסוג איסוזו טרופר (להלן: "
הרכב"). המבקשת היא יבואנית הרכב, שנרכש ביום
17.2.2003 מהמשיבה מס' 4, סוכנות רכב בשם כוכבי הרכב חולון [שיווק 1988] בע"מ.
ביום
17.7.2003 בשעה 04:00 בלילה פרצה שריפה ברכב, שעה שעמד בחניה מקורה של הבית המשותף. כתוצאה מהשריפה, נשרף הרכב לחלוטין ונגרמו נזקי פיח למספר דירות בבנין. המשיבים 1-3 (מרקוביץ, שטיין וברעם), הבעלים של הדירות שניזוקו, תבעו את נזקיהם בשלוש תביעות נפרדות שאוחדו בבית משפט קמא.
3. המחלוקת העיקרית נתגלעה בין המבקשת, יבואנית הרכב, לבין המשיבה מס' 6 שביטחה את הרכב בבטוח מקיף, כולל בטוח צד ג' (להלן: "
כלל").
המבקשת טענה כי האש פרצה כתוצאה מהצתה ולמיצער, כתוצאה מכשל חשמלי שמקורו בהתקנות שבצע הבעלים/חוכרים של הרכב לאחר קבלתו מסוכנות הרכב.
כלל טענה כי האש שפרצה היא תוצאה של כשל חשמלי במערכת החשמל של הרכב ולכן, יש לראות את המבקשת כאחראית מכח אחריות היבואן במהלך תקופת האחריות.
4. שני הצדדים תמכו יתדותיהם בחוות דעת של מומחים מטעמם.
המבקשת הסתמכה על חוות דעתו של חוקר הדלקות ישעיהו יעקב מור, שהגיע למסקנה כי השריפה ברכב החלה כתוצאה מהצתה. כן הסתמכה על חוות דעתו של השמאי שגיא, ממנה עולה כי הרכב נמסר לבעליו כשהוא "ערום", ללא התקנות כלשהן, ועד ליום הדליקה, גמע אלפי ק"מ. השמאי הביע דעתו, כי לא ניתן לקבוע מהיכן אם בכלל פרצה דליקה כתוצאה מקצר חשמלי, שכן לאחר שהאש כובתה, לא ניתן לאתר במדויק את מקור השריפה. לכן, ככל שהשריפה פרצה מקצר חשמלי, הדבר נגרם כתוצאה מהתקנות שנעשו מאוחר יותר מיום הרכישה, הכוללות ברגיל התקנות של טלפונים ניידים ו/או מכשירי קשר ו/או מערכות שמע ו/או מערכות אזעקה ואיתור ו/או נעילה חשמלית למכסה מנוע ו/או אימובילייזר וכיו"ב. לכך יש להוסיף כי בעת כיבוי מתג ההתנעה (סוויץ') מתנתקות כל מערכות הרכב למעט מערכות המיגון, ובדיקה ויזואלית של מתג ההתנעה העלתה כי היה כבוי וכלל לא ניזוק.
מנגד, הסתמכה כלל על חוות דעתו של המהנדס סלוצקי, לפיה גורם השריפה נובע מכשל חשמלי שהתחולל באזור שמתחת לדש-בורד בצד ימין קדמי של תא הנוסעים. השריפה אחזה בצמת כבלים המובילה אל תא המנוע ולדעתו, המדובר בצמה השייכת למערכת מקורית של הרכב "
כגון מערכת אזעקה מקורית או מערכת מקורית או מערכת מקורית אחרת שכן מדובר ברכב חדש". בנוסף, הסתמכה כלל על דו"ח החקירה של מכבי האש, שהגיעו למסקנה כי האש פרצה כתוצאה מכשל כלשהוא במערכת החשמל של הרכב.
5. בפסק דינו, קבע בית המשפט קמא כלהלן:
"
בהעדר סיכומים מצד יוניברסל מוטורס כתוצאה ממחדלה ובהעדר ראיות לסתור את המסמכים שהוגשו על ידי כלל,
אין לי ברירה אלא לאמץ את עמדתה של כלל עפ"י חוו"ד מכבי האש ואני קובע איפוא, כי האחריות לפיצוי נופלת לפתחה של הנתבעת מס' 4 יבואנית הרכב. פס"ד זה ניתן כמובן
בהסתייגויות הברורות של העדר הגשת סיכומים מטעם הנתבעת מס' 4 וכן לאור העובדה שאלה המסמכים שעמדו בפני ביהמ"ש" (הדגשה שלי - י.ע.).
עינינו הרואות כי בית המשפט נתן משקל להעדר הסיכומים, מבלי להידרש לטענותיה של המבקשת. כעת, משהונחו לפני גם טיעוניה של המבקשת, אפסוק לגופה של מחלוקת.
6. הנטל להוכיח כי הרכב הוצת מוטל על המבקשת, והיא לא עמדה בנטל זה, בהתחשב גם במסקנה אליה הגיעו מכבי האש.