בר"ע
בית המשפט המחוזי נצרת
|
1137-07
27/12/2007
|
בפני השופט:
הנשיא מנחם בן-דוד
|
| - נגד - |
התובע:
1. נזמי חביבאללה
2. דולב חברה לביטוח בע"מ
|
הנתבע:
ח'טיב קואסי
|
| פסק-דין |
ביום 21/1/2003 הגיש המשיב, באמצעות הוריו, תובענה לבית משפט השלום בנצרת. המשיב יליד 1/3/1996 והוא נפגע בתאונת דרכים ביום 3/12/1998. המבקש מס' 1 הינו נהג הרכב הפוגע והמבקשת מס' 2 הינה מבטחת הרכב. ב"כ המשיב הגיש במקביל להגשת כתב התביעה, וכנדרש, בקשה למינוי מומחים רפואיים. ביום 11/9/2003 מינתה כב' הש' א' הלמן את פרופ' שלוסברג אריה כמומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרייה (להלן ייקרא
"המומחה"). ביום 4/8/2004 הגיש המומחה את חוות דעתו וקבע כי למשיב 50% נכות וזאת בגין "תסמונת בתר - חבלתית קשה וממושכת עם מצבים חרדתיים ונסיגתיים ממושכים" (סע' 10 לחווה"ד). עוד ראוי לציין כי התיק הועבר לטיפולו של כב' הש' ס' יוסף ובסופו של דבר ונכון להיום הוא נשמע בפני כב' הש' ע' הוד.
ב"כ המבקשים ביקש להזמין את המומחה לחקירה על חוות דעתו ולשם כך נקבע מועד לדיון ליום 19/2/2006. המומחה לא התייצב לחקירה וביהמ"ש קמא קבע מועד חדש לשמיעת עדות המומחה וזאת ליום 21/9/2006. ביום 6/9/2006 שלח המומחה מכתב ממנו עולה כי בשל מצבו הרפואי, לאחר ניתוח, נבצר ממנו להגיע לחקירה וזאת למשך שישה חודשים. מועד חדש לשמיעת המומחה נקבע ליום 26/3/2007 אך ביום 21/3/2007 שלח המומחה מכתב נוסף ממנו עולה כי אין בידו, בשל מצבו הרפואי, להופיע למועד הדיון. המומחה מציין ומבקש במכתבו כי
"כדי לקדם בכל זאת את התיק הנ"ל, אעשה מאמץ לענות על שאלות הבהרה...אני מקווה שלאחר הבראה שלמה, אוכל לחזור לשרת את כבוד בית המשפט כהלכה". לאחר השתלשלות זו הגישו המבקשים בקשה שהוכתרה על ידם בכותרת "בקשת פסילה". בקשה זו נרשמה בתיק בש"א 3033/07 של בית משפט קמא והיא תיקרא להלן
"הבקשה". לאחר קבלת תגובת המשיב הורה ביהמ"ש קמא, בהחלטתו מיום 29/5/2007, לב"כ המבקשים, להפנות למומחה שאלות הבהרה וכן הורה ביהמ"ש כי יש לקבל הודעה, מטעם המומחה, לגבי מועד כשירותו להתייצב לחקירה. בגדרי החלטתו קבע ביהמ"ש קמא כי לאחר משלוח שאלות ההבהרה ולאחר קבלת תשובות המומחה, כאמור לעיל, על המבקשים יהיה להודיע לביהמ"ש אם עומדים הם עדיין על בקשת הפסילה ואם כך יהיה, הוא ידון בה.
המבקשות נמנעו ממשלוח שאלות הבהרה למומחה ותחת זו הגישו את בקשתם הנוכחית.
לאחר שניתנה למשיב הזדמנות להביע עמדתו בענין החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. עשיתי כן בגדר סמכותי הקבועה בתקנה 140 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984.
אגב, אינני רואה מדוע נקטו כאן הכל בלשון "פסילה", כאשר כוונתם הינה להעביר המומחה מתפקידו.
כאמור היתנה בית המשפט הלכה למעשה את קיום הדיון בבקשת "הפסילה" בכך שב"כ המבקשים יקדים לכך ויעביר שאלות הבהרה למומחה. לדעתי בכך חרג בית המשפט מסמכותו. זכותו של בעל דין לחקור מומחה בחקירה נגדית בבית המשפט, אינה מותנית בכך שיקדים לכך ויפנה אליו קודם בשאלות הבהרה. משלוח שאלות הבהרה הינו בגדר זכות ולא חובה. ביסודו של דבר תלוי הדבר בתכלית שמבקש בעל הדין להשיג. אם ברצונו לברר ולהבהיר דברים ייטיב לנהוג אם יעשה זאת על דרך של הצגת שאלות הבהרה. מאידך ואם ברצונו לקעקע או להפריך את מסקנותיו של המומחה ולנהל לשם כך חקירה נגדית יעילה, אין טעם בהצגת שאלות הבהרה, מהלך שאף עשוי להכשיל את יעילותה של חקירה נגדית. שעה שמציגים לעד שאלות הבהרה פורסים בפניו מראש את קו החקירה וכך מאבדת "חקירה" מעין זו את היתרון שטמון בחקירה נגדית, כאשר העד מתבקש לענות לשאלה האחת מבלי לדעת ומבלי לכוון תשובתו גם לשאלה הבאה שצפויה להגיע. חקירה נגדית גם מאפשרת לחוקר להתאים את שאלותיו ולתמרן מהלכיו אגב החקירה השוטפת ובהתאם להתפתחויות, שלא כמו בעת הצגת שאלות הבהרה. הצגת שאלות הבהרה, שעה שפניו של החוקר לקעקע את עמדת העד, דומה למשלוח כל פרטי החקירה הנגדית מראש ובכתב לעד שעומד להחקר. ברי שדרישה כזו מרוקנת במידה רבה את ערכה ויעילותה של חקירה נגדית. פסיקה עקבית של בית המשפט העליון מורה לנו שאין להתנות קיומה של חקירה נגדית בבית המשפט בהצגה קודמת של שאלות הבהרה. ראו בענין למשל את פסק הדין שניתן בע"א 107/88,
רז נ' לאף ואח', שפורסם בפד"י מ"ד I עמ' 857.
מאספקט זה צודק ב"כ המבקשים בטרונייתו ולכן נקבע בזאת שעל בית המשפט לדון ולהכריע בבקשה, הפסילה מבלי לחייב את ב"כ המבקשים להקדים לכך שיגור שאלות הבהרה למומחה. מאידך, ומשישוב בית המשפט לדון בבקשה מופנית תשומת ליבו לאפשרות הבאה הקיימת בפניו. לפי האינפורמציה שמסר המומחה עולה כי יש לו קושי להגיע מתל - אביב לנצרת בשל מצב בריאותו ולכן הציע הוא עצמו שיועברו אליו שאלות הבהרה, משמע הקושי מבחינתו נעוץ בהגעה לבית המשפט ולא במתן תשובות. אם כך הדבר מוצע לבית המשפט לעשות שימוש בסמכותו הקבועה בסעיף 44 (ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד- 1984 ולקיים את חקירתו של המומחה באזור מגוריו. מהלך כזה ודאי ישרת את עניין הצדק ויעילות הדיון, כדרישת הוראת החוק הנ"ל, ויסיים את מסכת הדחיות החוזרות ונשנות בתיק.
בנסיבות הענין אני נמנע מעשיית צו להוצאות בתיק.
המזכירות תעביר העתקים מפסק דין זה לב"כ בעלי הדין.
ניתן היום י"ח בטבת, תשס"ח (27 בדצמבר 2007) בהעדר.
001137/07ברע054 פרח