בקשת רשות לערער כנגד החלטת בית משפט השלום בתל-אביב (כב' השופטת ו' סימון) מיום 23.11.2004 (ת.א. 10264/03), לפיה נדחתה חלקית בקשת רשות להגן כנגד תביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים החלטתי ליתן למבקשים רשות לערער ולדון בערעור כאילו הוגש על פי הרשות שניתנה.
הרקע העובדתי:
המשיבים, שמשון גבאי ובתו מיה גבאי טובול, הגישו נגד המבקשים ירון רוקמן וספירה שוקי הון בע"מ, תביעה בסדר דין מקוצר להשבת סכום של 215,054 ש"ח, שהופקד על ידם בחשבון נאמנות באנגליה.
על פי העובדות, שפורטו בכתב התביעה, במהלך חודש אוקטובר 2001 פנה מבקש 1 למשיבים והציע להם עסקה לרכישת מאות דירות בעיר ניו-קאסל שבאנגליה, המיועדות להשכרה ציבורית באמצעות מבקשת 2.
בהמשך להצעה הנ"ל פתחו הצדדים במו"מ ולאחר פגישה, שהתקיימה באנגליה, פנה מבקש 1 למשיבים ומסר להם כי המוכרים באנגליה מבקשים שהקונים - המשיבים - יוכיחו את רצינותם על ידי הפקדה של 28,000 ליש"ט בחשבון נאמנות.
כמו כן הסביר מבקש 1 כי כספי הנאמנות יופקדו בחשבון נאמנות מיוחד, אשר יפתח ב"כ המוכרים במיוחד למטרה זו ואם מסיבה כלשהי לא תצא העסקה לפועל, יוחזרו כספי הנאמנות למשיבים.
על מנת לשכנע את המשיבים לשלם את כספי הנאמנות התחייב מבקש 1, בשמו ובשם מבקשת 2, בכתב התחייבות כי היה והעסקה לא תצא לפועל, יושבו כספי הנאמנות במלואם לידי המשיבים.
בהמשך להצהרה זו העבירו המשיבים 28,000 ליש"ט לחשבון נאמנות באנגליה, על פי הנחיית המבקשים.
בסופו של יום עלתה העסקה על שרטון והתובעים דרשו החזר כספי הנאמנות ומשלא נענו הוגשה התביעה נשוא הבקשה.
בבקשת הרשות להתגונן העלו המבקשים שורה של טענות שחלקן התקבלו על ידי בית המשפט כמצדיקות מתן רשות להתגונן. הבקשה שבפני הוגשה בשל דחיית הבקשה ככל שהיא נוגעת לטענת המבקשים לפיה כתב ההתחייבות מחוסר כל תוקף מכיוון שהשיק לא נמסר למבקש 1 אלא הועבר ישירות, באמצעות העברה בנקאית, לידי צד שלישי וכן נדחתה טענת קיזוז המתייחסת לשירותי יעוץ שהוענקו, כביכול, למשיבים.
דין הטענה, ככל שהיא נוגעת לתוקפה של ההתחייבות, להתקבל. הדיון בשלב זה מתמקד בשאלה האם בהנחה שטענות המבקשים יוכחו הן מקימות הגנה הראויה להתברר. בית המשפט אינו נכנס בעובי הקורה של הראיות, ואינו שוקל שיקולי מהימנות ולפיכך, גם אם עלה בידי המבקשים להראות קיומה של הגנה ולו בדוחק, אין למנוע מהם את הסיכוי להביאה לבירור.
יאמר מייד שגרסת המבקש 1 מעלה מספר שאלות עובדתיות, שנראה כי יתקשה להתמודד עמן, מכיוון שבחקירתו הנגדית הודה כי המשיבים הפקידו את הסכום של 28,000 ליש"ט בחשבון הנאמנות באנגליה על פי בקשתו ובקשת מבקשת 2 וכי חשבון הנאמנות נוהל על ידי עו"ד שפירו, שקיבל הוראות ממבקש 1. אולם, מאידך גיסא, אין להתעלם מהעובדה שההתחייבות מתייחסת למסירת הסכום לידי המבקשים וכי בסופו של יום הסכום הופקד ישירות בחשבון הנאמנות.
אשר על כן, החלטתי כי יש ליתן למבקשים רשות להגן בטענה לפיה ההתחייבות חסרת תוקף מחייב. אולם, לנוכח הבקיעים שנתגלו בהגנה זו, כמפורט לעיל, המעלים את החשש שמדובר בטענת הגנה קלושה ביותר, אני מתנה את מתן הרשות בהפקדת 75,000 ש"ח בקופת בית המשפט בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן תדחה הבקשה ככל שהיא נוגעת לטענת הגנה זו.
באשר לטענת הקיזוז, על פי הנטען בתצהיר, המשיב 1 התקשר עם משיבה 2 ואדם נוסף בהסכם למתן שירותי ייעוץ כלכלי, ובגין שירותים אלה נותרה יתרת חוב של 98,000 ש"ח.
מעבר לעובדה שהטענה נטענה באופן סתמי ובלתי מפורט, גם המסמך הנושא כותרת "גמר חשבון" אינו מלווה בחשבוניות ונראה כמכתב דרישה, להבדיל ממסמך המתבסס על הנהלת חשבונות בין שני צדדים לעסקה.
יתרה מכך, המכתב מופנה לקבוצת נוף ים כחול ולא לאיש מהמשיבים והקשר בין קבוצה זו למשיבים לא הובהר די צרכו, כמו גם הקשר בינם לבין שירותי הייעוץ הנטענים.
אשר על כן, החלטתי לדחות הבקשה ככל שהיא נוגעת לטענת הקיזוז.
לסיכום: